תוספתא נדרים פרק א הלכה ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הלכה קודמתתוספתאסדר נשיםתוספתא נדריםמשנה נדריםהלכה הבאה

תוספתא[עריכה]

"ירושלים", "לירושלים", "בירושלים"1, "היכל", "להיכל", "בהיכל", "מזבח", "למזבח", "במזבח", "אימרא", "לאימרא", "באימרא", "דיריים", "לדיריים", "בדיריים", "עצים", "לעצים", "בעצים", "אישים", "לאישים", "באישים", "בזיכין", "לבזיכין", "בבזיכין", כולן "שאני אוכל לך", אסור. "לא אוכל לך", מותר2.
"חולין", "לחולין", "בחולין"3, בין "שאוכל לך" ובין "שלא אוכל לך" מותר4.
"לא חולין שאוכל לך", אסור.
("חולין שאוכל לך", אסור)5.
"לא יאכל לך", מותר.
"לא אוכל לך", מותר6.
"לא עולה לא אוכל לך"7, רבי יעקב אוסר וחכמים מתירין.
האומר "הרי הוא עלי", אף על פי שלא הזכיר קרבן, הרי זה נדר קרבן8.
"כבשר אמי", "כבשר אחותי", "כערלה" ו"ככלאי הכרם", מותר, שלא הקדיש כלום.

שינויי נוסחאות[עריכה]

הערה 1: נוסח כת"י ערפורט: "כירושלים", "כהיכל" וכו', כולם בכ"ף במקום בי"ת. וכן מגיה הגר"א.

הערה 2: בכת"י וינה ל"ג "לא אוכל לך אסור". בכת"י ערפורט: "כולם אף על פי 'שלא אוכל לך', אסור".

הערה 3: בכת"י ערפורט: "חולין, החולין, לחולין, כחולין". הגר"א מגיה: "חולין, החולין, כחולין".

הערה 4: כן נוסח כת"י וינה, וכן מגיה הגר"א. ובכת"י ערפורט ובדפוסים, "אסור".

הערה 5: בכת"י ערפורט ל"ג לבבא זו. והגר"א מגיה: "לחולין לא אוכל לך, מותר". ובכת"י וינה גרסינן לה במקום בבא שלפניה, ובדפוסים זיכו שטרא לבי תרי והכניסו שתי הגרסאות.

הערה 6: בכת"י ערפורט ל"ג לבבא זו. והגר"א מגיה ע"פ המשנה: "לקרבן לא אוכל לך, רבי מאיר אוסר".

הערה 7: כן נוסח כת"י וינה. ובכת"י ערפורט: "לעולה לא יאכל לך". ובדפוסים: "לא לעולה עולה אוכל לך". והגר"א מגיה ע"פ הגמרא: "הרי עלי כבכור, רבי יעקב אוסר ורבי יהודה מתיר".

הערה 8: כן נוסח כת"י וינה והדפוסים. בכת"י ערפורט: "הרי הוא נזיר קרבן". והגר"א מגיה "הרי זה נדר".

ראו גם:[עריכה]