תוספתא (בארי)/דמאי
מסכת דמאי: משנה · תוספתא · תלמוד ירושלמי
לקריאה נוחה • מהדורת וילנא • מהדורת בארי • מהדורת צוקרמנדל
תוספתא מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת ע"י הרב דן בארי[עריכה]
הטקסט מכתב יד וינה, עם תיקונים על פי פירושו של ר"ש ליברמן.
תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת דְּמַי פֶּרֶק א[עריכה]
פֶּרֶק א
תוספתא דמאי פרק א הלכה א
הַקַּלִּין שֶׁבַּדְּמַי, הַשִּׁיתִין וְהָרִימִין וְהַחֻזְרָדִין.
חֶזְקָתָן בְּכָל מָקוֹם, פְּטוּרִין,
וְאִם הָיוּ מִשְׁתַּמְּרִין, חַיָּבִין.
אִם כְּחָס עַל שָׂדֵהוּ, פְּטוּרִין.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
שִׁיתִין שֶׁבְּצִפּוֹרִין חַיָּבוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מִשְׁתַּמְּרוֹת.
רַבִּי יוֹסֵי בֵּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הַנּוֹבְלוֹת שֶׁנִּמְכָּרוֹת עִם הַתְּמָרִים חַיָּבוֹת.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
עַד שֶׁלֹּא יָטִילוּ שְׂאוֹר, פְּטוּרוֹת;
מִשֶּׁיָּטִילוּ שְׂאוֹר, חַיָּבוֹת.
תוספתא דמאי פרק א הלכה ב
בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה חֹמֶץ שֶׁבִּיהוּדָה פָּטוּר,
מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתוֹ מִן הַתָּמָד.
עַכְשָׁו שֶׁחֶזְקָתוֹ מִן הַיַּיִן, חַיָּב.
תוספתא דמאי פרק א הלכה ג
הַבַּכּוֹרוֹת וְהַסְּיָפוֹת ,
בַּגַּנָּה, חַיָּבוֹת ,בַּבִּקְעָה, פְּטוּרוֹת.
אֵילוּ הֵן הַבַּכּוֹרוֹת?
עַד שֶׁלֹּא יוֹשִׁיבוּ שׁוֹמֵר.
הַסְּיָפוֹת?
מִשֶּׁיְּקַפְּלוּ הַמַּקְצוּעוֹת .
רַבִּי לָעַי אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי לִיעֶזֶר:
הַבַּכּוֹרוֹת לְעוֹלָם חַיָּבוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מִשְׁתַּמְּרוֹת.
תוספתא דמאי פרק א הלכה ד
כְּזִיב עַצְמָהּ פְּטוּרָה מִן דְּמַי.
חֶזְקַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, חַיָּב,
עַד שֶׁיִּוָּדַע שֶׁהוּא פָטוּר.
חֶזְקַת חוּצָה לָאָרֶץ, פָּטוּר,
עַד שֶׁיִּוָּדַע שֶׁהוּא חַיָּב.
חֶזְקַת בַּעֲלֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּסוּרְיָא,
אֵין מַפְרִישִׁין עֲלֵיהֶן דְּמַי,
וְאִם בְּיָדוּעַ שֶׁרֹב הַפֵּרוֹת שֶׁלָּהֶן,
הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין.
אָמַר "שֶׁלִּי הֵן", חַיָּב לְעַשֵּׂר;
"מְעֻשָּׂרִין", נֶאֱמָן,
שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר, הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר.
תוספתא דמאי פרק א הלכה ה
הָיָה מוֹכֵר פֵּרוֹת בִּשְׁנַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְאָמַר:
"שֶׁלְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֵן", נֶאֱמָן.
תוספתא דמאי פרק א הלכה ו
הָיָה מוֹכֵר פֵּרוֹת בִּשְׁנַת מַעְשַׂר עָנִי, וְאָמַר:
"שֶׁלְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֵן", אֵין נֶאֱמָן.
הָיָה מוֹכֵר פֵּרוֹת בִּשְׁנַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְאָמַר:
"מְעֻשָּׂרִין הֵן", נֶאֱמָן,
שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר, הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר.
תוספתא דמאי פרק א הלכה ז
הָיָה מוֹכֵר פֵּרוֹת בַּשְּׁבִיעִית, וְאָמַר:
"שֶׁלְּעֶרֶב שְׁבִיעִית הֵן",
חַיָּב בַּמַּעֲשֵׂר וְחַיָּב בַּבֵּעוּר.
תוספתא דמאי פרק א הלכה ח
הָיָה מוֹכֵר פֵּרוֹת בְּעֶרֶב שְׁבִיעִית, וְאָמַר:
"שֶׁלְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית הֵן",
פָּטוּר מִן הַמַּעֲשֵׁר וּפָטוּר מִן הַבֵּעוּר,
שֶׁכָּל שֶׁשְּׁתִיקָתוֹ פְּטוּרָה, נֶאֱמָן לְהַחְמִיר,
לְפִיכָךְ פֵּרוּשׁוֹ לְהָקֵל, פָּטוּר.
תוספתא דמאי פרק א הלכה ט
פֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁרַבּוּ עַל פֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ,
חַיָּבִין.
פֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁרַבּוּ עַל פֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אַף דְּבָרִים הַתְּדִירִין, כְּגוֹן הָאֱגוֹזִין וְדֻרְמַסְקָנִיּוֹת וּפָסֵילְיָה וּפִסְדְּקָאוֹת ,
פְּטוּרִין,
וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים חַיָּבִין.
אָמַר רַבִּי:
נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר בְּדָבָר שֶׁאֵינוּ קָבוּעַ,
וְדִבְרֵי חֲכָמִים בְּדָבָר הַקָּבוּעַ.
תוספתא דמאי פרק א הלכה י
הַלּוֹקֵחַ מִן הַחַמֶּרֶת בְּצוֹר וּמִן הַמּוֹגֵרוֹת בְּצַיְדָן ,
פָּטוּר מִן הַמּוֹגֵרוֹת בְּצוֹר,
וּמִן הַחַמֶּרֶת בְּצַיְדָן, חַיָּב.
רַבִּי יוֹסֵה בֵּי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הַלּוֹקֵחַ מִן הַמּוֹגֵרוֹת בְּצוֹר, פָּטוּר,
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִן הַחַמֶּרֶת מֵחַמָּר אֶחָד בְּצוֹר, חַיָּב.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
חַמֶּרֶת הַיּוֹרֶדֶת לִכְזִיב,
חַיֶּבֶת, מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתָהּ מִן הַגָּלִיל.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
הֲרֵי הִיא בְּחֶזְקָתָהּ,
פְּטוּרָה, עַד שֶׁתִּוָּדַע לָךְ מֵהֵיכָן הוּא.
תוספתא דמאי פרק א הלכה יא
הַלּוֹקֵחַ מִן הַסְּפִינָה בְּיָפוֹ, וּמִן הַסְּפִינָה בְּקֵיסָרִי, חַיָּב.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כִּפַּת הַיִּשּׁוּב וְכִפַּת אַנְטִיפַּטְרֵס וְשׁוּק שֶׁלְּפַּטְרוֹס .
בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ דְּמַי, מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתָן מֵהַר הַמֶּלֶךְ .
עַכְשָׁו רַבּוֹתֵינוּ אָמָרוּ:
כָּל עֲיָרוֹת הַכּוּתִים שֶׁעַל יַד הַדֶּרֶךְ,
כְּגוֹן הַתְּבוּאָה וְהַקִּטְנִית שֶׁלָּהֶן דְּמַי,
מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתָן מֵהַר הַמֶּלֶךְ,
שֶׁהֵן מִשְׁתַּמְּשִׁין בִּיהוּדָה.
וּשְׁאָר כָּל פֵּרוֹתֵיהֶן, וַדַּי.
תוספתא דמאי פרק א הלכה יב
אוֹצָר שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְגוֹיִם מְטִילִין לְתוֹכוֹ,
אִם רֹב גּוֹיִם, וַדַּי,
וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, דְּמַי,
מַחְצָה עַל מַחְצָה, וַדַּי.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֲפִלּוּ כֻּלּוֹ גּוֹיִם, וְיִשְׂרָאֵל אֶחָד מֵטִיל לְתוֹכוֹ, דְּמַי.
תוספתא דמאי פרק א הלכה יג
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
בַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּאוֹצָר שֶׁלַיָּחִיד.
אֲבָל בְּאוֹצָר שֶׁלִּמְלָכִים, הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה :
בַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּאוֹצָר שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל וְגוֹיִם.
אֲבָל אוֹצַר יִשְׂרָאֵל וְכוּתִין, הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב.
אָמְרוּ לוֹ:
אַחַר שֶׁהוֹרֵיתָ לָנוּ עַל אוֹצָר שֶׁלְּיַבְנֶה שֶׁלִּפְנִים מִן הַחוֹמָה,
שֶׁהוּא דְּמַי, וְהָיָה רֻבּוֹ כּוּתִים,
אֲבָל אוֹצָר שֶׁמְּטִילִין בּוֹ מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ,
כְּגוֹן אוֹצָרָהּ שֶׁל רֶגֶב,
חַיָּב לְפִי חֶשְׁבּוֹן.
תוספתא דמאי פרק א הלכה יד
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קִבּוּסַי:
כָּל יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא הַמִּקְרָא הַזֶּה:
(במדבר יט,יט) "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא",
וְלֹא מְצָאתִיו אֶלָּא בָּאוֹצָר שֶׁלְּיַבְנֶה.
וּמֵאוֹצָרָהּ שֶׁלְּיַבְנֶה לָמַדְתִּי,
שֶׁטָּהוֹר אֶחָד מַזֶּה אֲפִלּוּ עַל מֵאָה טְמֵאִים.
תוספתא דמאי פרק א הלכה טו
הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת לַאֲכִילָה, וְנִמְלַךְ לְמָכְרָן,
לֹא יִמְכְּרֵם לְגוֹי,
וְלֹא יַאֲכִילֵם לִבְהֵמַת אֲחֵרִים,
וְלֹא לִבְהֵמַת עַצְמוֹ,
אֶלָּא אִם כֵּן עִשֵּׂר.
תוספתא דמאי פרק א הלכה טז
כַּיּוֹצֵא בוֹ,
מִי שֶׁנָּפְלוּ לוֹ פֵּרוֹת בִּירוּשָׁה, אוֹ שֶׁנָּתְנוּ לוֹ בְמַתָּנָה,
לֹא יִמְכְּרֵם לְגוֹי,
וְלֹא יַאֲכִילֵם לִבְהֵמַת אֲחֵרִים,
וְלֹא לִבְהֵמַת עַצְמוֹ,
אֶלָּא אִם כֵּן עִשֵּׂר.
תוספתא דמאי פרק א הלכה יז
לוֹקְחִין שָׂדֶה זְרוּעָה מִן הַגּוֹי,
בֵּין מִשֶּׁצָּמְחָה וּבֵין עַד לֹא צָמְחָה.
וְכֵן מִיִּשְׂרָאֵל בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית,
בֵּין מִשֶּׁצָּמְחָה וּבֵין עַד לֹא צָמְחָה,
וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ.
תוספתא דמאי פרק א הלכה יח
לוֹקְחִין זֶרַע,
אֶחָד דָּבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלֶה, וְאֶחָד דָּבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלֶה
אֵין זוֹרְעִין אֶת הַטֶּבֶל
וְאֵין מְחַפִּין אֶת הַטֶּבֶל
וְאֵין עוֹשִׂין עִם הַגּוֹי בַּטֶּבֶל
יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁכַח וְזָרַע אֶת הַטֶּבֶל,
עַד שֶׁלֹּא צָמְחָה, חַיָּב,
מִשֶּׁצָּמְחָה, פָּטוּר, שֶׁכְּבָר אָבַד.
תוספתא דמאי פרק א הלכה יט
הַלּוֹקֵחַ לַבְּהֵמָה לַחַיָּה וְלָעוֹפוֹת, פָּטוּר מִן הַדְּמַי.
תוספתא דמאי פרק א הלכה כ
לֹא יִקְשֹׁר יִשְׂרָאֵל בְּהֶמְתּוֹ אֵצֶל בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלַּגּוֹי.
אִם הָלְכָה בְהֶמְתּוֹ מֵאֵלֶיהָ,
אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְהַחְזִירָהּ.
תוספתא דמאי פרק א הלכה כא
מַשְׂכִּיר יִשְׂרָאֵל בְּהֶמְתּוֹ לְגוֹי,
וּפוֹסֵק עִמּוֹ עַל מְנָת שֶׁהַגּוֹי זָנָהּ,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ:
"כָּךְ וְכָךְ שְׂעוֹרִין תְּהֵא מֵטִיל לְפָנֶיהָ",
"כָּךְ וְכָךְ עָמִיר תְּהֵא מֵטִיל".
תוספתא דמאי פרק א הלכה כב
גּוֹי שֶׁאָמַר לְיִשְׂרָאֵל:
"תֵּן שֶׁמֶן עַל גַּבֵּי מַכָּתִי!"
בַּוַּדַּי, אָסוּר, וּבַדְּמַי, מֻתָּר.
נָפַל עַל גַּבֵּי בְשָׂרוֹ, מְשַׁפְשְׁפוֹ וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ.
תוספתא דמאי פרק א הלכה כג
גּוֹי שֶׁנָּתַן שֶׁמֶן עַל גַּבֵּי טָבְלָה שֶׁלַּשַּׁיִשׁ לְהִתְעַגֵּל עָלֶיהָ,
מִשֶּׁעָמַד, מֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל לֵישֵׁב אַחֲרָיו.
תוספתא דמאי פרק א הלכה כד
הַלּוֹקֵחַ יַיִן לִתֵּן לְתוֹךְ הַמּוּרְיֵס ,
וְיַיִן לַעֲשׁוֹת אֹיְלָנְתִּית וְכַרְשִׁינִין לַעֲשׂוֹתָן טְחִינִין
חַיָּב בַּדְּמַי, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּוַּדַּי.
הֵן עַצְמָן פְּטוּרִין מִן הַדְּמַי.
הַלּוֹקֵחַ יַיִן וְשֶׁמֶן לִתֵּן עַל גַּבֵּי חֲטָטִין ,
וְכַרְשִׁינִין לַעֲשׂוֹתָן טְחִינִין,
חַיָּב בַּדְּמַי.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לְעָזָר פּוֹטֵר.
וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לְעָזָר אוֹמֵר:
הַלּוֹקֵחַ כַּרְשִׁינִין לַעֲשׂוֹתָן טְחִינִין,
פָּטוּר מִן הַדְּמַי.
תוספתא דמאי פרק א הלכה כה
הַלּוֹקֵחַ יַיִן לִתֵּן לְתוֹךְ הַקִּלּוֹר ,
וְקֶמַח לַעֲשׂוֹתוֹ מַלָגְמָא וּרְטִיָּה ,
פָּטוּר מִן הַדְּמַי, וְחַיָּב בַּוַּדַּי,
וְהֵן עַצְמָן פְּטוּרִין מִן הַוַּדַּי.
הַלּוֹקֵחַ קֶמַח לְעוֹרוֹת,
פָּטוּר מִן הַדְּמַי, וְחַיָּב בַּוַּדַּי,
וְשֶׁלַּוַּדַּי שֶׁנָּתַן לְתוֹכוֹ עוֹרוֹת,
מֻתָּר לִתֵּן לְתוֹכוֹ עוֹרוֹת אֲחֵרִים.
תוספתא דמאי פרק א הלכה כו
שֶׁמֶן עָרֵב,
בֵּית שַׁמַּי מְחַיְּבִין,
וּבֵית הִלֵּל פּוֹטְרִין.
אָמַר רַבִּי נָתָן:
לֹא הָיוּ בֵית הִלֵּל פּוֹטְרִין
אֶלָּא בְּשֶׁלְּפָלְיָטוֹן בִּלְבַד.
תוספתא דמאי פרק א הלכה כז
אֲחֵרִים אוֹמְרִים מִשּׁוּם רַבִּי נָתָן:
מְחַיְּבִין הָיוּ בֵית הִלֵּל בְּשֶׁמֶן וֶרֶד וִירִינוֹן .
