תוספתא/דמאי/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


דמאי פרק ב: משנה תוספתא ירושלמי

<< תוספתא, מסכת דמאי, פרק ב >>



הלכה א[עריכה]

אורז במקומו מותר שבתחילת אנטכיא ר' אליעזר בר' יוסי אומר אורז אנטכיא מותר הוא עד בורו.

הלכה ב[עריכה]

המקבל עליו ארבעה דברים מקבלין אותו להיות חבר שלא ליתן תרומות ומעשרות לעם הארץ ושלא יעשה טהרות אצל עם הארץ ושיהא אוכל חולין בטהרה.

הלכה ג[עריכה]

המקבל עליו להיות נאמן מעשר את שהוא אוכל ואת שהוא מוכר ואת שהוא לוקח ואין מתארח אצל עם הארץ דברי רבי מאיר וחכמים אומרים המתארח אצל עם הארץ נאמן אמר להם ר' מאיר על עצמו אינו נאמן יהא נאמן על של חבירו? א"ל מימיהן של בעלי בתים לא נמנעו מלהיות אוכלין זה אצל זה ואעפ"כ פירותיהן שבתוך בתיהן מתוקנין.

הלכה ד[עריכה]

עם הארץ שקבל עליו כל דברי חבירות ונחשד על דבר אחד נחשד על כולן דר"מ וחכמים אומרים אין חשוד אלא על אותו דבר בלבד.

הלכה ה[עריכה]

גר שקבל עליו כל דברי התורה ונחשד על דבר אחד אפילו על התורה כולה הרי הוא כישראל מומר.

הלכה ו[עריכה]

עם הארץ שקבל עליו כל דברי חבירות חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו גר שקבל עליו כל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו ר' יוסי בר' יהודה אומר אפילו דבר קטן מדקדוקי סופרים.

הלכה ז[עריכה]

כהן שקבל עליו כל עבודת כהונה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו בן לוי שקבל עליו כל עבודת לויה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו שנאמר המקריב את דם השלמים וגו' אין לי אלא זריקת דם והקטר חלבים מנין ליציקות ובלילות תנופות והגשות הקמיצות והקטרות המליקות והקבלות והזאות והשקאת סוטה ועריפת עגלה וטהרת מצורע ונשיאות כפים מבפנים ומבחוץ ת"ל בני אהרן כל עבודה שהיא בבני אהרן יכול אין דוחין אותן אלא ממתנות מקדש בלבד מנין אף ממתנות גבולין ת"ל ראשית דגנך וגו' מפני מה כי בו בחר ה' כל המקבל עליו שירות יש לו במתנות כל שאין מקבל עליו שירות אין לו במתנות בזמן שהכהנים עושין רצונו של מקום מה נאמר בהם חלקם נתתי אותה מאשי משלהן הן נוטלין ואין נוטלין משלי ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מה נאמר בהם מי גם בכם ויסגור דלתים וגו'.

הלכה ח[עריכה]

וכולן שחזרו בהן אין מקבלין אותן עולמית דברי ר"מ ר' יהודה אומר חזרו בפרהסיא מקבלין אותן במטמונות אין מקבלין אותן ר"ש ור' יהושע בן קרחה אומרים בין כך ובין כך מקבלין אותן שנאמר שובו בנים שובבים וגו'.

הלכה ט[עריכה]

הבא לקבל עליו אם היה נוהג מתחלה בצינעא מקבלין אותו ואחר כך מלמדין ואם לאו מלמדין אותו ואחר כך מקבלין אותו ומלמדין אותו והולכין ומקבלין לכנפים ואחר כך מקבלין לטהרות אמר איני מקבל עלי אלא לכנפים בלבד מקבלין אותו קבל עליו לטהרות ולא קבל עליו לכנפים אף על הטהרות אינו נאמן עד מתי מקבלין ב"ש אומרים למשקין שלשים יום לכסות שנים עשר חודש ובה"א זה וזה לשלשים יום.

הלכה י[עריכה]

הבא לקבל עליו אפילו תלמיד חכם צריך לקבל עליו אבל חכם היושב בישיבה אין צריך לקבל עליו שכבר קבל עליו משעה שישב אבא שאול אומר אף ת"ח אין צריך לקבל עליו ולא עוד אלא אף אחרים מקבלין בפניו חבורה אין בניו ועבדיו צריכין לקבל בפני חבורה אלא מקבלין בפניו חבורה ר"ש בן גמליאל אומר אינו דומה חבר שקלקל לבן חבר שקלקל.

הלכה יא[עריכה]

בן חבר שהיה הולך אצל אבי אמו עם הארץ אין אביו חושש שמא מאכילו ובגדיו טמאים מדרס.

הלכה יב[עריכה]

בת ע"ה שנשאת לחבר אשת ע"ה שנשאת לחבר עבדו של ע"ה שנמכר לחבר צריכין לקבל עליהן בתחלה בת חבר שנשאת לעם הארץ אשת חבר שנשאת לעם הארץ עבדו של חבר שנמכר לעם הארץ הרי הן בחזקתן עד שיחשדו ר"ש בן אליעזר אומר צריכין לקבל עליהן בתחלה וכן היה ר"ש בן אלעזר אומר משום ר"מ מעשה באשה אחת שנשאת לחבר והיתה קומטת על ידו תפלין נשאת למוכס והיתה קושרת על ידו קשורין בנו של חבר שהיה למוד אצל עם הארץ עבדו של חבר שהיה למוד אצל עם הארץ הרי הן בחזקתן עד שיחשדו. בנו של עם הארץ שלמוד אצל חבר כל זמן שהן אצלו הרי הן כחבר יצאו מאצלו הרי הן כעם הארץ.

הלכה יג[עריכה]

לא יאמר אדם חבר לעם הארץ הולך ככר זו ותן לפלוני חבר שאין משלחין טהרות ביד עם הארץ חבר שאמר לו עם הארץ הולך ככר זו והולך לפלוני ע"ה לא יתן לו שאין מוסרין טהרות לעם הארץ.

הלכה יד[עריכה]

עם הארץ שאמר לחבר תן לי ככר זה ואוכלנו יין זה ואשתנו לא יתן לו שאין מאכילין טהרות לעם הארץ היה נדור מן הככר ואמר לו תן לי ואוכלנו אבטיח שניקר ואמר תן לי ואוכלנו יין ונתגלה ואמר לו תן לי ואשתנו לא יתן שאין מאכילין את האדם דבר האסור לו כיוצא בו לא יושיט ישראל אבר מן החי לבני נח ולא כוס יין לנזיר שאין מאכילין את האדם דבר האסור לו ועל כולן אין מברכין עליהן ואין מזמנין עליהן ואין עונין אחריהן אמן.

הלכה טו[עריכה]

נשאלין לעם הארץ על טהרותיו ובלבד שלא יאמר לו צא אכול צא שרוף אלא אומרים לו אם כזה שאלת טמא ואם כזה שאלת טהור.