תוספתא נדרים פרק א הלכה ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הלכה קודמתתוספתאסדר נשיםתוספתא נדריםמשנה נדריםהלכה הבאה

תוספתא[עריכה]

רבי יהודה אומר: האומר "ירושלים", לא אמר כלום, עד שיתכוון וידור כנגד ירושלים1.
מודים חכמים לרבי יהודה באומר "קרבן", "עולה", "מנחה", "חטאת", "תודה" ו"שלמים" "שאוכל לך"2, שמותר, שלא נתכוון לידור אלא לקרבן עצמו3:

שינויי נוסחאות[עריכה]

הערה 1: כת"י ערפורט: שלא נתכוון לידור, אלא דבר הקרב לירושלים.

הגר"א מגיה ע"פ הגמרא: רבי יהודה אומר: האומר "כירושלים", לא אמר כלום, עד שידור בדבר הקרב בירושלים.

הערה 2: בדפו"ר: שאיני אוכל לך.

הגר"א מגיה ע"פ הגמרא, "הא קרבן", "הא עולה" וכו'.

הערה 3: הגר"א מגיה ע"פ הגמרא: שלא נדר אלא בחיי קרבן.

ראו גם:[עריכה]