תוספתא/דמאי/ו
הלכה א
[עריכה]המקבל שדה מן ונותן לו אמר רשב"ג מה אם ירצה אלא חולק ונותן לו .
הלכה ב
[עריכה]שדה מן הנכרי מעשר ונותן לו [ר"ש אומר תורם ונותן לו לפיכך אם חזר הנכרי ונתגייר או שמכר לישראל מעשר ונותן לו שכר ממנו שדה מעשר ונותן לו מה בין שוכר לחוכר השוכר במעות והחוכר בפירות.
הלכה ג
[עריכה]החוכר שדה מן הנכרי מעשר ונותן לו לפיכך אם חזר או שמכרה לישראל אחר נוהג בה דמאי.
הלכה ד
[עריכה]ושוקל ואוצר שוקל לקטרון מעשר ונותן לו.
הלכה ה
[עריכה]לא יאמר ישראל לכותי ולנכרי ולמי שאינו נאמן על המעשרות הילך מאתים זוז ושקול תחתי מן האוצר אלא אומר לו פוטרני מן האוצר וכן לא יאמר אדם לחבירו הילך מאתים זוז ועול תחתי לאומנות אלא אומר לו פוטרני מן האומנות.
הלכה ו
[עריכה]המקבל שדה מישראל תורם ונותן לו רבי מאיר אומר מעשר ונותן לו ר' יהודה אומר אם נתן לו מאותה השדה ומאותו המין תורם ונותן לו משדה אחרת וממין אחר מעשר ונותן לו וחכ"א אם מאותה שדה נתן לו בין מאותו המין בין ממין אחר תורם ונותן לו אם משדה אחרת נתן לו בין מאותו המין בין ממין אחר מעשר ונותן לו קבל הימנו זרע ליתן לו פירות בגורן מעשר ונותן לו מקום שחולקין על הגורן חולק לו בפניו קבל הימנו מעות ליתן לו פירות ונותן לו.
הלכה ז
[עריכה]ישראל שקבל שדה מחבירו לקצור שבלין כרמו לבצור בענבים זיתיו למסוק בזיתים נותן לו כמות שהן שדהו לקצור בחטין כרמו לבצור ביין זיתיו למסוק בשמן מעשר ונותן לו.
הלכה ח
[עריכה]העיד רבי יוסי בן המשולם משום ר' נתן אחיו שאמר משום ר' אלעזר בן חסמא המקבל שדה אבותיו מן הנכרי למוסקו לזיתים נותן לו כמות שהן.
הלכה ט
[עריכה]חבר ועם הארץ שירשו את אביהן עם הארץ רשאי שיאמר לו טול אתה חטים שבמקום פלוני ואני חטים שבמקום פלוני אתה יין שבמקום פלוני ואני יין שבמקום פלוני חבר אוכל את היבש ושורף את הלח מפני שאמרו כל טהרותיו של עם הארץ נשרפות.
הלכה י
[עריכה]ירשו את אביהן חבר רשאי שיאמר טול אתה חטין שבמקום פלוני ואני חטין שבמקום פלוני אתה יין שבמקום פלוני ואני יין שבמקום פלוני אע"פ שאמרו חבר שמת והניח בנים חברים ועמי הארץ לא יוריש טהרותיו לעמי הארץ אלא לחברים בלבד הניח מעשר שני אין רשאי שיאמר לו טול אתה חטים ואני אטול שעורים אתה יין ואני שמן אלא אומר לו טול אתה מעות של חטים ואני מעות של שעורין טול אתה מעות של יין ואני מעות של שמן.
הלכה יא
[עריכה]חבר ומי שאינו נאמן על המעשרות שלקחו פירות שירשו או שנשתתפו רשאי שיאמר לו טול אתה חטין ואני שעורין אתה יין ואני שמן שכל דבר שמותר למוכרו דמאי רשאי לעשות כן לקחו גדיש של תבואה עביט של ענבים ומעטן של זיתים זה מעשר את שלו וזה מעשר את שלו אם לקחו ואח"כ שתפו צריך לעשר על הכל זה הביא שבלין שלו וזה הביא שבלין שלו זה הביא סלי זיתים משלו וזה הביא סלי זיתים משלו זה הביא סלי ענבים משלו וזה הביא סלי ענבים משלו או שבצרו את כרמיהם בתוך גת אחת אחד מעשר ואחד שאינו מעשר המעשר מעשר את שלו ודאי וחצי חלקו של חבירו דמאי.
הלכה יב
[עריכה]גר ונכרי שירשו את אביהן נכרי רשאי שיאמר לו טול צלמים ואני כלים אתה יין ואני פירות אונקלוס הגר חלק מאחיו והחמיר על עצמו הוליך חלקו לים המלח ירשו את המרחץ רשאי שיאמר לו תהא שבת בחלקך וחול בחלקי.
הלכה יג
[עריכה]ישראל ונכרי שלקחו ביתו של נכרי אין רשאי שיאמר לו טול אתה צלמים ואני כלים אתה יין ואני פירות לקחו אין רשאי שיאמר לו תהא שבת בחלקך וחול בחלקי ואם התנה עמו מתחלה על מנת לעשות כן מותר.
הלכה יד
[עריכה]עיר שיש בה ישראל ונכרים שומרי ישראל ושומרי נכרים מתוקנין ושאין מתוקנין שומרין מתקנין ושומרין אין מתקנין רשאין לומר זה לזה צפון העיר בחלקנו ודרומו בחלקכם אם באו אסור.