תוספתא נדרים פרק א הלכה ז
תוספתא
[עריכה]- "ירושלים", "לירושלים", "בירושלים"1, "היכל", "להיכל", "בהיכל", "מזבח", "למזבח", "במזבח", "אימרא", "לאימרא", "באימרא", "דיריים", "לדיריים", "בדיריים", "עצים", "לעצים", "בעצים", "אישים", "לאישים", "באישים", "בזיכין", "לבזיכין", "בבזיכין", כולן "שאני אוכל לך", אסור. "לא אוכל לך", מותר2.
- "חולין", "לחולין", "בחולין"3, בין "שאוכל לך" ובין "שלא אוכל לך" מותר4.
- "לא חולין שאוכל לך", אסור.
- ("חולין שאוכל לך", אסור)5.
- "לא יאכל לך", מותר.
- "לא אוכל לך", מותר6.
- "לא עולה לא אוכל לך"7, רבי יעקב אוסר וחכמים מתירין.
- האומר "הרי הוא עלי", אף על פי שלא הזכיר קרבן, הרי זה נדר קרבן8.
- "כבשר אמי", "כבשר אחותי", "כערלה" ו"ככלאי הכרם", מותר, שלא הקדיש כלום.
שינויי נוסחאות
[עריכה]הערה 1: נוסח כת"י ערפורט: "כירושלים", "כהיכל" וכו', כולם בכ"ף במקום בי"ת. וכן מגיה הגר"א.
הערה 2: בכת"י וינה ל"ג "לא אוכל לך אסור". בכת"י ערפורט: "כולם אף על פי 'שלא אוכל לך', אסור".
הערה 3: בכת"י ערפורט: "חולין, החולין, לחולין, כחולין". הגר"א מגיה: "חולין, החולין, כחולין".
הערה 4: כן נוסח כת"י וינה, וכן מגיה הגר"א. ובכת"י ערפורט ובדפוסים, "אסור".
הערה 5: בכת"י ערפורט ל"ג לבבא זו. והגר"א מגיה: "לחולין לא אוכל לך, מותר". ובכת"י וינה גרסינן לה במקום בבא שלפניה, ובדפוסים זיכו שטרא לבי תרי והכניסו שתי הגרסאות.
הערה 6: בכת"י ערפורט ל"ג לבבא זו. והגר"א מגיה ע"פ המשנה: "לקרבן לא אוכל לך, רבי מאיר אוסר".
הערה 7: כן נוסח כת"י וינה. ובכת"י ערפורט: "לעולה לא יאכל לך". ובדפוסים: "לא לעולה עולה אוכל לך". והגר"א מגיה ע"פ הגמרא: "הרי עלי כבכור, רבי יעקב אוסר ורבי יהודה מתיר".
הערה 8: כן נוסח כת"י וינה והדפוסים. בכת"י ערפורט: "הרי הוא נזיר קרבן". והגר"א מגיה "הרי זה נדר".
ראו גם:
[עריכה]- משנה: נדרים פרק א משנה ד; נדרים פרק ב משנה א
- תלמוד בבלי: נדרים יג א; נדרים יא ב; נדרים יב ב; נדרים יד א
- ירושלמי: ירושלמי נדרים פרק א הלכה ד