תוספתא דמאי פרק א הלכה כח
תַּשְׁלוּמֵי תְּרוּמָה,
וְחֻמְשָׁהּ וְחֹמֶשׁ חֻמְשָׁהּ,
מוֹתַר הָעֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים,
וְשִׁירֵי מְנָחוֹת, וְתוֹסֶפֶת הַבִּכּוּרִין,
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן:
בֵּית שַׁמַּי מְחַיְּבִין,
וּבֵית הִלֵּל פּוֹטְרִין,
וְכֻלָּם, שֶׁקָּרָא שֵׁם לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶן,
מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי.
תוספתא דמאי פרק א הלכה כט
כִּפַּת הַמַּרְחֵץ פָּטוּר מִן הַוַּדַּי,
וְאֵין צֹרֶךְ לוֹמַר מִן הַדְּמַי.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
אַף אֵין מְטַמֵּא טֻמְאַת מַשְׁקֶה.
שֶׁמֶן שֶׁהַגִּרְדִּי סָךְ בְּאֶצְבָּעוֹתָיו, חַיָּב בַּדְּמַי,
שֶׁהַסּוֹרֵק נוֹתֵן לַצֶּמֶר, פָּטוּר מִן הַדְּמַי.
לְפִיכָךְ, שֶׁמֶן שֶׁלַּשְּׁבִיעִית נוֹתְנִין מִמֶּנּוּ לַגִּרְדִּי,
וְאֵין נוֹתְנִין מִמֶּנּוּ לַסּוֹרֵק.
תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת דְּמַי פֶּרֶק ב[עריכה]
פֶּרֶק ב
תוספתא דמאי פרק ב הלכה א
אֹרֶז שֶׁבְּחוֹלַת אַנְטִיוֹכְיָה מֻתָּר בִּמְקוֹמוֹ .
רַבִּי לְעָזָר בֶּן רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אֹרֶז שֶׁבְּחוֹלַת אַנְטִיוֹכְיָה מֻתָּר הוּא עַד בּוֹרוֹ .
תוספתא דמאי פרק ב הלכה ב
הַמְּקַבֵּל עָלָיו אַרְבָּעָה דְּבָרִים,
מְקַבְּלִים אוֹתוֹ לִהְיוֹת חָבֵר:
שֶׁלֹּא יִתֵּן תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת לְעַם הָאָרֶץ,
וְשֶׁלּא יַעֲשֶׂה טְהָרוֹת לְעַם הָאָרֶץ,
וְשֶׁיְּהֵא אוֹכֵל חֻלִּין בְּטַהֲרָה.
הַמְּקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת נֶאֱמָן,
מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא אוֹכֵל,
וְאֶת שֶׁהוּא מוֹכֵר, וְאֶת שֶׁהוּא לוֹקֵחַ,
וְאֵין מִתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
הַמִּתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ, נֶאֱמָן.
אָמַר לָהֶם רַבִּי מֵאִיר:
עַל עַצְמוֹ אֵינוּ נֶאֱמָן, יְהֵא נֶאֱמָן עָלַי?
אָמְרוּ לוֹ:
מִימֵיהֶם שֶׁלְּבַעֲלֵי בָתִּים,
לֹא נִמְנְעוּ מִלִּהְיוֹת אוֹכְלִין זֶה אֵצֶל זֶה,
וְאַף עַל פִּי כֵן,
פֵּרוֹתֵיהֶן שֶׁבְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם מְתֻקָּנִין.
תוספתא דמאי פרק ב הלכה ג
עַם הָאָרֶץ שֶׁקִּבֵּל עָלָיו דְּבַר חֲבֵרוּת,
וְנֶחְשָׁד עַל דָּבָר אֶחָד, נֶחְשָׁד עַל כֻּלָּן.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין חָשׁוּד אֶלָּא עַל אוֹתוֹ דָּבָר בִּלְבַד.
תוספתא דמאי פרק ב הלכה ד
גֵּר שֶׁקִּבֵּל עָלָיו כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה,
וְנֶחְשָׁד עַל דָּבָר אֶחָד, אֲפִלּוּ עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ,
הֲרֵי הוּא כְיִשְׂרָאֵל מְשֻׁמָּד.
תוספתא דמאי פרק ב הלכה ה
עַם הָאָרֶץ שֶׁקִּבֵּל עָלָיו כָּל דִּבְרֵי חֲבֵרוּת, חוּץ מִדָּבָר אֶחָד,
אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ.
גֵּר שֶׁקִּבֵּל עָלָיו כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָה חוּץ מִדָּבָר אֶחָד,
אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ.
רַבִּי יוֹסֵה בֵּי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ דָּבָר קָטָן מִדִּקְדּוּקֵי סוֹפְרִים.
תוספתא דמאי פרק ב הלכה ו
כֹּהֵן שֶׁקִּבֵּל עָלָיו כָּל עֲבוֹדוֹת כְּהֻנָּה, חוּץ מִדָּבָר אֶחָד,
אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ.
תוספתא דמאי פרק ב הלכה ז
בֶּן לֵוִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו כָּל עֲבוֹדוֹת לְוִיָּה, חוּץ מִדָּבָר אֶחָד,
אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר:
(ויקרא ז,לג) "הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן,
לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה."
אֵין לִי אֶלָּא זְרִיקוֹת דָּם וְהֶקְטֵר חֲלָבִים;
מְנַיִן לִיצִיקוֹת וּבְלוּלוֹת, תְּנוּפוֹת וְהַגָּשׁוֹת,
הַקְּמִיצוֹת וְהַקְטָרוֹת, הַמְּלִיקוֹת וְהַקַּבָּלוֹת וְהַהַזָּאוֹת,
וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה וַעֲרִיפַת עֶגְלָה,
וְטַהֲרַת מְצֹרָע וּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ?
תִּלְמֹד לוֹמַר "בְּנֵי אַהֲרֹן",
כָּל עֲבוֹדָה שֶׁהִיא בִּבְנֵי אַהֲרֹן.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:
יָכוֹל אֵין דּוֹחִין אוֹתָן אֶלָּא מִמַּתְּנוֹת מִקְדָּשׁ בִּלְבַד?
מְנַיִן אַף מִמַּתְּנוֹת גְּבוּלִין?
תִּלְמֹד לוֹמַר:
(דברים יח,ד) "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ."
מִפְּנֵי מָה?
(דברים יח,ה) "כִּי בוֹ בָּחַר יי אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ,
לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם יי, הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים."
כָּל הַמְּקַבֵּל עָלָיו שֵׁרוּת, יֵשׁ לוֹ בַמַּתָּנוֹת,
כָּל שֶׁאֵין מְקַבֵּל עָלָיו שֵׁרוּת, אֵין לוֹ בַמַּתָּנוֹת.
תוספתא דמאי פרק ב הלכה ח
בִּזְמַן שֶׁהַכֹּהֲנִים עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם?
(ויקרא ו,י) "חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי",
מִשֶּׁלָּהֶן הֵן נוֹטְלִין, וְאֵין נוֹטְלִין מִשֶּׁלִּי.
וּבִזְמַן שֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם?
(מלאכי א,י) "מִי גַם בָּכֶם וְיִסְגֹּר דְּלָתַיִם, וְלֹא תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם,
אֵין לִי חֵפֶץ בָּכֶם, אָמַר יי צְבָאוֹת, וּמִנְחָה לֹא אֶרְצֶה מִיֶּדְכֶם."
תוספתא דמאי פרק ב הלכה ט
וְכֻלָּן שֶׁחָזְרוּ בָהֶן,
אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָן עוֹלָמִית.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
חָזְרוּ בְפַרְהֶסְיָא, מְקַבְּלִין אוֹתָן;
בְּמַטְמוֹנִיּוּת, אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָן.
רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמְרִין:
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מְקַבְּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר:
(ירמיה ג,יד) "שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים!"
תוספתא דמאי פרק ב הלכה י
הַבָּא לְקַבֵּל עָלָיו,
אִם הָיָה נוֹהֵג מִתְּחִלָּה בְּצִנְעָה,
מְקַבְּלִין אוֹתוֹ, וְאַחַר כָּךְ מְלַמְּדִין אוֹתוֹ,
וְאִם לָאו,
מְלַמְּדִין אוֹתוֹ וְאַחַר כָּךְ מְקַבְּלִין אוֹתוֹ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
לְעוֹלָם מְקַבְּלִין אוֹתוֹ וּמְלַמְּדִין אוֹתוֹ וְהוֹלְכִין.
תוספתא דמאי פרק ב הלכה יא
וּמְקַבְּלִין לִכְנָפַיִם, וְאַחַר כָּךְ מְקַבְּלִין לַטְּהָרוֹת.
אִם אָמַר "אֵינִי מְקַבֵּל עָלַי אֶלָּא לִכְנָפַיִם בִּלְבַד",
מְקַבְּלִין אוֹתוֹ.
קִבֵּל עָלָיו לַטְּהָרוֹת וְלֹא קִבֵּל עָלָיו לִכְנָפַיִם,
אַף עַל הַטְּהָרוֹת אֵין נֶאֱמָן.
תוספתא דמאי פרק ב הלכה יב
עַד מָתַי מְקַבְּלִין?
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
לַמַּשְׁקִין, שְׁלֹשִׁים יוֹם;
לִכְסוּת, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
זֶה וָזֶה לִשְׁלֹשִׁים יוֹם.
תוספתא דמאי פרק ב הלכה יג
הַבָּא לְקַבֵּל עָלָיו, אֲפִלּוּ תַּלְמִיד חֲכָמִים,
צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו,
אֲבָל חָכָם הַיּוֹשֵׁב בַּיְּשִׁיבָה,
אֵין צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו,
שֶׁכְּבָר קִבֵּל עָלָיו מִשָּׁעָה שֶׁיָּשַׁב.
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר:
אַף תַּלְמִיד חֲכָמִים, אֵין צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אַף אֲחֵרִים מְקַבְּלִין בְּפָנָיו.
תוספתא דמאי פרק ב הלכה יד
הַמְּקַבֵּל בִּפְנֵי חֲבוֹרָה,
אֵין בָּנָיו וַעֲבָדָיו צְרִיכִין לְקַבֵּל בִּפְנֵי חֲבוֹרָה,
אֶלָּא מְקַבְּלִין בְּפָנָיו.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
אֵין דּוֹמֶה חָבֵר שֶׁקִּלְקֵל לְבֶן חָבֵר שֶׁקִּלְקֵל.
תוספתא דמאי פרק ב הלכה טו
בֶּן חָבֵר שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ אַחַר אֲבִי אִמּוֹ עַם הָאָרֶץ,
אֵין אָבִיו חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא מַאֲכִילוֹ בַּטְּהָרוֹת .
אִם בְּיָדוּעַ שֶׁמַּאֲכִילוֹ בַּטְּהָרוֹת,
הֲרֵי זֶה אָסוּר, וּבְגָדָיו טְמֵאִין מִדְרָס.
תוספתא דמאי פרק ב הלכה טז
בַּת עַם הָאָרֶץ שֶׁנִּשֵּׂאת לְחָבֵר,
אֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ שֶׁנִּשֵּׂאת לְחָבֵר,
עַבְדּוֹ שֶׁלְּעַם הָאָרֶץ שֶׁנִּמְכַּר לְחָבֵר,
צְרִיכִין לְקַבֵּל עֲלֵיהֶן כַּתְּחִלָּה.
תוספתא דמאי פרק ב הלכה יז
בַּת חָבֵר שֶׁנִּשֵּׂאת לְעַם הָאָרֶץ,
אֵשֶׁת חָבֵר שֶׁנִּשֵּׂאת לְעַם הָאָרֶץ,
עַבְדּוֹ שֶׁלְּחָבֵר שֶׁנִּמְכַּר לְעַם הָאָרֶץ,
הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקָתָן עַד שֶׁיֵּחָשֵׁדוּ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
צְרִיכִין לְקַבֵּל עֲלֵיהֶן בַּתְּחִלָּה.
וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לְעָזָר אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי מֵאִיר:
מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁנִּשֵּׂאת לְחָבֵר,
וְהָיְתָה קוֹמַעַת עַל יָדוֹ תְּפִלִּין.
נִשֵּׂאת לְמוֹכֵס,
וְהָיְתָה קוֹשֶׁרֶת עַל יָדוֹ קִשּׁוּרִין .
תוספתא דמאי פרק ב הלכה יח
בְּנוֹ שֶׁלְּחָבֵר שֶׁהָיָה לָמֵד אֵצֶל עַם הָאָרֶץ,
עַבְדּוֹ שֶׁלְּחָבֵר שֶׁהָיָה לָמֵד אֵצֶל עַם הָאָרֶץ,
הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקָתָן, עַד שֶׁיֵּחָשֵׁדוּ.
תוספתא דמאי פרק ב הלכה יט
בְּנוֹ שֶׁלְּעַם הָאָרֶץ שֶׁהָיָה לָמֵד אֵצֶל חָבֵר,
אוֹ עַבְדּוֹ שֶׁלְּעַם הָאָרֶץ שֶׁהָיָה לָמֵד אֵצֶל חָבֵר,
כָּל זְמַן שֶׁהֵן אֶצְלוֹ, הֲרֵי הֵן כְּחָבֵר;
יָצְאוּ מֵאֶצְלוֹ, הֲרֵי הֵן כְּעַם הָאָרֶץ.
תוספתא דמאי פרק ב הלכה כ
לֹא יֹאמַר חָבֵר לְעַם הָאָרֶץ:
"הֵילָךְ כִּכָּר זוֹ, וְתֵן לִפְלָנִי חָבֵר",
שֶׁאֵין מְשַׁלְּחִין טְהָרוֹת בְּיַד עַם הָאָרֶץ.
תוספתא דמאי פרק ב הלכה כא
חָבֵר שֶׁאָמַר לוֹ עַם הָאָרֶץ:
"הֵילָךְ כִּכָּר זוֹ, וְהוֹלֵךְ לִפְלָנִי עַם הָאָרֶץ",
לֹא יִתֵּן לוֹ, שֶׁאֵין מוֹסְרִין טְהָרוֹת לְעַם הָאָרֶץ.
תוספתא דמאי פרק ב הלכה כב
עַם הָאָרֶץ שֶׁאָמַר לְחָבֵר:
"תֵּן לִי כִּכָּר זֶה וְאוֹכְלֶנּוּ, יַיִן זֶה וְאֶשְׁתֶּנּוּ!"
לֹא יִתֵּן לוֹ, שֶׁאֵין מַאֲכִילִין טְהָרוֹת לְעַם הָאָרֶץ.
תוספתא דמאי פרק ב הלכה כג
הָיָה נָדוּר מִן הַכִּכָּר, וְאָמַר לוֹ "תֵּן לִי וְאוֹכְלֶנּוּ!"
אֲבַטִּיחַ, וְנִקַּר, וְאָמַר לוֹ "תֵּן לִי וְאוֹכְלֶנּוּ!"
יַיִן, וְנִתְגַּלָּה, וְאָמַר לוֹ "תֵּן לִי וְאֶשְׁתֶּנּוּ!"
לֹא יִתֵּן לוֹ, שֶׁאֵין מַאֲכִילִין אֶת הָאָדָם אֶת הֶאָסוּר לוֹ.
תוספתא דמאי פרק ב הלכה כד
כַּיּוֹצֵא בוֹ:
לֹא יוֹשִׁיט יִשְׂרָאֵל אֵבֶר מִן הַחַי לִבְנֵי נֹחַ,
וְלֹא כוֹס יַיִן לְנָזִיר,
שֶׁאֵין מַאֲכִילִין אֶת הָאָדָם דָּבָר הֶאָסוּר לוֹ.
וְכֻלָּן אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן, וְאֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶן,
וְאֵין עוֹנִין אַחֲרֵיהֶן "אָמֵן".
נִשְׁאָלִין לְעַם הָאָרֶץ עַל טְהָרוֹתָיו,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ "צֵא אֱכֹל!" "צֵא שְׂרֹף!"
אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ "אִם בָּזֶה שָׁאַלְתָּ, טָמֵא!"
