תולדות תנאים ואמוראים/ר/רבה בר עולא
רבה (או רבא) בר עולא[עריכה]
קשה מאוד לומר שהוא בנו של עולא הנחותי תלמיד ר' יוחנן כי מצינו אותם ביחד כיבמות עז. אמר עולא אר"י – א"ל רבה בר עולא לעולא כמאן אי כר"י וכו', ואם היה בנו היה לו לומר א"ל רבה בריה.
וכן חגיגה כה: עולא אמר בדק לפסחו מותר לאכול בתרומתו, רבה בר עולא אמר אסור א"ל ההוא סבא לא תפלוג עליה דעולא, והיה לו לומר לא תפלוג עליה דאבוך.
ובימי אביי ורבא היה כבר מגדולי הדור כעירובין ג. שחולקין רבה בר עולא ורבא.
ובעירובין צג: אמר רבא מודה ר"ח ־ אי הכי אמר רבה ב"ע כגון וכו'.
ובזבחים צו: מתרצין אביי ורבא ורבה ב"ע.
ומנחות כא. אמר רבה ב"ע הכי קאמר – א"ל אביי – רבא אי הכי וכו'.
ובכתובות מג. מתיב רב יוסף – אמר רבה ב"ע לא נצרכה אלא להעדפה – אמר רבא גברא רבה כרב יוסף לא ידע דאיכא העדפה?, והמאמר נשנה ב"ק פז: ושם רבה בריה דרב עולא, אבל בדק"ס גרס רבה בר עולא.
ובחולין ב: מובא דברי רבה ב"ע ואח"כ דברי אביי ואח"כ דברי רבא.
ופסחים נח: מתקיף על דברי רבא.
ובשבת פג: אמר רב אויא ואיתימא רבה ב"ע ת"ש (על קושיית רב יוסף וידוע שרב אויא היה מתלמידי דרב יוסף).
אבל מה שמצינו ר"ה לא: אמר עולא ואיתימא רבה בר עולא א"ר יוחנן, צ"ל שם רבב"ח כביצה ה..
וכן מה שאמרו עירובין ח. א"ל רבה בר עולא לרב ביבי בר אביי "רבי" לא משנתנו היא זו – א"ל היא מהתם ה"א – והא נמי תנינא – אי מהתם ה"א וכו', ותשובות כאלו המה אך מרב לתלמיד, באמת בדק"ס גורס רבין בר עולא וגם ליתא שם תיבת "רבי".
ונזכר ברכות יב. אמר כדי להזכיר מדת יום בלילה.
ופסחים כא. שאמר מתני' ר"נ היא.
ובשבת עז: ששאלו גראינין או גרעינין אמר רבא ב"ע ונגרע מערכך.
ובעירובין צ: אמר גזירה שמא יפחות הגג.
וב"ק יד: דבר השוה לכל נפש.
ובע"ז סד. אמר מתני' בע"ז המתחלקת.
מדרשותיו היקרות נשארו לנו שבת לא: אמר לא דיין לרשעים שאינן חרדין ועצבין מיום המיתה אלא שלבם בריא להן כאולם.
ושם סב: דרש כל הפסוק והיה תחת בושם וכו'.
וביבמות סב: כל השרוי בלא אשה שרוי בלא שלום.
ובחולין צא. אמר רב שמואל בר אחא קמיה דר"פ משמיה, כת"ח נדמה לו וכו'.
מדבריו הפרטים מצינו אך כתובות יז: שא"ל ר"פ לאביי משחא דחפיפותא קאמר מר א"ל – כי הא דההוא מרבנן דאיעסק ליה לבריה בי רבה בר עולא ואמרי לה רבה בר עולא איעסק ליה לבריה בי ההוא מרבנן ודרדיג משחא ארישא דרבנן, ובפשטות הדברים שאביי אמר כן לר"פ.