תולדות תנאים ואמוראים/ר/רחבה דפומבדיתא
רחבה דפומבדיתא
[עריכה]הוא היה תלמיד מובהק לרב יהודה.
והנה בפסחים נב: אמר רב ספרא נקוט הא כללה דר"ה בידך דדייק וגמר שמעתא מפומיה דרביה, כרחבה דפומבדיתא (שהיה מדקדק בשמועתו לדעת ממי קבלה, רש"י), דאמר רחבה א"ר יהודה וכו', ופירש"י ספק ששמעה מרב יהודה או מר' יהודה נשיאה דהוה נמי בההוא דרא, ובברכות לג: ברש"י ד"ה כרחבה פי' שהיה מדקדק בלשון רבו ואומר סטיו כפול היה, ואע"פ שבלשון משנה קורהו אצטבא. יש פותרין הא דרחבה מדאמר רבי יהודה דדייק ספיקי דרבוותיה אי מר' יהודה אי מרב יהודה. וקשיא ליה בגוה טובא חדא דרחבה לא ראה את ר' יהודה מימיו, לא ר' יהודה בר' אלעאי ולא ר' יהודה נשיאה עכ"ל, ומהרש"ל מגיה בדברי רש"י ולא ר' יהודה הנשיא כדי שלא תקשה מרש"י זו על רש"י דפסחים נב:.
ובביצה יא: פירש"י יש מפרשים ספק משמיה דר' יהודה נשיאה ספק משמיה דרב יהודה ואני אומר לא ראה רחבה את ר' יהודה נשיאה דהא מפומבדיתא הוה ולא מצינו שעלה לא"י – ונראה בעיני משום דרבו מובהק הוה – הוה קרי ליה "רבי" דלא נספקיה ברב יהודה אחר עכ"ל, וכן פי' התוס' שם, והאמת כפירש"י שרחבה לא היה מימיו בא"י ולא ר"י נשיאה בבבל.
ומה שמביא בסה"ד דר"י נשיאה ור' אושעיה יתבי אקילעא דרב יהודה ב"ק יט. א"כ משמע שהיה ר"י נשיאה בבבל במחילה מכבודו לא עיין בירושלמי ב"ק פ"א ה"א שהמעשה היה בא"י ויתבי אקילעא דר"י נשיאה, וכמבואר בערכו.
ומצינו רחבה אמר רבי יהודה כברכות יח. לג:, שבת סג., פסחים יג:, ביצה יא., יומא עב., מנחות לג:, לט:, חולין סב., ובשבת מ: מפרש דברי רב יהודה.
ויסופר ערכין ו: שההוא טייעא דנדב שרגא לבי כנישתא דרב יהודה שנייה רחבה ואיקפד רבא (וצ"ל רבה כגרסת שיטה מקובצת כי רבה מלך אחר רב יהודה בפומבדיתא).
ובעירובין כב: בעי רחבא מרבה (וצ"ל מרבה, סה"ד, או כגרסת דק"ס שהיה כתוב מרב"א והוא ר' אבא).
וב"מ כט: שהיה בידו זוזי דיתמי ובא לרב יוסף לשאול ממנו.
ונזכר עירובין כו: שאמר אנא ור"ה בר חיננא תרגימנא.
ובכתובות סה: אמר רחבה למה מותר בלאות לאשה מפני שמתכסה בהן בימי נדתה.
והוא נשא האשה הנודעת בשם חומה בת איסי בריה דרב יצחק בריה דרב יהודה רביה, ואחר פטירתו נסבה רב יצחק בריה דרבב"ח, ואח"כ אביי כמפורש יבמות סד:.
והניח אחריו שני בנים גדולי ישראל איפא ואבימי שהיו נקראין חריפי דפומבדיתא כמפורש סנהדרין יז: או בשם סתם בני רחבה כשבת קג., סנהדרין כו..