וְ"אִם בָּזֶה שָׁאַלְתָּ, טָהוֹר!"
תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת דְּמַי פֶּרֶק ג[עריכה]
פֶּרֶק ג
תוספתא דמאי פרק ג הלכה א
הֵעִיד רַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשֻׁלָּם מִשֵּׁם רַבִּי נָתָן אָחִיו,
שֶׁאָמַר מִשֵּׁם רַבִּי לְעָזָר חִסְמָא,
שֶׁאֵין עוֹשִׂין טְהָרוֹת לְעַם הָאָרֶץ.
לֹא יַעֲשֶׂה לוֹ עִסָּתוֹ שֶׁלִּתְרוּמָה בְּטַהֲרָה,
אֲבָל עוֹשֶׂה לוֹ עִסָּתוֹ שֶׁלְּחֻלִּין בְּטַהֲרָה.
מַפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה וְנוֹתֵן לְתוֹךְ כְּפִישָׁה ,
וְעַם הָאָרֶץ בָּא וְנוֹטֵל זוֹ וָזוֹ.
לֹא יַעֲשֶׂה לוֹ זֵיתִים שֶׁלִּתְרוּמָה בְּטַהֲרָה,
אֲבָל עוֹשֶׂה לוֹ זֵיתִים שֶׁלְּחֻלִּין בְּטַהֲרָה.
מַפְרִישׁ מֵהֶן תְּרוּמָה וְנוֹתֵן לְתוֹךְ כֵּלָיו שֶׁלְּחָבֵר,
וְעַם הָאָרֶץ בָּא וְנוֹטֵל אֶת שְׁתֵּיהֶן.
כַּשֵּׁם שֶׁאֵין נוֹתְנִין תְּרוּמָה אֶלָּא לְכֹהֵן חָבֵר,
כָּךְ אֵין מְשַׁלְּמִין קֶרֶן וְחֹמֶשׁ אֶלָּא לְכֹהֵן חָבֵר.
תוספתא דמאי פרק ג הלכה ב
הָאוֹכֵל תְּרוּמַת עַם הָאָרֶץ,
מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ לְכֹהֵן חָבֵר,
וְחָבֵר נוֹטֵל דָּמִים וּמְפַיֵּס אֶת עַם הָאָרֶץ.
תוספתא דמאי פרק ג הלכה ג
תְּרוּמַת חָבֵר וּתְרוּמַת עַם הָאָרֶץ שֶׁנִּתְעָרְבוּ,
כּוֹפִין אֶת עַם הָאָרֶץ לִמְכֹּר אֶת חֶלְקוֹ.
חוֹלֵק כֹּהֵן יִשְׂרָאֵל עִם כֹּהֵן כּוּתִי בִּמְקוֹם כּוּתִי,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדוֹ.
אֲבָל לֹא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל , מִפְּנֵי שְׁמַּחֲזִיקוֹ בִּכְהֻנָּה.
אַף בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּמְקוֹם שֶׁמַּכִּירִין בּוֹ שֶׁהוּא כּוּתִי,
מֻתָּר לַחְלֹק הֵימֶנּוּ.
אוֹכֵל כֹּהֵן יִשְׂרָאֵל עִם כֹּהֵן כּוּתִי בִּזְמַן שֶׁעוֹשֶׂה בְטֻמְאָה,
אֲבָל בִּזְמַן שֶׁעוֹשֶׂה בְטַהֲרָה, הֲרֵי זֶה לֹא יֹאכַל עִמּוֹ,
מִפְּנֵי שֶׁמַּאֲכִילוֹ בְּשַׂר בְּכוֹר טָהוֹר, וּמַשְׁקֶה אוֹתוֹ יַיִן רְבָעִי.
תוספתא דמאי פרק ג הלכה ד
בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים:
חָבֵר שֶׁנֶּעֱשָׂה גַּבַּי, דּוֹחִין אוֹתוֹ מֵחֲבֵרוּתוֹ.
חָזְרוּ לוֹמַר:
כָּל זְמַן שֶׁהוּא גַּבַּי, אֵין נֶאֱמָן;
פָּרַשׁ מִגַּבָּיוּתוֹ, הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן.
תוספתא דמאי פרק ג הלכה ה
חָבֵר שֶׁחָכַר מֵעַם הָאָרֶץ עִקְּרֵי תְאֵנִים וְדָלִיּוֹת שֶׁלָּעֲנָבִים,
מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ,
וְאֵין נוֹתֵן לוֹ אֶלָּא מִשֶּׁלּוֹ.
בֶּן חָבֵר שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ אֵצֶל אֲבִי אִמּוֹ עַם הָאָרֶץ,
אֵין אָבִיו חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא מַאֲכִילוֹ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מְתֻקָּנִין.
הָיוּ בְיָדוֹ פֵּרוֹת, אֵינוּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא אֵין מְתֻקָּנִין הֵן.
אִם אָמַר לוֹ "הַאֲכִילֵנִי!"
מְעַשֵּׂר וּמַאֲכִילוֹ.
תוספתא דמאי פרק ג הלכה ו
לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ חָבֵר בְּמִשְׁתָּאוֹ שֶׁלְּעַם הָאָרֶץ וּבִסְעוֹדָתוֹ שֶׁלְּעַם הָאָרֶץ,
אֶלָּא אִם הָיָה מֻתְקָן תַּחַת יָדוֹ, אֲפִלּוּ אֵינָהּ אֶלָּא מֵינִיקִית אַחַת שֶׁלַּיַּיִן. לְפִיכָךְ, חָבֵר שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּמִשְׁתָּאוֹ שֶׁלְּעַם הָאָרֶץ וּבִסְעוֹדָתוֹ שֶׁלְּעַם הָאָרֶץ, הֲרֵי זֶה חֲזָקָה לַמַּעַשְׂרוֹת.
תוספתא דמאי פרק ג הלכה ז
חָבֵר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּמִשְׁתָּאוֹ שֶׁלְּעַם הָאָרֶץ וּבִסְעוֹדָתוֹ שֶׁלְּעַם הָאָרֶץ,
אֲפִלּוּ רוֹאִין אוֹתוֹ נוֹטֵל וְאוֹכֵל מִיָּד, נוֹטֵל וְשׁוֹתֶה מִיָּד,
אֵין לוֹ חֲזָקָה לַמַּעַשְׂרוֹת, שֶׁמָּא עִשֵּׂר בְּלִבּוֹ.
הָיָה בְּנוֹ מֵסֵב אֶצְלוֹ, מְעַשֵּׂר עָלָיו;
אַחֵר, אֵין מְעַשֵּׂר עָלָיו;
בְּנוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, מְעַשֵּׂר עָלָיו.
תוספתא דמאי פרק ג הלכה ח
בֶּן חָבֵר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּמִשְׁתָּאוֹ שֶׁלְּעַם הָאָרֶץ וּבִסְעוֹדָתוֹ שֶׁלְּעַם הָאָרֶץ, אֲפִלּוּ רוֹאִין אוֹתוֹ נוֹטֵל וְאוֹכֵל מִיָּד, נוֹטֵל וְשׁוֹתֶה מִיָּד,
אֵין לוֹ חֲזָקָה לַמַּעַשְׂרוֹת, שֶׁמָּא עִשֵּׂר בְּלִבּוֹ.
אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ "כָּל אֵלּוּ תַּקָּלָה לַאֲחֵרִים הֵן",
אִם הָיָה שׁוּתָף עִמּוֹ בַּחֲנוּת הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה לַמַּעַשְׂרוֹת.
תוספתא דמאי פרק ג הלכה ט
עַם הָאָרֶץ שֶׁהָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּחֲנוּת,
אַף עַל פִּי שֶׁחָבֵר יוֹצֵא וְנִכְנָס,
הֲרֵי זֶה מֻתָּר וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא הֶחְלִיף.
הָיָה הוּא נֶאֱמָן, וְאִשְׁתּוֹ אֵין נֶאֱמֶנֶת,
לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ, וְאֵין מִתְאָרְחִין אֶצְלוֹ,
וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ "הֲרֵי הוּא כְשָׁרוּי עִם הַנָּחָשׁ בִּכְפִיפָה".
אִשְׁתּוֹ נֶאֱמֶנֶת, וְהוּא אֵין נֶאֱמָן,
מִתְאָרְחִין אֶצְלוֹ, וְאֵין לוֹקְחִין הֵימֶנּוּ.
הוּא אֵין נֶאֱמָן, וְאֶחָד מִבָּנָיו נֶאֱמָן,
וְאֶחָד מֵעֲבָדָיו נֶאֱמָן, וְאַחַת מִשִּׁפְחוֹתָיו נֶאֱמֶנֶת,
לוֹקְחִין וְאוֹכְלִין עַל פִּיהֶן, וְעוֹשִׂין לוֹ וְאוֹכֵל.
בַּשְּׁבִיעִית וּבַטְּהָרוֹת, אֵינָן רַשָּׁאִין לַעֲשׁוֹת כֵּן.
תוספתא דמאי פרק ג הלכה י
הַנַּחְתּוֹמִין,
לֹא חִיְּבוּ אוֹתָן חֲכָמִים לְהַפְרִישׁ אֶלָּא כְּדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה.
פְּטוּרִין מִן הַשֵּׁנִי.
בַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים?
בְּמוֹכֵר בַּחֲנוּתוֹ עַל פֶּתַח חֲנוּתוֹ,
אֲבָל הַמּוֹכֵר בַּפְּלָטֵר אוֹ בַחֲנוּת הַסְּמוּכָה לַחֲנוּתוֹ,
חַיָּב בַּשֵּׁנִי.
אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִמָּדֵד בַּגַּסָּה, וּמְדָדוֹ בֵּין גַּסָּה בֵּין דַּקָּה,
טְפֵלָה דַּקָּה לַגַּסָּה.
תוספתא דמאי פרק ג הלכה יא
אֵלוּ דְבָרִים הַנִּמְכָּרִין בַּגַּסָּה?
אֵלּוּ מִינֵי תְּבוּאוֹת.
וְקִטְנִיּוֹת, דַּרְכָּן לִמָּדֵד בַּדַּקָּה.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אַף דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לִמָּדֵד בַּדַּקָּה, וּמְדָדָן בַּגַּסָּה,
מַשְׁפִּיעָהּ , וּמוֹכְרָן דְּמַי.
אִם מְדָדָן בַּדַּקָּה, הֲרֵי זֶה חַיָּב.
רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר:
הַנִּמְכָּר בַּדַּקָּה, הֲרֵי הוּא כַּדַּקָּה, בַּגַּסָּה, הֲרֵי הוּא כַּגַּסָּה.
תוספתא דמאי פרק ג הלכה יב
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר:
הַנִּמְכָּר בַּדַּקָּה, הֲרֵי זֶה חַיָּב,
אֲפִלּוּ לֹא מָכַר לוֹ אֶלָּא סְאָה וְרֹבַע, צָרִיךְ לְעַשֵּׂר אֶת הָרֹבַע.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי יוֹסֵה:
סַלֵּי תְאֵנִים וְסַלֵּי עֲנָבִים וְקֻפּוֹת שֶׁלַּיָּרָק,
לוּמִין , בְּמִדָּה גַּסָּה;
מִלּוּמִין וּלְמַטָּה, בְּמִדָּה דַּקָּה.
וּבַלַּח,
הִין בְּמִדָּה גַּסָּה,
מֵהִין וּלְמַטָּה, בְּמִדָּה דַּקָּה.
וְכֵן הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי יוֹסֵה:
קְלִיעָה שֶׁלַּשּׁוּם, הֲרֵי הִיא כְּמִדַּת גַּסָּה.
תוספתא דמאי פרק ג הלכה יג
לֹא הִתִּירוּ לִמְכֹּר דְּמַי אֶלָּא לְסִיטוֹן בִּלְבַד.
בַּעַל הַבַּיִת בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֶחָד סִיטוֹן וְאֶחָד בַּעַל הַבַּיִת,
מֻתָּר לִמְכֹּר וּלְשַׁלֵּחַ לַחֲבֵרוֹ וְלִתֵּן לוֹ בְּמַתָּנָה.
תוספתא דמאי פרק ג הלכה יד
הַמְשַׁלֵּחַ, בֵּין לְעַם הָאָרֶץ וּבֵין לְחָבֵר, צָרִיךְ לְעַשֵּׂר.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
לְעַם הָאָרֶץ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר, לְחָבֵר צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ.
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
מַעֲשֶׂה שֶׁשִּׁלֵּחַ לִי רַבִּי יוֹסֵה בֵּי רַבִּי אֶתְרוֹג גָּדוֹל מִצִּפּוֹרִי, וְאָמַר:
"זֶה בָּא בְּיָדִי מִקֵּיסָרִי."
וְלָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים:
אֶחָד, שֶׁהָיָה וַדַּי,
וְשֶׁהָיָה טָמֵא,
וְשֶׁלּא הָיָה בְיָדוֹ אֶלָּא זֶה בִּלְבַד,
שֶׁאִלּוּ הָיָה בְיָדוֹ אַחֵר, הָיָה מְעַשֵּׂר מִמֶּנּוּ עָלָיו.
תוספתא דמאי פרק ג הלכה טו
הַלּוֹקֵחַ מִן הַתַּגָּר וְאָמַר זוֹ "מְתֻקָּן", וְזוֹ אֵינוּ מְתֻקָּן,
אַף עַל הַמְתֻקָּן אֵין נֶאֱמָן.
אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִמָּכֵר דְּמַי, נֶאֱמָן.
חָבֵר שֶׁהָיָה מוֹכֵר מַשְׁפִּיעַ וּמְתֻקָּן,
וְנִתְמַנָּה לוֹ דָּבָר שֶׁהוּא דְּמַי, צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ,
שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁהוּא דְּמַי צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה מַאֲכִיל אֶת פּוֹעֲלָיו דְּמַי, וּמוֹדִיעַ,
וְאִם בְּיָדוּעַ שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת אֵין מֵאוֹתוֹ הַמִּין,
אֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ.
תוספתא דמאי פרק ג הלכה טז
גַּבַּיֵּי קֻפָּה,
אֵין גּוֹבִין וּמַכְרִיזִין בְּיוֹם טוֹב כְּדֶרֶךְ שֶׁגּוֹבִין וּמַכְרִיזִין בַּחֹל,
אֲבָל בְּצִנְעָה, גּוֹבִין בְּתוֹךְ חֵיקָן,
וּמְחַלְּקִין עַל כָּל שְׁכוּנָה וּשְׁכוּנָה.
תוספתא דמאי פרק ג הלכה יז
גַּבַּיֵּי צְדָקָה בַּשְּׁבִיעִית מְדַלְּגִין עַל פִּתְחֵיהֶן שֶׁלְּאוֹכְלֵי שְׁבִיעִית.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין צְרִיכִין לְדַקְדֵּק בְּאוֹכְלֵי שְׁבִיעִית.
אֲפִלּוּ פַּת נָתְנוּ לָהֶם, מְקַבְּלִין אוֹתָהּ הֵימֶנּוּ,
שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ נוֹתְנוֹת אֶלָּא מָעוֹת וּבֵיצִים בִּלְבַד.
אִם הָיְתָה עִיר כֻּלָּהּ שֶׁלְּאוֹכְלֵי שְׁבִיעִית,
אֵין צְרִיכִין לְדַקְדֵּק בְּאוֹכְלֵי שְׁבִיעִית.
הַכֹּהֲנִים גּוֹבִין בְּטַהֲרָה צְרִיכִין לְדַקְדֵּק בְּאוֹכְלֵי שְׁבִיעִית.
תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת דְּמַי פֶּרֶק ד[עריכה]
פֶּרֶק ד
תוספתא דמאי פרק ד הלכה א
הַלּוֹקֵחַ יָרָק מִן הַשּׁוּק,
הֲרֵי זֶה בּוֹרֵר כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ.
מִשֶּׁגָּמַר בְּלִבּוֹ, אָסוּר.
