תוספתא/דמאי/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תוספתא · דמאי · ז· >>


הלכה א[עריכה]

ישראל שקבל שדה מישראל וכהן מכהן ולוי מלוי חולקין ביניהם ישראל וכהן שקבל שדה מלוי או ישראל ולוי שקבל שדה מכהן רשאין להתנות ביניהן שהמעשר לאמצע.

הלכה ב[עריכה]

ישראל שקבל שדה מכהן תרומה לכהן מעשר ראשון ומעשר שני חולקין ביניהם קבל שדה מלוי מעשר ראשון תרומה ומעשר שני חולקים ביניהן לוי שקבל שדה מכהן תרומה לכהן ומעשר ראשון ומעשר שני חולקין ביניהן כהן שקבל שדה מלוי מעשר ראשון ללוי תרומה ומעשר שני חולקין ביניהם ישראל שקבל שדה מכהן אמר לו על מנת שהמעשר שלי על מנת שהמעשרות שלך על מנת שהמעשרות שלי ושלך כהן שקבל שדה מישראל על מנת שהמעשרות שלי על מנת שהמעשרות שלך על מנת שהמעשרות שלי ושלך אם קבל עליו כדרך המקבלים מותר ואם לאו אסור.

הלכה ג[עריכה]

ישראל שקבל שדה כהן ולוי ששכרו ושחכרו מכהן ומלוי המעשרות לשוכר ולחוכר.

הלכה ד[עריכה]

כהן ולוי פירות שדה במחובר לקרקע מעשרות שלהן בתלוש מן הקרקע עד שלא מירחו מעשרות שלהן משמירחו מעשרות שלו מפריש תרומה ומעשר ונותן לכהן והשאר שלו.

הלכה ה[עריכה]

פירות עד שלא מירחו מעשרות הרי אלו שלו משמירחו מעשרות הרי אלו שלהן מפריש תרומה ונותנן לכל כהן שירצה.

הלכה ו[עריכה]

ישראל שקבל מעות מכהן ליקח בהן פירות למחצית שכר אמר לו פחתו או הותירו הרי הן שלי מעשרות שלך כהן שקבל מעות ליקח בהן פירות למחצית שכר אמר לו פחתו או הותירו הרי הן אם נתן לו שכרו מותר ואם לאו אסור.

הלכה ז[עריכה]

ישראל שקבל שדה מכהן תרומה לכהן מכרה לישראל חולקין ביניהם קבל שדה מישראל חולקין ביניהן מכרה לכהן חולקין קבל שדה מבת ישראל חולקין ביניהן נשאת לכהן חולקין ביניהן קבל שדה מבת כהן תרומה לבת כהן נשאת לישראל חולקין ביניהן נתארמלה או נתגרשה חזרה לתחלתה.

הלכה ח[עריכה]

פרתו של כהן שהיתה שומא אצל ישראל וילדה בכור הבכור לכהן דברי רבי יהודה וחכ"א הבכור לשניהן אמר להן רבי יהודה אי אתם מודים בפירות שדה שהן שלו אמרו לו שדה גופה שלו ופרה גופה לשניהן אף פרה אם היתה גופה שלו בכור לכהן.

הלכה ט[עריכה]

הנותן שדהו בקבלה לכותי אע"פ שאינו רשאי לעשות כן אע"פ שלא בא לעונת המעשרות צריך לעשר על ידו משבאו לעונת מעשר הנותן שדהו בקבלה לעם הארץ עד שלא באו לעונת המעשרות צריך לעשר על ידו משבאו לעונת המעשרות צריך לעשר כיצד הוא עושה עומד על הגורן ונוטל ואינו חושש שאכלו שאין אחריות לרמאין.

הלכה י[עריכה]

כהן שמכר שדה לישראל ע"מ שהמעשרות שלו לעולם ומת אין במעשרות על מנת שמעשרות ומת מעשרות לבנים על מנת שהמעשרות שלי כל זמן ששדה לפניך מכרה לאחר אע"פ שחזרה ולקחה ממנו אין לו במעשרות כלום.

הלכה יא[עריכה]

ישראל שקבל שדה מכהן אמר לו ע"מ שהמעשרות שלי ארבע או חמש שנים מותר לעולם אסור שאין כהן עושה כהן וכן בן לוי שהיה חייב מעות לישראל לא יהא גובה מאחרים ומפריש עליו שאין לוי עושה לוי.

הלכה יב[עריכה]

מפריש ישראל בין ברשות לוי בין ברשות עני ועושה חשבון באחרונה דברי רבי מאיר ר' יהודה ור' יוסי ור' שמעון אוסרין אלא אם כן נותן לו .

הלכה יג[עריכה]

כהן שמכר שדה לישראל אמר לו על מנת שהמעשרות שלי ארבע וחמש שנים אין רשאי ליטע כרם ולזורעה ולעשותה שדה קנים לעולם רשאי ליטעה כרם ולזורעה ולעשותה שדה קנים.