לְהַחְזִיר אֵין יָכוֹל, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לְעַשֵּׂר,
וּלְעַשֵּׂר אֵין יָכוֹל, מִפְּנֵי שֶׁמְּחֻסָּר מִנְיָן,
וְלִטּוֹל אֶחָד אֵין יָכוֹל, שֶׁמָּא יָבֹא אַחֵר וְיִטֹּל,
וְנִמְצָא מְעַשֵּׂר מִן הַמְתֻקָּן עַל שֶׁאֵינוּ מְתֻקָּן.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה ב
הָרוֹצֶה לְהַחְזִיר עֲלֵי יָרָק וּלְהָקֵל מִמַּשָּׂאוֹ,
לֹא יַשְׁלִיךְ עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
בַּוַּדַּי אָסוּר, וּבַדְּמַי מֻתָּר.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה ג
הַמּוֹצֵא פֵּרוֹת בַּדֶּרֶךְ, וּנְטָלָן לְאָכְלָן וְנִמְלַךְ לְהַצְנִיעַ,
לֹא יַצְנִיעַ עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
בַּוַּדַּי אָסוּר, וּבַדְּמַי מֻתָּר.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה ד
קְנֹבֶת יָרָק שֶׁבַּגִּנָּה, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת;
שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת וְשֶׁבְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה;
שֶׁעַל גַּבֵּי אֶשְׁפָּה בְּכָל מָקוֹם, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה ה
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
כְּרוּב שֶׁלְּקָטוֹ לְקַנֵּב אֶת הָאַסְפָּרָגוֹס שֶׁבּוֹ וּלְהַשְׁלִיךְ,
הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
לְקָטוֹ לְאָכְלוֹ, וְנִמְלַךְ לְהַצְנִיעַ,
לֹא יַצְנִיעַ עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר
וַדַּי שֶׁתִּקְּנוֹ דְּמַי וּדְמַי שֶׁתִּקְּנוֹ וַדַּי,
לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם.
דִּבְרֵי רַבִּי יַעֲקֹב.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
וַדַּי שֶׁתִּקְּנוֹ דְּמַי, לֹא עָשָׂה כְלוּם;
דְּמַי שֶׁתִּקְּנוֹ וַדַּי,
מַעְשְׂרוֹתָיו מַעַשְׂרוֹת,
וּתְרוּמָתוֹ אֵין תְּרוּמָה, שֶׁאֵין תְּרוּמָה אַחַר תְּרוּמָה.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה ו
כָּל הָעִיר מוֹכְרִין וַדַּי וְאֶחָד דְּמַי,
לָקַח וְאֵינוּ יוֹדֵעַ מֵאֵי זֶה מֵהֶן לָקַח,
הֲרֵי זֶה אָסוּר.
מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר וְנוֹתְנָן לַכֹּהֵן, וְהַשְּׁאָר שֶׁלּוֹ.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה ז
הַטֶּבֶל וְהַמְתֻקָּן שֶׁנִּתְעָרְבוּ, וְאָבַד אֶחָד מֵהֶן,
נוֹהֵג בַּמְּשֻׁיָּר וַדַּי,
מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וְנוֹתְנָן לְכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה ח
כָּל הָעִיר מוֹכְרִין מְתֻקָּן, וְאֶחָד מוֹכֵר שֶׁאֵינוּ מְתֻקָּן,
וְלָקַח וְאֵינוּ יוֹדֵעַ מֵאֵי זֶה מֵהֶן לָקַח,
הֲרֵי זֶה אָסוּר.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה ט
כָּל הָעִיר מוֹכְרִין בְּשַׂר שְׁחוּטָה, וְאֶחָד מוֹכֵר בְּשַׂר נְבֵלָה,
וְלָקַח וְאֵינוּ יוֹדֵעַ מֵאֵי זֶה מֵהֶן לָקַח,
הֲרֵי זֶה אָסוּר.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה י
כָּל הָעִיר מוֹכְרִין יַיִן טָהוֹר, וְאֶחָד מוֹכֵר יַיִן טָמֵא,
וְלָקַח וְאֵינוּ יוֹדֵעַ מֵאֵי זֶה מֵהֶן לָקַח,
הֲרֵי זֶה אָסוּר.
בַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים?
בִּזְמַן שֶׁלָּקַח וְאֵינוּ יוֹדֵעַ מֵאֵי זֶה מֵהֶן לָקַח,
אֲבָל בְּלוֹקֵחַ מִן הַשּׁוּק, הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה יא
פֵּרוֹת,
לֹא הָלְכוּ חֲכָמִים בָּהֶן לֹא אַחַר הַטַּעַם וְלֹא אַחַר הָרֵיחַ,
לֹא אַחַר הַמַּרְאֶה וְלֹא אַחַר הַדָּמִים,
אֶלָּא אַחַר הָרֹב בִּלְבַד.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה יב
זֵיתִים,
מִשֶּׁיַּחְסֹם בַּבַּד וּבַבּוֹדֵידָה .
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין הַבַּד וְהַבּוֹדֵידָה שָׁוִין לֹא בָעִיר וְלֹא בַמְּדִינָה .
רַבּוּ בָּעִיר וְלֹא רַבּוּ בַּמְּדִינָה,
בָּעִיר מֻתָּר, וּבַמְּדִינָה אָסוּר.
רַבּוּ בַּמְּדִינָה וְלֹא רַבּוּ בָּעִיר,
בַּמְּדִינָה מֻתָּר, וּבָעִיר אָסוּר.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה יג
רַבּוּ בָּהָר וְלֹא רַבּוּ בַּבִּקְעָה,
בָּהָר מֻתָּר, וּבַבִּקְעָה אָסוּר.
רַבּוּ בַּבִּקְעָה וְלֹא רַבּוּ בָּהָר,
בַּבִּקְעָה מֻתָּר, וּבָהָר אָסוּר.
רַבּוּ לַחַנְוָנִי וְלֹא רַבּוּ לְבַעַל הַבַּיִת,
לַחַנְוָנִי מֻתָּר, לְבַעַל הַבַּיִת אָסוּר.
לְבַעַל הַבַּיִת וְלֹא לַחַנְוָנִי,
לְבַעַל הַבַּיִת מֻתָּר, לַחַנְוָנִי אָסוּר.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל שֶׁרַבּוּ לוֹ, מֻתָּר; לֹא רַבּוּ לוֹ, אָסוּר.
רַבּוּ וְנִתְמַעֲטוּ, חָזַר הַשּׁוּק לְיָשְׁנוֹ.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
מַעֲשֶׂה שֶׁנִּכְנַס גֹּרֶן אֶחָד שֶׁל פּוּל בְּמֵירוֹן,
וּבָאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָה,
וְהִתִּיר לָהֶם אֶת הַשּׁוּק.
אָמְרוּ לוֹ:
"רַבִּי! נִתְמַעֲטוּ."
וְחָזַר הַשּׁוּק לְיָשְׁנוֹ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ לֹא נִכְנַס אֶלָּא גֹרֶן אֶחָד בָּעִיר,
הַנַּחְתּוֹמִין מֻתָּרִין, מִפְּנֵי שֶׁרָצִין אַחַר הֶחָדָשׁ.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה יד
מְצָרְפִין מִפֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ עַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ,
כְּדֵי שֶׁיִּרְבּוּ עַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ,
לְפָטְרָן מִן הַמַּעַשְׂרוֹת.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה טו
מְצָרְפִין מִפֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ עַל פֵּרוֹת שְׁנִיָּה,
כְּדֵי שֶׁיִּרְבּוּ עַל פֵּרוֹת שְׁלִישִׁית,
לְפָטְרָן מִן מַעְשַׂר עָנִי.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה טז
מְצָרְפִין מִפֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ עַל פֵּרוֹת שְׁלִישִׁית,
כְּדֵי שֶׁיִּרְבּוּ עַל פֵּרוֹת רְבִיעִית,
לְפָטְרָן מִן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה יז
מְצָרְפִין פֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ עַל פֵּרוֹת עֶרֶב שְׁבִיעִית,
כְּדֵי שֶׁיִּרְבּוּ עַל פֵּרוֹת שְׁבִיעִית,
לְפָטְרָן מִן הַבִּעוּר.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה יח
מְצָרְפִין מִפֵּרוֹת חוּצָה לָאָרֶץ עַל פֵּרוֹת שְׁבִיעִית,
כְּדֵי שֶׁיִּרְבּוּ עַל פֵּרוֹת מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית,
לְפָטְרָן מִן הַמַּעַשְׂרוֹת.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה יט
אָמַר לוֹ "מְכֹר לִי יַיִן יָשָׁן!"
אָמַר לוֹ "שֶׁלְּאֶשְׁתְּקַד הוּא",
נֶאֱמָן לְהַחְמִיר.
"שֶׁלְּאַרְבַּע, וְשֶׁלְּחָמֵשׁ שָׁנִים הוּא",
נוֹהֵג בּוֹ כְּשָׁעַת לְקִיטָתוֹ, בֵּין לְהָקֵל וּבֵין לְהַחְמִיר.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה כ
חֶזְקַת תַּגָּר בְּכָל מָקוֹם, דְּמַי,
אֶחָד הַגּוֹי וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד הַכּוּתִי.
בַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים?
בִּזְמַן שֶׁמְּבִיאִין לוֹ מִיִּשְׂרָאֵל;
אֲבָל מְבִיאִין לוֹ מִן הַגּוֹי וּמִן הַכּוּתִי, חֶזְקָתוֹ וַדַּי.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה כא
אֵי זֶה הוּא תַּגָּר?
כָּל שֶׁהֵבִיא וְשָׁנָה וְשִׁלֵּשׁ.
הַלּוֹקֵחַ מִן הַתַּגָּר וְאָמַר "זֶה מְתֻקָּן, וְזֶה אֵין מְתֻקָּן", דְּמַי;
מִבַּעַל הַבַּיִת וְאָמַר "זֶה מְעֻשָּׂר, וְזֶה אֵין מְעֻשָּׂר", וַדַּי.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
הַלּוֹקֵחַ מִבַּעַל הַבַּיִת וְאָמַר "זֶה אֵינוּ מְתֻקָּן", וַדַּי.
"זֶה אֵינוּ מְעֻשָּׂר", מוֹצִיא עָלָיו שְׁנֵי מַעַשְׂרוֹת,
לְפָטְרוֹ מִן הַתְּרוּמָה, שֶׁאֵין תְּרוּמָה אַחַר תְּרוּמָה.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה כב
הַמַּפְקִיד פֵּרוֹת אֵצֶל עַם הָאָרֶץ,
הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקָתָן לַמַּעַשְׂרוֹת וְלַשְּׁבִיעִית.
אִם הָיוּ שֶׁלְּטֶבֶל,
עוֹשֶׂה אוֹתָן תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר,
אוֹ קוֹרֵא שֵׁם לִתְרוּמָה וּמַעֲשֵׂר שֶׁבָּהֶם.
אִם הָיוּ שֶׁלְּמַעֲשַׂר טֶבֶל,
עוֹשֶׂה אוֹתָן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר,
אוֹ קוֹרֵא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבָּהֶן.
אִם הָיוּ שֶׁלְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי,
מְחַלְּלָן עַל הַמָּעוֹת, וְהַמָּעוֹת מְחַלְּלָן עַל הַשֵּׁנִי.
אָמַר לוֹ "נְטַלְתִּים וְהִנַּחְתִּי לָךְ יְשָׁנִים תַּחְתֵּיהֶם, מְתֻקָּנִין תַּחְתֵּיהֶם",
אִם אַתְּ מַאֲמִינוֹ שֶׁנָּטַל, הַאֲמִינוֹ שֶׁנָּתַן!
וְאִם אֵין אַתְּ מַאֲמִינוֹ שֶׁנָּתַן, אַל תַּאֲמִינוֹ שֶׁנָּטַל!
תוספתא דמאי פרק ד הלכה כג
בַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים?
בִּזְמַן שֶׁהִנִּיחַ וּבָא וּמָצָא אֶת אוֹתוֹ הַמִּין שֶׁהִנִּיחַ,
אֲבָל הִנִּיחַ אֵיגוּרִי וּמָצָא קֵיסָרִי , קֵיסָרִי וּמָצָא אֵיגוּרִי,
הֲרֵי זֶה חוֹשֵׁשׁ לָהֶן מִשֵּׁם מַעַשְׂרוֹת וּמִשֵּׁם שְׁבִיעִית.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה כד
הַמַּפְקִיד פֵּרוֹת אֵצֶל כּוּתִי,
הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקָתָן לַמַּעַשְׂרוֹת וְלַשְּׁבִיעִית.
וְאִם הָיוּ שֶׁלְּטֶבֶל,
עוֹשֶׂה אוֹתָן תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר,
וְקוֹרֵא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבָּהֶן.
וְאִם הָיוּ שֶׁלְּמַעֲשַׂר טֶבֶל,
עוֹשֶׂה אוֹתָן תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר,
וְקוֹרֵא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבָּהֶן.
וְאִם הָיוּ שֶׁלְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי,
מְחַלְּלָן עַל הַמָּעוֹת, וְהַמָּעוֹת מְחַלְּלָן עַל הַשֵּׁנִי.
אָמַר לוֹ:
"נְטַלְתִים וְהִנַּחְתִּים לָךְ יְשָׁנִים תַּחְתֵּיהֶן וּמְתֻקָּנִין",
הֲרֵי זֶה אֵינוּ חוֹשֵׁשׁ לָהֶן מִשֵּׁם מַעַשְׂרוֹת וּמִשֵּׁם שְׁבִיעִית.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה כה
הַמַּפְקִיד פֵּרוֹת אֵצֶל הַגּוֹי,
הֲרֵי זֶה חוֹשֵׁשׁ מִשֵּׁם מַעַשְׂרוֹת וּמִשֵּׁם שְׁבִיעִית.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים:
עָשׂוּ פֵּרוֹת יִשְׂרָאֵל אֶת פֵּרוֹת הַגּוֹי הַזֶּה דְּמַי.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה כו
הַמְשַׁלֵּחַ בְּיַד עַם הָאָרֶץ וּבְיַד כּוּתִי,
אֵינוּ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשֵּׁם מַעַשְׂרוֹת וְלֹא מִשֵּׁם שְׁבִיעִית.
הַמְשַׁלֵּחַ בְּיַד הַגּוֹי,
הֲרֵי זֶה חוֹשֵׁשׁ מִשֵּׁם מַעַשְׂרוֹת וּמִשֵּׁם שְׁבִיעִית.
אֲבָל חַמָּרֵי גּוֹיִם הַמְדַדִּים מִן הַגֹּרֶן לָעִיר,
אֵינוּ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשֵּׁם מַעַשְׂרוֹת וְלֹא מִשֵּׁם שְׁבִיעִית,
מִפְּנֵי שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת הַמִּשְׁתַּמֵּר.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה כז
הַטּוֹחֵן אֵצֶל עַם הָאָרֶץ וְאֵצֶל הַכּוּתִי,
אֵינוּ חוֹשֵׁשׁ מִשֵּׁם טֻמְאָה.
הַטּוֹחֵן אֵצֶל הַגּוֹי,
הֲרֵי זֶה חוֹשֵׁשׁ מִשֵּׁם טֻמְאָה.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה כח
מַפְקִידִין תְּרוּמָה אֵצֶל יִשְׂרָאֵל עַם הָאָרֶץ,
וְאֵין מַפְקִידִין תְּרוּמָה אֵצֶל כֹּהֵן עַם הָאָרֶץ,
מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ גַּס בָּהּ.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה כט
טוֹחֲנִין וּמְרַקְּדִין אֵצֶל אוֹכְלֵי שְׁבִיעִית וְאֵצֶל עוֹשֵׂי בְטֻמְאָה,
אֲבָל אֵין טוֹחֲנִין לֹא לְאוֹכְלֵי שְׁבִיעִית וְלֹא לָעוֹשִׂין בְּטֻמְאָה.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה ל
הַמְשַׁלֵּחַ פֵּרוֹת לְחָבֵר וְנִמְלַךְ לְהַחְזִיר,
נוֹהֵג בָּהֶן כְּמוֹת שֶׁהוּא.
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר:
חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁמָּא חִלְּפָן.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
הָיָה לוֹ עָרִיס שֶׁיּוֹדֵעַ לְתַקֵּן,
וְהוּא אֵין מַאֲמִינוֹ עַל מַעַשְׂרוֹת,
וְהֵבִיא לוֹ מִשֶּׁלּוֹ וְאָמַר "שֶׁלָּךְ הֵן, מְתֻקָּנִין הֵן", נֶאֱמָן.
רַבִּי אוֹמֵר:
אֵין נֶאֱמָן,
שֶׁהֶחָשׁוּד עַל דָּבָר לֹא דָנוֹ וְלֹא מְעִידוֹ.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה לא
נוֹתֵן אָדָם לִשְׁכֶנְתּוֹ תַּבְשִׁיל לְבַשֵּׁל לוֹ וְעִסָּה לֶאֱפוֹת לוֹ,
וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ לַשְּׂאֹר וְתַבְלִין שֶׁבָּהֶן מִשֵּׁם מַעַשְׂרוֹת וּמִשֵּׁם שְׁבִיעִית.
בַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁנָּתַן לָהֶן שְׂאֹר וְתַבְלִין.
לֹא נָתַן לָהֶן שְׂאֹר וְתַבְלִין,
הֲרֵי זֶה חוֹשֵׁשׁ לַשְּׂאֹר וְתַבְלִין מִשֵּׁם מַעַשְׂרוֹת וּמִשֵּׁם שְׁבִיעִית.
תוספתא דמאי פרק ד הלכה לב
נוֹתֵן אָדָם לַפָּנְדְּקִית תַּבְשִׁיל לְבַשֵּׁל לוֹ,
וּמַנַּחַת אֶת הַקְּדֵרָה בְּפָנָיו,
וּמְנַעֶרֶת בָּהּ, אֲפִלּוּ בֵּין הַגּוֹיִם, וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ.
תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת דְּמַי פֶּרֶק ה[עריכה]
פֶּרֶק ה
תוספתא דמאי פרק ה הלכה א
הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת מִמִּי שֶׁאֵין נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת וְשָׁכַח לְעַשְּׂרָן,
שׁוֹאֲלוֹ בַשַּׁבָּת וְאוֹכֵל,
בְּיוֹם טוֹב וְאוֹכֵל,
בְּיוֹם טוֹב וְאוֹכֵל בַּשַּׁבָּת.
שְׁאָלוֹ בַּחֹל לַשַּׁבָּת,
לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר.
שְׁאָלוֹ בַּשַּׁבָּת,
לַשַּׁבָּת הַבָּאָה לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר.
הָיָה מוֹכֵר פֵּרוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה וְאָמַר "מְתֻקָּנִין הֵן",
הַלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ, לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר.
תוספתא דמאי פרק ה הלכה ב
תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁלִּדְמַי שֶׁחָזְרָה לִמְקוֹמָהּ ,
רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר:
אַף בַּחֹל שׁוֹאֲלוֹ וְאוֹכֵל עַל פִּיו
יָתֵר עַל כֵּן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי:
הַפּוֹרֵשׁ תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת, וְנִגְנְבוּ פֵּרוֹת,
הוֹלֵךְ וְשׁוֹאֲלוֹ, וּבָא וְאוֹכֵל עַל מַה שֶּׁהִפְרִישׁ,
שֶׁכַּשֵּׁם שֶׁאֵימַת שַׁבָּת עַל עַם הָאָרֶץ,
כָּךְ אֵימַת דִּמּוּעַ עָלָיו.
עַם הָאָרֶץ שֶׁאָמַר "זֶה טֶבֶל, וְזֶה תְּרוּמָה, זֶה וַדַּי וְזֶה דְּמַי",
אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ "הֶחָשׁוּד עַל הַדָּבָר לֹא דָנוֹ וְלֹא מְעִידוֹ",
לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל כֵּן.
גּוֹי שֶׁהָיָה צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר:
"בֹּאוּ וּקְחוּ לָכֶם!
פֵּרוֹת עֶזֶק הֵן, פֵּרוֹת עָרְלָה הֵן, פֵּרוֹת רְבָעִי הֵן",
אֵין נֶאֱמָן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִמְשַׁבֵּחַ מַקָּחוֹ.
אֲבָל אָמַר לוֹ:
"מֵאִישׁ פְּלוֹנִי גּוֹי לְקַחְתִּים, מֵאִישׁ פְּלָנִי כּוּתִי לְקַחְתִּים, מִשֶּׁלִּי הֲבֵאתִים",
נֶאֱמָן לְהַחְמִיר.
דִּבְרֵי רַבִּי.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
אֵין נֶאֱמָן, שֶׁדִּבְרֵי הַגּוֹי לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין.
תוספתא דמאי פרק ה הלכה ג
הָאוֹמֵר לְמִי שֶׁאֵין נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת:
"קַח לִי מִמִּי שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר וּמִמִּי שֶׁהוּא נֶאֱמָן",
אֵין נֶאֱמָן.
"מֵאִישׁ פְּלָנִי",
הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אֵין נֶאֱמָן, שֶׁמָּא מָצָא אַחֵר קָרוֹב מִמֶּנּוּ.
מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵה בְּאוֹמֵר:
"צֵא אֱכֹל אֶת הַכִּכָּר, וַאֲנִי נוֹתֵן דָּמֶיהָ!"
"צֵא וּשְׁתֵה רְבִיעִית, וַאֲנִי נוֹתֵן אֶת דָּמֶיהָ",
שֶׁהוּא נֶאֱמָן.
תוספתא דמאי פרק ה הלכה ד
הַנִּכְנָס לְעִיר וְהָיְתָה תְּרוּמָה בְּתוֹךְ יָדוֹ,
וְאֵין מַכִּיר שָׁם אָדָם,
וְכֵן מִי שֶׁעָמַד עַל הַגֹּרֶן וְהָיְתָה תְּרוּמָה בְּתוֹךְ יָדוֹ,
וְאֵין מַכִּיר שָׁם אָדָם,
הֲרֵי זֶה נִשְׁאַל לַחֲבֵרִים וּלְעַמֵּי הָאָרֶץ.
דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
רַבִּי אוֹמֵר:
אֵין נִשְׁאָלִין עַל הַתְּרוּמָה,
אֶלָּא לַחֲבֵרִים בִּלְבַד.
תוספתא דמאי פרק ה הלכה ה
הָיָה עוֹמֵד בְּתוֹךְ סִיעָה שֶׁלִּבְנֵי אָדָם וְאָמַר:
"מִי כָּן נֶאֱמָן? מִי כָּן מְעַשֵּׂר?"
אָמַר לוֹ אֶחָד "אֲנִי!" אֵין נֶאֱמָן;
"מְעַשֵּׂר הוּא", הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן.
אָמַר לוֹ שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר,
בְּפָנָיו, אֵין נֶאֱמָן,
שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, נֶאֱמָן.
בְּבֵית דִּין, נֶאֱמָן.
בַּמֵּי דְבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁאֵין מַכִּיר שָׁם אָדָם,
אֲבָל אִם הָיָה מַכִּיר שָׁם אָדָם,
לֹא יִטֹּל אֶלָּא מִן הַמֻּמְחֶה.
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁלֹּא שָׁהָה שָׁם שְׁלֹשִׁים יוֹם,
אֲבָל בִּזְמַן שֶׁשָּׁהָה שָׁם שְׁלֹשִׁים יוֹם,
לֹא יִטֹּל אֶלָּא מִן הַמֻּמְחֶה.
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בִּתְרוּמוֹת וּבְמַעַשְׂרוֹת,
אֲבָל בַּשְּׁבִיעִית וּבַטְּהָרוֹת, אֵין נֶאֱמָן.
תוספתא דמאי פרק ה הלכה ו
הָרוֹצֶה לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה כְּאֶחָד,
נוֹטֵל כְּדֵי תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה.
וְכַמָּה הִיא? אֶחָד מֵעֶשְׂרִים.
הוּא אוֹמֵר:
"אֶחָד מִמֵּאָה מִמָּה שֶׁיֵּשׁ כָּן,
הֲרֵי זֶה בְּצַד זֶה מַעֲשֵׂר, וְהַשְּׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ,
וְעוֹד אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ כָּן,
הֲרֵי זֶה בְּצַד זֶה חֻלִּין, וְהַשְּׁאָר תְּרוּמָה עַל הַכֹּל.
מֵאָה חֻלִּין שֶׁיֵּשׁ כָּן,
הֲרֵי זֶה בְּצַד זֶה מַעֲשֵׂר, וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ.
זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר, עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו,
וְהַשְּׁאָר חַלָּה.
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ,
וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת."
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וּמַתִּיר בַּחַלָּה.
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים?
בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּן מַפְרִישִׁין, נוֹטֵל חַלָּה מִכֻּלָּן.
אֲבָל מִקְצָתָן מַפְרִישִׁין וּמִקְצָתָן אֵין מַפְרִישִׁין,
נוֹטֵל חַלָּה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.
תוספתא דמאי פרק ה הלכה ז
פּוֹעֲלִין שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין וְאוֹכְלִין, וְהוֹתִירוּ פְּרוּסוֹת,
וְכֵן אוֹרְחִין שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין וְאוֹכְלִין,
וְהוֹתִירוּ פְּרוּסוֹת וּנְתָנוּם לַשַּׁמָּשׁ,
אוֹ שֶׁהָיוּ אֲחֵרִים מְלַקְּטִין תַּחְתֵּיהֶן,
מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.
תוספתא דמאי פרק ה הלכה ח
עָנִי שֶׁנָּתְנוּ לוֹ פְּרוּסוֹת פַּת וּגְרוֹגְרוֹת,
מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.
שָׁחַק אֶת הַפַּת וַעֲשָׂאָהּ פֵּרוּרִין,
אוֹ גְּרוֹגָרוֹת וַעֲשָׂאָן דְּבֵלָה,
מְעַשֵּׂר מֶאֶחָד עַל הַכֹּל.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה.
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁנַת שֹׂבַע,
אֲבָל בִּשְׁאָר שָׁנִים, מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד
תוספתא דמאי פרק ה הלכה ט
הַלּוֹקֵחַ מִן הֶעָנִי שֶׁנָּתְנוּ לוֹ פְּרוּסוֹת פַּת וּגְרוֹגְרוֹת,
מְעַשֵּׂר מִכָּל אַחַת וְאַחַת.
בַּגְּרוֹגָרוֹת בִּשְׁנַת שֹׂבַע, מְעַשֵּׂר מֶאַחַת עַל הַכֹּל.
בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ, מַעֲשֵׂר מִכָּל אַחַת וְאַחַת.
בַּתְּמָרִים בָּעֲמָקִים, מְעַשֵּׂר מֶאֶחָד עַל הַכֹּל.
בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.
תוספתא דמאי פרק ה הלכה י
הַלּוֹקֵחַ מִן הַפְּלָטֵר,
מְעַשֵּׂר מִכָּל דְּפוּס וּדְפוּס.
וְאִם הָיוּ מְבִיאִין וְצוֹבְרִין לְפָנָיו,
מְעַשֵּׂר מִכָּל קְשׁוּת וּקְשׁוּת, וּמִכָּל אֲגֻדָּה וַאֲגֻדָּה, וּמִכָּל תְּמָרָה וּתְמָרָה.
תוספתא דמאי פרק ה הלכה יא
הַלּוֹקֵחַ מִן חַנְוָנִי וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה,
אַף עַל פִּי שֶׁמַּכִּיר אֶת הֶחָבִית שֶׁהִיא הִיא,
לֹא יְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה.
הַלּוֹקֵחַ מִן הַסִּיטוֹן וְנִמְלַךְ לְהַחְזִיר לוֹ,
יַחֲזִיר.
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלִּדְמַי,
אֲבָל בְּשֶׁלַּוַּדַּי, הֲרֵי זֶה אָסוּר.
לָקַח הֵימֶנּוּ בְּאִסָּר יָרָק, בְּאִסָּר גְּלוֹסְקִין, בְּאִסָּר רִמּוֹנִין,
וְנִמְלַךְ לְהַחְזִיר,
לֹא יַחֲזִיר עַד שֶׁהוּא מְתַקְּנָן,
בְּשֶׁלִּדְמַי, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשֶׁלַּוַּדַּי.
תוספתא דמאי פרק ה הלכה יב
הַטֶּבֶל שֶׁנִּתְעָרַב בְּחֻלִּין,
הֲרֵי זֶה אוֹסֵר כָּל שֶׁהוּא.
וְאִם יֵשׁ לוֹ פַּרְנָסָה מִמָּקוֹם אַחֵר,
מוֹצִיא לְפִי חֶשְׁבּוֹן.
וְאִם לָאו,
נוֹטֵל אֶת הַחֻלִּין כְּדֵי תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבַּטֶּבֶל .
וְכֵן מַעְשֵׂר טֶבֶל שֶׁנִּתְעָרַב בְּחֻלִּין,
הֲרֵי זֶה אוֹסֵר כָּל שֶׁהוּא.
וְאִם יֵשׁ לוֹ פַּרְנָסָה מִמָּקוֹם אַחֵר,
מוֹצִיא לְפִי חֶשְׁבּוֹן.
וְאִם לָאו,
נוֹטֵל אֶת כָּל חֻלִּין כְּדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבְּמַעְשֵׂר טֶבֶל
תוספתא דמאי פרק ה הלכה יג
יָרָק שֶׁלְּחֻלִּין שֶׁבִּשְּׁלוֹ בַּשֶּׁמֶן שֶׁאֵינוּ מְתֻקָּן,
הֲרֵי זֶה אוֹסֵר כָּל שֶׁהוּא.
אִם יֵשׁ לוֹ פַּרְנָסָה מִמָּקוֹם אַחֵר,
מוֹצִיא לְפִי חֶשְׁבּוֹן.
וְאִם לָאו,
דָּבָר הַנִּבְלָל, בּוֹלֵל וְנוֹטֵל;
דָּבָר שֶׁאֵינוּ נִבְלָל, נוֹטֵל מִן הַקֶּלַח וּמִן הַחֲתִכָּה וּמִן הַבֵּיצָה.
תוספתא דמאי פרק ה הלכה יד
אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּלְפוֹעֲלָיו:
"צְאוּ וְאִכְלוּ בְּדֵינָר זֶה, צְאוּ וּשְׁתוּ בְּדֵינָר זֶה!"
וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשֵּׁם מַעַשְׂרוֹת וְלֹא מִשֵּׁם שְׁבִיעִית וְלֹא מִשֵּׁם יַיִן נֶסֶךְ. אֲבָל אִם אָמַר:
"צְאוּ וְאִכְלוּ אֶת הַכִּכָּר, וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת דָּמֶיהָ!"
"צְאוּ וּשְׁתוּ רְבִיעִית, וַאֲנִי נוֹתֵן דָּמֶיהָ!"
הֲרֵי זֶה חוֹשֵׁשׁ מִשֵּׁם שְׁבִיעִית וּמִשֵּׁם מַעַשְׂרוֹת וּמִשֵּׁם יַיִן נֶסֶךְ.
תוספתא דמאי פרק ה הלכה טו
הַנּוֹתֵן צֶמֶר לְצַבָּע גּוֹי,
אֵינוּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא צְבָעוֹ בַּחֹמֶץ שֶׁלְּיַיִן נֶסֶךְ.
אִם בָּא לְבֵית הַחֶשְׁבּוֹן, אָסוּר.
תוספתא דמאי פרק ה הלכה טז
לֹא יִתֵּן אָדָם תְּרוּמַת גִּתּוֹ לְשׁוֹמֵר גִּתּוֹ,
וְלֹא בְּכוֹר צֹאנוֹ לְרוֹעֶה צֹאנוֹ.
אִם נָתַן לָהֶן שְׂכָרָן, נוֹתֵן לָהֶם לְשֵׁם טוֹבָה.
תוספתא דמאי פרק ה הלכה יז
לֹא יִתֵּן יִשְׂרָאֵל בְּהֶמְתּוֹ לְטַבָּח כֹּהֵן לִשְׁחֹט,
וְלֹא לְרוֹעֶה כֹּהֵן לִרְעוֹת לוֹ,
אֶלָּא אִם כֵּן נוֹתֵן לָהֶן שְׂכָרָן.
תוספתא דמאי פרק ה הלכה יח
רַשַּׁי יִשְׂרָאֵל שֶׁיֹּאמַר לַחֲבֵרוֹ:
"הֵילָךְ סֶלַע זוֹ, וְתֵן תְּרוּמָה לְבֶן בִּתִּי כֹּהֵן!"
וְ"תֵן בְּכוֹר לְבֶן בִּתִּי כֹּהֵן!"
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לְעָזָר אוֹמֵר:
אֲנִי אַף בְּכָתְנוֹת מִקְדָּשׁ כֵּן.
כֵּיצַד?
אָמַר "הֲרֵי עָלַי מָאתַיִם זוּז לְכָתְנוֹת כְּהֻנָּה",
רַשַּׁי שֶׁיֹּאמַר לוֹ "הֵילָךְ סֶלַע זוֹ וּתְנֵם לְבֶן בִּתִּי כֹּהֵן!"
יִשְׂרָאֵל שֶׁהֶחְכִּיר אֶת זֵיתָיו בְּשִׁשִּׁים לֹג טְבָלִים,
וְאָמַר לוֹ כֹהֵן "תְּנֵם לִי בְּשִׁשִּׁים לֹג מְתֻקָּנִין!"
מֻתָּר בְּשִׁשִּׁים לֹג מְתֻקָּנִים,
וּמַעַשְׂרוֹת שֶׁלִּי מַעַשְׂרוֹת שֶׁלּוֹ,
וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשֵּׁם שְׁבִיעִית וְלֹא מִשֵּׁם רִבִּית,
וְלֹא מִשֵּׁם מְחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים.
תוספתא דמאי פרק ה הלכה יט
מַפְרִישִׁין תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר מִמְּקוֹם הַיֹּקֶר לִמְקוֹם הַזּוֹל,
אוֹ מִמְּקוֹם הַזּוֹל לִמְקוֹם הַיֹּקֶר.
כֵּיצַד?
הָיוּ לוֹ תִּשְׁעַת כּוֹרִין בִּיהוּדָה וְאֶחָד בַּגָּלִיל,
אוֹ תִּשְׁעַת כּוֹרִין בַּגָּלִיל וְאֶחָד בִּיהוּדָה, אוֹמֵר:
"כּוֹר שֶׁבִּיהוּדָה עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל תִּשְׁעַת כּוֹרִין שֶׁבַּגָּלִיל."
אוֹ "כּוֹר שֶׁבַּגָּלִיל עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל תִּשְׁעָה כּוֹרִין שֶׁבִּיהוּדָה."
יָתֵר עַל כֵּן אָמָרוּ:
יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי חֲבֵרִין, אֶחָד בִּיהוּדָה וְאֶחָד בַּגָּלִיל,
וְלוֹ שְׁנֵי כּוֹרִין, אֶחָד בִּיהוּדָה וְאֶחָד בַּגָּלִיל,
אוֹמֵר לָזֶה שֶׁבִּיהוּדָה "בֹּא וְטוֹל לָךְ כּוֹר שֶׁבַּגָּלִיל!"
וְלַזֶּה שֶׁבַּגָּלִיל "בֹּא וְטוֹל לָךְ כּוֹר שֶׁבִּיהוּדָה!"
וְחוֹזֵר וְנוֹטֵל מֵהֶם כַּשַּׁעַר הַזּוֹל.
תוספתא דמאי פרק ה הלכה כ
אֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּמְקוֹם הַיֹּקֶר כַּשַּׁעַר הַזּוֹל.
אֵין פּוֹדִין מִבֶּן לֵוִי בִּמְקוֹם הַיֹּקֶר כַּשַּׁעַר הַזּוֹל.
כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם שֶׁהָיוּ מְסַיְּעִין בֵּין הַגְּרָנוֹת,
אֵין נוֹתְנִין לָהֶן תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת בִּשְׂכָרָן,
וְאִם נְתָנָן, הֲרֵי אֵלּוּ חֻלִּין, שֶׁנֶּאֱמַר:
(במדבר יח,לב) "וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ",
כְּבַר הֵן חֻלִּין.
וְאוֹמֵר:
(מלאכי ב,ח) "שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי, אָמַר יי צְבָאוֹת."
יָתֵר עַל כֵּן אָמָרוּ:
תְּרוּמָתָן אֵינָן תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹתָן אֵין מַעַשְׂרוֹת.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּקְשׁוּ חֲכָמִים לְקָנְסָן,
לִהְיוֹת פֵּרוֹתֵיהֶן צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה,
וַעֲלֵיהֶן אָמַר הַכָּתוּב:
(מיכה ג,יא) רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ, וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ,
וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ, וְעַל יי יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר:
הֲלוֹא יי בְּקִרְבֵּנוּ? לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה."
לְפִיכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶן הַמָּקוֹם שָׁלֹשׁ פֻּרְעָנִיּוֹת,
כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר:
(מיכה ג,יב) "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם, צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ,
וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר."
תוספתא דמאי פרק ה הלכה כא
מְעַשְּׂרִין מִשֶּׁלְּיִשְׂרָאֵל עַל שֶׁלַּגּוֹיִם,
וּמִשֶּׁלַּגּוֹיִם עַל שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל ,
וּמִשֶּׁלְּיִשְׂרָאֵל עַל שֶׁלַּכּוּתִי,
וּמִשֶּׁלַּכּוּתִי עַל שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל,
וּמִן הַכֹּל עַל הַכֹּל.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִין:
מְעַשְּׂרִין שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל עַל שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל,
וְשֶׁלַּגּוֹיִם עַל שֶׁלַּגּוֹיִם,
וְשֶׁלַּכּוּתִי עַל שֶׁלַּכּוּתִי,
אֲבָל לֹא מִשֶּׁלְּיִשְׂרָאֵל עַל שֶׁלַּגּוֹיִם וְעַל שֶׁלַּכּוּתִי,
וְלֹא מֵהֶן עַל שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל.
תוספתא דמאי פרק ה הלכה כב
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי:
מַעֲשֶׂה שֶׁנִּתְעָרְבוּ לִי פֵּרוֹת טְבָלִים,
וּבָאתִי וְשָׁאַלְתִּי אֶת רַבִּי טַרְפוֹן, וְאָמַר לִי:
"צֵא וְקַח לָךְ פֵּרוֹת מִן הַשּׁוּק, וְעַשֵּׂר עֲלֵיהֶן!"
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בְּשֶׁלַּכּוּתִים:
כַּשֵּׁם שֶׁעָשׂוּ פֵרוֹת יִשְׂרָאֵל דְּמַי אַחַר רֻבָּן,
וְאֵין מְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה,
כָּךְ עָשׂוּ פֵּרוֹת כּוּתִים וַדַּי אַחַר רֻבָּן,
וְאֵין מְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה.
תוספתא דמאי פרק ה הלכה כג
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
אַף בִּמְקוֹם שֶׁעָשׂוּ פֵּרוֹת כּוּתִי דְּמַי,
כְּגוֹן יָרָק שֶׁלִּכְפַר עָתְנַי,
מְעַשֵּׂר מֵהֶן עֲלֵיהֶן, אֲבָל לֹא מִן הַטֶּבֶל עֲלֵיהֶן.
בַּמֶּה דְּבָרִים אָמוּרִים? בְּלוֹקֵחַ מִן הַשּׁוּק,
אֲבָל בְּמוֹצִיא פֵרוֹת מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ,
אוֹ שֶׁשִּׁלֵּחַ לוֹ חֲבֵרוֹ פֵּרוֹת,
נוֹהֵג בָּהֶם דְּמַי.
תוספתא דמאי פרק ה הלכה כד
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
שָׁלֹשׁ גְּזֵרוֹת בַּדְּמַי:
מַעֲשֶׂה שֶׁנִּכְנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ לַעֲיָרוֹת שֶׁלַּכּוּתִים שֶׁעַל יָד הַדֶּרֶךְ .
הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם יָרָק.
קָפַץ רַבִּי עֲקִיבָה וְעִשְּׁרָן וַדַּי.
אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
"הֵיאָךְ מְלָאָךְ לִבָּךְ לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי חֲבֵרֶיךָ?
אוֹ מִי נָתַן לָךְ רְשׁוּת לְעַשֵּׂר?"
אָמַר לוֹ:
"וְכִי הֲלָכָה קָבַעְתִּי בְּיִשְׂרָאֵל, וַהֲלֹא יָרָק שֶׁלִּי עִשַּׂרְתִּי?"
אָמַר לוֹ:
"תֵּדַע שֶׁקָּבַעְתָּ הֲלָכָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁעִשַּׂרְתָּ יָרָק שֶׁלָּךְ."
וּכְשֶׁבָּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל בֵּינֵיהֶם,
עָשָׂה תְּבוּאָה וְקִטְנִית שֶׁלָּהֶן דְּמַי, וּשְׁאָר כָּל פֵּרוֹתֵיהֶם וַדַּי.
וּכְשֶׁחָזַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בֵּינֵיהֶם,
רָאָה שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ,
וְעָשׂוּ כָּל פֵּרוֹתֵיהֶן וַדַּי
תוספתא דמאי פרק ה הלכה כה
עָצִיץ שֶׁאֵינוּ נָקוּב חַיָּב בַּמַּעֲשֵׂר,
וּתְרוּמָתוֹ אֵינָהּ מְדַמַּעַת,
וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ חֹמֶשׁ.
תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת דְּמַי פֶּרֶק ו[עריכה]
פֶּרֶק ו
תוספתא דמאי פרק ו הלכה א
הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מִן הַגּוֹי, מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ.
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
מָה אִם יִרְצֶה הַגּוֹי שֶׁלֹּא לְעַשֵּׂר פֵּרוֹתָיו?
אֶלָּא חוֹלֵק וְנוֹתֵן לוֹ בְּפָנָיו.
תוספתא דמאי פרק ו הלכה ב
הַחוֹלֵק שָׂדֶה מִן הַגּוֹי, מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
תּוֹרֵם וְנוֹתֵן לוֹ.
לְפִיכָךְ, אִם חָזַר הַגּוֹי וְנִתְגַּיַּר,
אוֹ שֶׁמָּכַר לְיִשְׂרָאֵל,
מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ.
שָׂכַר מִמֶּנּוּ שָׂדֶה, מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ.
מַה בֵּין שׂוֹכֵר לְחוֹכֵר?
שׂוֹכֵר, בְּמָעוֹת; חוֹכֵר, בְּפֵרוֹת.
הַחוֹכֵר שָׂדֶה מִן הַנָּכְרִי, מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ.
לְפִיכָךְ, אִם חָזַר יִשְׂרָאֵל וּלְקָחָהּ מִמֶּנּוּ,
אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל,
חוֹזֵר וְנוֹהֵג בּוֹ דְּמַי.
תוספתא דמאי פרק ו הלכה ג
הַחוֹכֵר שָׂדֶה מִן הַכּוּתִי, מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ וְשׁוֹקֵל לָאוֹצָר.
שׁוֹקֵל לַקִּטְרוֹן , מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ.
תוספתא דמאי פרק ו הלכה ד
לֹא יֹאמַר יִשְׂרָאֵל לְגוֹי וְלַכּוּתִי וּלְמִי שֶׁאֵינוּ נֶאֱמָן עַל הַמַּעֲשֵׁר:
"הֵילָךְ מָאתַיִם זוּז וּשְׁקֹל תַּחְתַּי מִן הָאוֹצָר!"
אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ:
"פָּטְרֵנִי מִן הָאוֹצָר!"
וְכֵן לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ:
"הֵילָךְ מָאתַיִם זוּז וּפֹל תַּחְתַּי לָאָמָּנוּת!"
אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ "פָּטְרֵנִי מִן הָאָמָּנוּת!"
תוספתא דמאי פרק ו הלכה ה
הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל, תּוֹרֵם וְנוֹתֵן לוֹ.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם נָתַן לוֹ מֵאוֹתָהּ שָׂדֶה וּמֵאוֹתוֹ הַמִּין,
תּוֹרֵם וְנוֹתֵן לוֹ,
וְאִם מִשָּׂדֶה אַחֶרֶת נָתַן לוֹ, וּמִמִּין אַחֵר,
מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אִם מֵאוֹתָהּ שָׂדֶה נָתַן לוֹ, בֵּין מִמִּין אַחֵר בֵּין מֵאוֹתוֹ הַמִּין,
תּוֹרֵם וְנוֹתֵן לוֹ,
וְאִם מִשָּׂדֶה אַחֶרֶת נָתַן לוֹ, בֵּין מֵאוֹתוֹ הַמִּין בֵּין מִמִּין אַחֵר,
מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ.
קִבֵּל הֵימֶנּוּ זֶרַע לָתֵת לוֹ פֵּרוֹת בַּגֹּרֶן,
מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ.
מִמָּקוֹם שֶׁחוֹלְקִין עַל הַגֹּרֶן,
חוֹלֵק לוֹ בְּפָנָיו שָׁוְיוֹ.
קִבֵּל מִמֶּנּוּ מָעוֹת לִתֵּן לוֹ פֵּרוֹת לַגֹּרֶן,
בְּכָל מָקוֹם, מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ.
תוספתא דמאי פרק ו הלכה ו
יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבֵּל מֵחֲבֵרוֹ שָׂדֵהוּ לִקְצֹר כְּשֶׁהוּא שִׁבֳּלִין,
כַּרְמוֹ לִבְצֹר בָּעֲנָבִים, זֵיתָיו לִמְסֹק בַּזֵּיתִים,
נוֹתֵן לוֹ כְּמוֹת שֶׁהֵן.
שָׂדֵהוּ לִקְצֹר בְַחִטִּין, כַּרְמוֹ לִבְצֹר בַּיַּיִן, זֵיתָיו לִמְסֹק בַּשֶּׁמֶן,
מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ.
תוספתא דמאי פרק ו הלכה ז
הֵעִיד רַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְּשֻׁלָּם שֶׁאָמַר מִשֵּׁם נָתַן אָחִיו,
שֶׁאָמַר מִשֵּׁם רַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא,
שֶׁהַמְקַבֵּל שְׂדֵה אֲבוֹתָיו מִן הַגּוֹי לְמָסְקוֹ בַּזֵּיתִים,
שֶׁנּוֹתֵן לוֹ כְּמוֹת שֶׁהֵן.
תוספתא דמאי פרק ו הלכה ח
חָבֵר וְעַם הָאָרֶץ שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת אֲבִיהֶן עַם הָאָרֶץ,
אֵינוּ רַשַּׁי לוֹמַר לוֹ:
"טֹל אַתָּה חִטַּי שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וַאֲנִי חִטִּין שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי;
אַתָּה יַיִן שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וַאֲנִי יַיִן שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי",
אֶלָּא חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה.
אֲפִלּוּ חָבֵר חוֹלֵק לוֹ בְּפָנָיו,
חָבֵר אוֹכֵל אֶת הַיָּבֵשׁ וְשׂוֹרֵף אֶת הַלַּח, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ:
כָּל טְהָרוֹתָיו שֶׁלְּעַם הָאָרֶץ נִשְׂרָפוֹת.
יָרְשׁוּ אֶת אֲבִיהֶן חָבֵר,
רַשַּׁי שֶׁיֹּאמַר:
"טֹל אַתָּה חִטִּין שֶׁבְּמָקוֹם פְּלָנִי, וַאֲנִי חִטִּין שֶׁבְּמָקוֹם פְּלָנִי;
אַתָּה יַיִן שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וַאֲנִי יַיִן שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי."
אַף עַל פִּי שֶׁאָמָרוּ:
חָבֵר שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ בָּנִים חֲבֵרִים וְעַמֵּי הָאָרֶץ,
לֹא יוֹרִישׁ טְהָרוֹתָיו לְעַם הָאָרֶץ, אֶלָּא לַחֲבֵרִים בִּלְבַד.
תוספתא דמאי פרק ו הלכה ט
הִנִּיחַ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי,
אֵינוּ רַשַּׁי שֶׁיֹּאמַר לוֹ:
"טֹל אַתָּה חִטִּים, וַאֲנִי שְׂעוֹרִים;
אַתָּה יַיִן, וַאֲנִי שֶׁמֶן",
אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ:
"טֹל אַתָּה מָעוֹת שֶׁלַּחִטִּין, וַאֲנִי מָעוֹת שֶׁלַּשְּׂעוֹרִים;
אַתָּה מָעוֹת שֶׁלַּיַּיִן וַאֲנִי מָעוֹת שֶׁלַּשֶּׁמֶן."
תוספתא דמאי פרק ו הלכה י
חָבֵר וּמִי שֶׁאֵינוּ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת,
שֶׁלָּקְחוּ פֵרוֹת שֶׁיָּרְשׁוּ, אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ,
רַשַּׁי שֶׁיֹּאמַר לוֹ:
"טֹל אַתָּה חִטִּין וַאֲנִי שְׂעוֹרִים;
אַתָּה יַיִן, וַאֲנִי פֵּרוֹת",
שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁמֻּתָּר לְמָכְרוֹ דְּמַי, רַשַּׁי לַעֲשׁוֹת כֵּן.
תוספתא דמאי פרק ו הלכה יא
לָקְחוּ גָּדִישׁ שֶׁלִּתְבוּאָה וְעָבִיט שֶׁלַּעֲנָבִים וּמַעְטֵן שֶׁלְּזֵיתִים,
זֶה מְעַשֵּׂר שֶׁלּוֹ וְזֶה מְעַשֵּׂר שֶׁלּוֹ.
אִם לָקְחוּ וְאַחַר כָּךְ שִׁתְּפוּ,
צָרִיךְ לְעַשֵּׂר עַל הַכֹּל.
זֶה שֶׁהֵבִיא שַׂחֲרֵי שִׁבֳּלִים מִשֶּׁלּוֹ,
וְזֶה שֶׁהֵבִיא שַׂחֲרֵי שִׁבֳּלִים מִשֶּׁלּוֹ,
זֶה הֵבִיא סַלֵּי זֵיתִים מִשֶּׁלּוֹ,
וְזֶה הֵבִיא סַלֵּי זֵיתִים מִשֶּׁלּוֹ,
זֶה הֵבִיא סַלֵּי עֲנָבִים מִשֶּׁלּוֹ,
וְזֶה הֵבִיא סַלֵּי עֲנָבִים מִשֶּׁלּוֹ,
אוֹ שֶׁבָּצְרוּ כַרְמֵיהֶן לְתוֹךְ גַּת אַחַת,
אֶחָד מְעַשֵּׂר וְאֶחָד אֵינוּ מְעַשֵּׂר.
הַמְעַשֵּׂר מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁלּוֹ וַדַּי, וַחֲצִי חֵלֶק חֲבֵרוֹ דְּמַי.
תוספתא דמאי פרק ו הלכה יב
גֵּר וְגוֹי שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת אֲבִיהֶן גּוֹי,
רַשַּׁי לוֹמַר לוֹ:
"טֹל אַתָּה צְלָמִים, וַאֲנִי כֵלִים,
אַתָּה יַיִן, וַאֲנִי פֵרוֹת."
תוספתא דמאי פרק ו הלכה יג
אוּנְקְלוֹס הַגֵּר חָלַק מֵאֶחָיו,
הֶחְמִיר עַל עַצְמוֹ וְהוֹלִיךְ חֶלְקוֹ לְיַם הַמֶּלַח.
יָרְשׁוּ מַרְחֵץ,
רַשַּׁי שֶׁיֹּאמַר לוֹ:
"טֹל אַתָּה שַׁבָּת בְּחֶלְקָךְ וַאֲנִי בַּחֹל בְּחֶלְקִי."
יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁלָּקְחוּ בֵּית גּוֹי,
אֵינוּ רַשַּׁי שֶׁיֹּאמַר לוֹ:
"טֹל אַתָּה צְלָמִים וַאֲנִי כֵלִים,
אַתָּה יַיִן וַאֲנִי פֵרוֹת!"
לָקְחוּ מַרְחֵץ,
אֵינוּ רַשַּׁי שֶׁיֹּאמַר לוֹ:
תְּהֵא שַׁבָּת בְּחֶלְקָךְ וְחֹל בְּחֶלְקִי!"
וְאִם הִתְנָה עִמּוֹ בִמְנַת כֵּן, מֻתָּר.
תוספתא דמאי פרק ו הלכה יד
עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יִשְׂרָאֵל וְגוֹיִם,
שׁוֹמְרֵי יִשְׂרָאֵל וְשׁוֹמְרֵי גּוֹיִם,
מְתֻקָּנִין וְשֶׁאֵינָן מְתֻקָּנִין,
שׁוֹמְרִין מְתֻקָּנִין וְשׁוֹמְרִין שֶׁאֵינָן מְתֻקָּנִין,
רַשָּׁאִין לוֹמַר זֶה לָזֶה:
"צְפוֹן הָעִיר בְּחֶלְקֵנוּ וּדְרוֹמָהּ בְּחֶלְקְכֶם."
אִם בָּאוּ לְבֵית חֶשְׁבּוֹן, אָסוּר.
סְלִיק פִּרְקָא
תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת דְּמַי פֶּרֶק ד[עריכה]
פֶּרֶק ז
תוספתא דמאי פרק ז הלכה א
יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבֵּל שָׂדֵה מִיִּשְׂרָאֵל, וְכֹהֵן מִכֹּהֵן, וְלֵוִי מִלֵּוִי,
חוֹלְקִין בֵּינֵיהֶן.
יִשְׂרָאֵל וְכֹהֵן שֶׁקִּבְּלוּ שָׂדֶה מִלֵּוִי,
אוֹ יִשְׂרָאֵל וְלֵוִי שֶׁקִּבְּלוּ שָׂדֶה מִכֹּהֵן,
רַשָּׁאִין לוֹמַר וּלְהַתְנוֹת בֵּינֵיהֶן שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת לָאֶמְצָע.
תוספתא דמאי פרק ז הלכה ב
יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבֵּל שָׂדֶה מִכֹּהֵן,
תְּרוּמָה לַכֹּהֵן, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה.
קִבֵּל שָׂדֶה מִלֵּוִי,
מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לַלֵּוִי, תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי חוֹלְקִין בֵּינֵיהֶן.
לֵוִי שֶׁקִּבֵּל שָׂדֶה מִכֹּהֵן,
תְּרוּמָה לַכֹּהֵן, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה.
כֹּהֵן שֶׁקִּבֵּל שָׂדֶה מִלֵּוִי,
מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לַלֵּוִי, תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי חוֹלְקִין בֵּינֵיהֶן.
תוספתא דמאי פרק ז הלכה ג
יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבֵּל שָׂדֶה מִכֹּהֵן וְאָמַר לוֹ:
"עַל מְנָת שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁלִּי,
עַל מְנָת שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁלָּךְ,
עַל מְנָת שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ",
מֻתָּר.
תוספתא דמאי פרק ז הלכה ד
כֹּהֵן שֶׁקִּבֵּל שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ:
"עַל מְנָת שֶׁהַמַּעֲשֵׂר שֶׁלִּי", מֻתָּר;
"שֶׁהַמַּעֲשֵׂר שֶׁלָּךְ", אָסוּר;
"שֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ", אִם קִבֵּל עָלָיו כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּקַבְּלִין עֲלֵיהֶן, מֻתָּר,
וְאִם לָאו, אָסוּר.
תוספתא דמאי פרק ז הלכה ה
יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבֵּל שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ:
"עַל מְנָת שֶׁיִּטֹּל אֶת הַמַּעַשְׂרוֹת, וְיִטְּלֵם לִפְלוֹנִי",
אָסוּר.
"עַל מְנָת שֶׁנִּטְּלֵם אֲנִי וְאַתָּה, וְנִתְּנֵם לִפְלוֹנִי",
מֻתָּר.
תוספתא דמאי פרק ז הלכה ו
כֹּהֵן וְלֵוִי שֶׁשָּׂכְרוּ אוֹ שֶׁחָכְרוּ מִכֹּהֵן וְלֵוִי,
מַעַשְׂרוֹת לַשּׂוֹכֵר וְלַחוֹכֵר.
תוספתא דמאי פרק ז הלכה ז
יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבֵּל מָעוֹת מִכֹּהֵן לִקַּח בָּהֶן פֵּרוֹת לְמַחֲצִית שָׂכָר,
אָמַר לוֹ:
"אִם פָּחֲתוּ אוֹ הוֹתִירוּ, הֲרֵי הֵן שֶׁלִּי, וּמַעַשְׂרוֹת שֶׁלָּךְ",
מֻתָּר.
תוספתא דמאי פרק ז הלכה ח
כֹּהֵן שֶׁקִּבֵּל מָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל לִקַּח בָּהֶם פֵּרוֹת לְמַחֲצִית שָׂכָר,
אָמַר לוֹ:
"אִם פָּחֲתוּ אוֹ אִם הוֹתִירוּ, הֲרֵי הֵן שֶׁלִּי, וּמַעַשְׂרוֹת שֶׁלָּךְ",
אִם נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ, מֻתָּר, וְאִם לָאו, אָסוּר.
תוספתא דמאי פרק ז הלכה ט
יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבֵּל שָׂדֶה מִכֹּהֵן, תְּרוּמָה לַכֹּהֵן.
מְכָרָהּ לְיִשְׂרָאֵל, חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה.
קִבֵּל שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל, חוֹלְקִין בֵּינֵיהֶן.
מְכָרָהּ לְכֹהֵן, חוֹלְקִין בֵּינֵיהֶם.
קִבֵּל שָׂדֶה מִבַּת יִשְׂרָאֵל, חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה.
נִשֵּׂאת לְכֹהֵן, תְּרוּמָה לַכֹּהֵן.
קִבֵּל שָׂדֶה מִבַּת כֹּהֵן, תְּרוּמָה לְבַת כֹּהֵן.
נִשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל, חוֹלְקִין בֵּינֵיהֶן.
נִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרָשָׁה, חָזְרָה לִתְחִלָּתָהּ.
תוספתא דמאי פרק ז הלכה י
פָּרַת כֹּהֵן שֶׁהָיַת שׁוּמָה אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וְיָלְדָה בְּכוֹר,
בְּכוֹר לַכֹּהֵן.
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בְּכוֹר לִשְׁנֵיהֶם.
אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוּדָה:
אַתֶּם מוֹדִים בְּפֵרוֹת שָׂדֶה שֶׁהֵן שֶׁלּוֹ?
אָמְרוּ לוֹ:
אִם שָׂדֶה גּוּפָהּ שֶׁלּוֹ, פָּרָה גּוּפָהּ לִשְׁנֵיהֶם;
אִם פָּרָה הָיְתָה גּוּפָהּ שֶׁלּוֹ, בְּכוֹר לַכֹּהֵן.
תוספתא דמאי פרק ז הלכה יא
הַנּוֹתֵן שָׂדֶה קַבָּלָה לַגּוֹי וְלַכּוּתִי וּלְמִי שֶׁאֵינוּ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל רַשַּׁי לַעֲשׁוֹת כֵּן,
צָרִיךְ לְעַשֵּׂר עַל יָדָן.
תוספתא דמאי פרק ז הלכה יב
הַנּוֹתֵן שָׂדֵהוּ קַבָּלָה לְעַמֵּי הָאָרֶץ,
עַד שֶׁלֹּא בָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, אֵין צָרִיךְ לְעַשֵּׂר עַל יָדָן;
מִשֶּׁבָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, צָרִיךְ לְעַשֵּׂר עַל יָדָן.
כֵּיצַד?
עוֹמֵד עַל הַגֹּרֶן וּמְעַשֵּׂר, וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ לְמִי שֶׁאָכְלוּ,
שֶׁאֵין אַחְרָיוּת לָרַמָּאִין.
תוספתא דמאי פרק ז הלכה יג
כֹּהֵן וְלֵוִי שֶׁמָּכְרוּ פֵּרוֹת שָׂדֶה לְיִשְׂרָאֵל בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע,
מַעַשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶן.
בַּתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע,
עַד שֶׁלֹּא מֵרְחוּ, מַעַשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶן;
מִשֶּׁמֵּרְחוּ, מַעַשְׂרוֹת שֶׁלּוֹ.
מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר,
נוֹתְנָן לַכֹּהֵן וְהַשְּׁאָר שֶׁלּוֹ.
מָכַר הוּא לָהֶן פֵּרוֹת,
עַד שֶׁלֹּא מֵרַח, מַעַשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶן;
מִשֶּׁמֵּרַח, מַעַשְׂרוֹת שֶׁלּוֹ.
מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְנוֹתְנָן לְכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה.
תוספתא דמאי פרק ז הלכה יד
כֹּהֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר:
"עַל מְנָת שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁלִּי לְעוֹלָם",
מֵת, אֵין לוֹ מַעַשְׂרוֹת;
"עַל מְנָת שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת לִי וּלְבָנַי",
מֵת, מַעַשְׂרוֹת לְבָנָיו;
"עַל מְנָת שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁלִּי כָּל זְמַן שֶׁשָּׂדִי לְפָנֶיךָ",
מְכָרָן לְאַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וּלְקָחָן מִמֶּנּוּ, אֵין לוֹ מַעַשְׂרוֹת.
תוספתא דמאי פרק ז הלכה טו
יִשְׂרָאֵל שֶׁקִבֵּל שָׂדֶה מִכֹּהֵן וְאָמַר לוֹ:
"עַל מְנָת שֶׁהַמַּעֲשֵׂר שֶׁלִּי אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שָׁנִים",
מֻתָּר;
"לְעוֹלָם",
אָסוּר, שֶׁאֵין כֹּהֵן עוֹשֶׂה כֹהֵן.
וְכֵן בֶּן לֵוִי שֶׁהוּא חַיָּב מָעוֹת לְיִשְׂרָאֵל,
לֹא יְהֵא גוֹבֶה מֵאֲחֵרִים וּמַפְרִישׁ עָלָיו,
שֶׁאֵין לֵוִי עוֹשֶׂה לֵוִי.
מַפְרִישׁ יִשְׂרָאֵל בִּרְשׁוּת לֵוִי וּבִרְשׁוּת עָנִי,
וְעוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן בָּאַחֲרוֹנָה.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִין:
אֶלָּא אִם כֵּן נָתַן לוֹ עִשּׂוּרוֹ.
כֹּהֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ:
"עַל מְנָת שֶׁהַמַּעֲשֵׂר שֶׁלִּי אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שָׁנִים",
אֵינוּ רַשַּׁי לְנָטְעָהּ כֶּרֶם וּלְזָרְעָהּ סָטִיס וְלַעֲשׂוֹתָהּ שְׂדֵה קָנִים;
"לְעוֹלָם", רַשַּׁי לִטְּעָהּ כֶּרֶם וּלְזָרְעָהּ סָטִיס וְלַעֲשׂוֹתָהּ שְׂדֵה קָנִים.
סְלִיק פִּרְקָא
תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת דְּמַי פֶּרֶק ח[עריכה]
פֶּרֶק ח
תוספתא דמאי פרק ח הלכה א
עַם הָאָרֶץ שֶׁאָמַר לְחָבֵר:
"תֵּן לִי אֲגֻדַּת יָרָק אַחַת, תֵּן לִי גְּלוֹסְקִין אֶחָד",
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אֵינוּ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
צָרִיךְ לְעַשֵּׂר.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
אִם הֶחְלִיף אֶת הַמָּעָה, צָרִיךְ לְעַשֵּׂר.
תוספתא דמאי פרק ח הלכה ב
חֲמִשָּׁה שֶׁאָמְרוּ לְאֶחָד:
"צֵא וְהָבֵא לָנוּ עֶשֶׂר גְּלוֹסְקִין וְעֶשֶׂר אֲגֻדּוֹת יָרָק",
וְהֵבִיא כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ,
חֲבֵרִים שֶׁבָּהֶם אֵין צְרִיכִין לְעַשֵּׂר אֶלָּא עַל חֶלְקָן בִּלְבַד.
תוספתא דמאי פרק ח הלכה ג
הֵבִיא לָהֶן מְעֹרָבִין,
חֲבֵרִים שֶׁבָּהֶן צְרִיכִין לְעַשֵּׂר עַל הַכֹּל.
נָתְנוּ לוֹ אַחַת יְתֵרָה,
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
לַשָּׁלִיחַ.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
לָאֶמְצָע.
תוספתא דמאי פרק ח הלכה ד
הַמְזַמֵּן לַחֲבֵרוֹ לֹאכַל אֶצְלוֹ, וְהוּא אֵינוּ נֶאֱמָן עַל הַמַּעֲשֵׁר,
אָמַר מֵעֶרֶב שַׁבָּת:
"מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לֹאכַל הוּא מַעֲשֵׂר .
זֶה מַעֲשֵׂר עָשׂוּי עָלָיו, וְהַשְּׁאָר מַעֲשֵׂר הַסָּמוּךְ לוֹ.
זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר, עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו,
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ, מְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת."
תוספתא דמאי פרק ח הלכה ה
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
הֵיאָךְ זֶה מְעַשֵּׂר דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לְתוֹךְ יָדוֹ?
וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה,
שֶׁחוֹזֵר וְלוֹקֵחַ מָקוֹם שֶׁלּוֹקֵחַ זֶה.
מָזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס וְאָמַר:
"מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְשַׁיֵּר בְּשׁוּלֵי הַכּוֹס,
הֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂר, וְהַשְּׁאָר הַמַּעֲשֵׁר סָמוּךְ לוֹ.
זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו.
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ, מְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת."
תוספתא דמאי פרק ח הלכה ו
פּוֹעֵל שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת,
וְהוּא אֵינוּ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעֲשֵׁר,
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
תְּנַי בֵּית דִּין הוּא,
שֶׁתְּהֵא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר מִשֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת,
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִשֶּׁלַּפּוֹעֵל.
תוספתא דמאי פרק ח הלכה ז
הַלּוֹקֵחַ יַיִן מִבֵּין הַכּוּתִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת,
וְשָׁכַח וְלֹא הִפְרִישׁ, אוֹמֵר:
"שְׁנֵי לָגִּין שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ, הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה.
עֲשָׂרָה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן.
תִּשְׁעָה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶן, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי."
וּמֵחֵל וְשׁוֹתֶה מִיָּד.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסְרִין.
אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר:
אֵי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁאִם יִבָּקַע נוֹדוֹ, שֶׁשּׁוֹתֶה טֶבֶל?
אָמַר לָהֶם:
לִכְשֶׁיִּבָּקַע.
תוספתא דמאי פרק ח הלכה ח
הָיוּ לוֹ תְּאֵנִים שֶׁלְּטֶבֶל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ,
וְהוּא בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ אוֹ בַשָּׂדֶה, אוֹמֵר:
"שְׁנֵי תְאֵנִים שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ, הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה;
עֶשֶׂר הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן;
תִּשְׁעָה הַבָּאִין אַחֲרֵיהֶם, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי."
תוספתא דמאי פרק ח הלכה ט
הָיוּ דְּמַי, אוֹמֵר:
"מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ לְמָחָר,
הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר וּשְׁאָר הַמַּעֲשֵׁר סָמוּךְ לוֹ;
זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו.
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לִצְפוֹנוֹ אוֹ לִדְרוֹמוֹ, מְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת."
נוֹטֵל תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וּמַנִּיחָהּ בְּמָקוֹם הַמֻּצְנָע,
אֶחָד תְּרוּמָה טְהוֹרָה וְאֶחָד טְמֵאָה.
תוספתא דמאי פרק ח הלכה י
לֹא יַטִּיף אָדָם שֶׁמֶן,
לֹא לְתוֹךְ נֵר חָדָשׁ, וְלֹא לְתוֹךְ הַמְּדוּרָה, וְלֹא לְתוֹךְ דָּבָר הַמְּאַבֵּד,
אֶלָּא אִם כֵּן קוֹרֵא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבֶָּהּ עַד שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ לָאָרֶץ.
תוספתא דמאי פרק ח הלכה יא
מִי שֶׁהָיוּ לוֹ עֶשֶׂר חָבִיּוֹת שֶׁלְּמַעֲשֵׂר טֶבֶל טָמֵא,
וְשֶׁלְּמַעֲשֵׂר טֶבֶל טָהוֹר,
וְרָאָה אַחַת מֵהֶן שֶׁנִּשְׁפְּכָה אוֹ שֶׁנִּתְגַּלְּתָה, אוֹמֵר:
"הֲרֵי זוֹ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל תֵּשַׁע אֵלּוּ."
בַּשֶּׁמֶן אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁנִּכְסֵי כֹהֵן.
אִם אָמַר מִשֶּׁהִגִּיעָה לָאָרֶץ "הֲרֵי זוֹ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר",
לֹא אָמַר כְּלוּם.
תוספתא דמאי פרק ח הלכה יב
רָאָה אֶחָד שֶׁהִפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְאָמַר:
"הֲרֵינִי כְמַה שֶּׁאָמַר זֶה",
דְּבָרָיו קַיָּמִין.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
בְּסָמוּךְ לִתְנַי בֵּית דִּין הוּא.
תוספתא דמאי פרק ח הלכה יג
הַמְמַעֵט בַּמַּעַשְׂרוֹת,
מַעְשְׂרוֹתָיו מְתֻקָּנִין וּפֵרוֹתָיו מְקֻלְקָלִין;
הַמַּרְבֶּה בַּמַּעַשְׂרוֹת,
מַעְשְׂרוֹתָיו מְקֻלְקָלִין וּפֵרוֹתָיו מְתֻקָּנִין.
תוספתא דמאי פרק ח הלכה יד
קָרָא שֵׁם לְשׁוּלֵי חָבִית, לֹא יִשְׁתֶּה מִפִּיהָ;
לְפִיהָ, לֹא יִשְׁתֶּה מִשּׁוּלֶיהָ,
מִפְּנֵי שֶׁהַמַּשְׁקִין מְעֹרָבִין.
אֲבָל קוֹרֵא שֵׁם לְשׁוּלֵי מְגוֹרָה וְאוֹכֵל מִפִּיהָ,
לְפִיהָ וְאוֹכֵל מִשּׁוּלֶיהָ.
תוספתא דמאי פרק ח הלכה טו
הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי כַלְכַּלּוֹת שֶׁלְּטֶבֶל,
בָּזוֹ מֵאָה וּבָזוֹ מֵאָה,
נִטְּלָה תְּרוּמָתָן, אָמַר:
"מַעַשְׂרוֹת זוֹ בָזוֹ", הָרִאשׁוֹנָה מְעֻשֶּׂרֶת.
"בְּשֶׁלָּזוֹ בָּזוֹ וְשֶׁלָּזוֹ בָּזוֹ", אֵין הָרִאשׁוֹנָה מְעֻשֶּׂרֶת.
נוֹטֵל שְׁתֵּי תְּאֵנִים וּשְׁנֵי עִשּׂוּרִין, וְעִשּׂוּרוֹ שֶׁלָּעִשּׂוּר.
תוספתא דמאי פרק ח הלכה טז
מַעְשְׂרוֹתֵיהֶם מַעַשְׂרוֹת כַּלְכַּלָּה בַּחֲבֶרְתָּהּ, קוֹרֵא שֵׁם.
נוֹטֵל עֶשְׂרִים תְּאֵנִים מֵאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה.
בָּזוֹ מֵאָה וּבָזוֹ מָאתַיִם ,
אִם מִן הַקְּטַנָּה הוּא נוֹטֵל, נוֹטֵל אַחַת עֶשְׂרֵה,
וְאִם מִן הַגְּדוֹלָה, נוֹטֵל אֶת כָּל הַשְּׁלֹשִׁים.
מִכָּן וְאֵילָךְ, לְפִי חֶשְׁבּוֹן.
בָּזוֹ מֵאָה וּבָזוֹ אֶלֶף,
אִם מִן הַקְּטַנָּה נוֹטֵל, נוֹטֵל אַחַת עֶשְׂרֵה,
וְאִם לְשֵׁם הַגְּדוֹלָה נוֹטֵל, אֲפִלּוּ נוֹטֵל אֶת כֻּלָּהּ, לֹא הִשְׁלִים.
תוספתא דמאי פרק ח הלכה יז
הָיְתָה בְּיָדוֹ כַּלְכַּלָּה שֶׁלְּפֵרוֹת שֶׁאֵינָהּ מְתֻקֶּנֶת,
נוֹטֵל שְׁתֵּי תְשִׁיעִיָּה וּתְשִׁיעִיָּה תֵּשַׁע,
בֵּין שֶׁהַטֶּבֶל מְרֻבֶּה עַל הַחֻלִּין, בֵּין שֶׁהַחוֹלִין מְרֻבִּין עַל הַטֶּבֶל,
נוֹטֵל אֶת כֻּלָּהּ חֻלִּין כְּדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבַּטֶּבֶל.
בֵּין שֶׁהַמַּעֲשֵׂר טֶבֶל מְרֻבֶּה עַל הַחֻלִּין,
בֵּין הַחֻלִּין מְרֻבִּין עַל מַעֲשֵׂר טֶבֶל,
נוֹטֵל כָּל הַחֻלִּין כְּדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבַּמַּעֲשֵׂר טֶבֶל.
מֵאָה מַעֲשֵׂר וְתִשְׁעִים טֶבֶל,
נוֹטֵל תִּשְׁעִים וּשְׁנַיִם חָסֵר עִשּׂוּר אֶחָד.
תוספתא דמאי פרק ח הלכה יח
מֵאָה מַעֲשֵׂר, שְׁמוֹנִים טֶבֶל,
נוֹטֵל שְׁמוֹנִים וּשְׁלֹשָׁה חָסֵר שְׁנֵי עִשּׂוּרין.
מִכָּן וְאֵילָךְ, לְפִי חֶשְׁבּוֹן.
תוספתא דמאי פרק ח הלכה יט
הַמַּפְקִיד לֹג טֶבֶל, אוֹכֵל עָלָיו תִּשְׁעִים וְתֵּשַׁע וְהוּא.
הַמַּפְקִיד לֹג מַעֲשֵׂר, אוֹכֵל עָלָיו תִּשְׁעִים.
כֵּיצַד הַמַּפְקִיד לֹג טֶבֶל אוֹכֵל עָלָיו תִּשְׁעִים וְתֵּשַׁע וְהוּא?
אוֹמֵר:
"לֹג שֶׁבְּשׁוּלֵי חָבִית, הֲרֵי הוּא חֻלִּין."
תוספתא דמאי פרק ח הלכה כ
נָטַל לֹאכַל וְנָטַל לִשְׁתּוֹת, אוֹמֵר:
"לֹג שֶׁבְּשׁוּלֵי חָבִית, הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה עַל מִינִין שֶׁבְּתוֹךְ חָבִית,
וּשְׁאָר הַמַּעֲשֵׁר סָמוּךְ לוֹ,
וְזֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו.
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ, מְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת."
תוספתא דמאי פרק ח הלכה כא
כֵּיצַד הַמַּפְקִיד לֹג מַעֲשֵׂר אוֹכֵל עָלָיו תִּשְׁעִים?
אוֹמֵר:
"לֹג שֶׁמֶן שֶׁבְּשׁוּלֵי חָבִית, הֲרֵי הוּא חֻלִּין."
נָטַל לֹאכַל וְלִשְׁתּוֹת, אוֹמֵר:
"מַעַשְׂרָן בִּדְרוֹמָן, וּתְרוּמַת מַעַשְׂרָן מִינִין שֶׁבֶּחָבִית."
גְּמָרָן וַדַּי,
נוֹתְנָן לַכֹּהֵן;
סָפֵק גְּמָרָן, סָפֵק לֹא גְּמָרָן,
מְעַשֵּׂר עֲלֵיהֶם וְקוֹרֵא שֵׁם למַעְשְׂרוֹתֵיהֶם.
כֵּיצַד?
אִם הָיוּ שֶׁלְּטֶבֶל, אוֹמֵר:
"מַעַשְׂרָן בִּדְרוֹמָן, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר בִּדְרוֹם דְּרוֹמָן."
אִם הָיוּ שֶׁלְּמַעֲשֵׂר טֶבֶל, אוֹמֵר:
"תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר בִּדְרוֹם דְּרוֹמָן."
תוספתא דמאי פרק ח הלכה כב
מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי חָבִיּוֹת,
אַחַת שֶׁלְּמַעֲשֵׂר טֶבֶל טָמֵא, וְאַחַת שֶׁלְּמַעֲשֵׂר טֶבֶל טָהוֹר,
מֵבִיא שְׁנֵי לָגִינִין,
וּמְמַלֵּא מִן זֶה כְּדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל שְׁתֵּיהֶם,
וּמִזֶּה כְּדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל שְׁתֵּיהֶן,
וְהוֹלֵךְ אֵצֶל הָרִאשׁוֹן, אוֹמֵר:
"אִם זֶה מִין טָמֵא, אֵין בַּדָּבָר כְּלוּם,
וְאִם זֶה מִין טָהוֹר, הֲרֵי זֶה עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל שְׁתֵּיהֶן."
וְהוֹלֵךְ אֵצֶל הַשֵּׁנִי וְאוֹמֵר:
"אִם מִין זֶה טָמֵא, אֵין בִּדְבָרַי כְּלוּם,
וְאִם זֶה מִין טָהוֹר, הֲרֵי זֶה עָשׂוּי תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת עַל שְׁתֵּיהֶן."
וְקוֹרֵא שֵׁם לָרִאשׁוֹן, וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא שֵׁם לַשֵּׁנִי.
נִמְצְאוּ שְׁתֵּי חָבִיּוֹת מְתֻקָּנוֹת.
תוספתא דמאי פרק ח הלכה כג
הַלָּגִינִין, אֶחָד שֶׁלְּמַעֲשֵׂר טֶבֶל טָמֵא,
וְאֶחָד שֶׁלְּמַעֲשֵׂר טֶבֶל טָהוֹר,
שׁוֹתֶה מִזֶּה וְטוֹבֵל, וְשׁוֹתֶה מִזֶּה וְטוֹבֵל,
וְשׁוֹתֶה מִשְּׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, וְצָרִיךְ טְבִילָה בָּאַחֲרוֹנָה.
תוספתא דמאי פרק ח הלכה כד
מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי חָבִיּוֹת,
אַחַת שֶׁלְּמַעֲשֵׂר טֶבֶל טָמֵא וְאַחַת שֶׁלְּחֻלִּין טְהוֹרִין,
מֵבִיא שְׁנֵי לָגִינִין,
וּמְמַלֵּא מִזֶּה כְּדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל זֶה,
וּמִזֶּה כְּדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל זֶה.
הוֹלֵךְ אֵצֶל הָרִאשׁוֹן וְאוֹמֵר:
"אִם זֶה מִין טָמֵא, אֵין בִּדְבָרַי כְּלוּם,
וְאִם זֶה מִין טָהוֹר, עָשׂוּי מִזֶּה כְּדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל זֶה."
הוֹלֵךְ אֵצֶל שֵׁנִי וְאוֹמֵר:
"אִם זֶה מִין טָמֵא, אֵין בִּדְבָרַי כְּלוּם,
וְאִם זֶה מִין טָהוֹר, עָשׂוּי מִזֶּה כְּדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל זֶה."
קוֹרֵא שֵׁם לָרִאשׁוֹן, וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא שֵׁם לַשֵּׁנִי.
נִמְצְאוּ חָבִיּוֹת מְתֻקָּנוֹת,
וְהַלָּגִינִין, אֶחָד שֶׁלְּמַעֲשֵׂר טֶבֶל טָמֵא,
וְאֶחָד שֶׁלְּחֻלִּין טְהוֹרִין.
שׁוֹתֶה מִזֶּה וְטוֹבֵל, וְשׁוֹתֶה מִזֶּה וְטוֹבֵל,
וְשׁוֹתֶה מִשְּׁנֵיהֶם כְּאַחַת, וְצָרִיךְ טְבִילָה בָּאַחֲרוֹנָה.
סליק פרקא וחסלת דמאי