תולדות תנאים ואמוראים/א/רב אידי בר אבין (נגרא) א)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



רב אידי בר אבין (נגרא) א)[עריכה]

אביו ר' אבין נגרא, היה בימי ר"ה כשבת כג: ר"ה הוה רגיל בשרני טובא (לכבוד שבת) אמר תרי גברי רברבי נפקא מהכא, נפקי מינייהו רב אידי בר אבין ר' חייא בר אבין.

וזה רב אידי בר אבין היה תלמידו דרב חסדא כפסחים קא. שיתיב קמיה, וכן ע"ז עב. שאמר עובדא היה בי רב חסדא, ובעירובין נט., ב"מ ד. רב אידי ב"א אר"ח. וב"ב לג. יסופר שקריביה דרב אידי ב"א שכיב ושבק דקלא, רב אידי ב"א אמר אנא קריבנא טפי וההוא גברא אמר אנא קריבנא טפי לסוף אודי ליה דאיהו קרוב טפי אוקמא א"ח בידיה א"ל ליהדר לי פירי דאכיל - אמר (רב חסדא) זה שאומרים עליו אדם גדול הוא? אמאן קסמיך מר (ברשב"ם ובדק"ס ליתא תיבת מר), ומזה אנו רואין שהיה תלמידו המובהק.

וכן קיבל הרבה מרב יצחק בר אשיאן כדמצינו שאמר בשמו כברכות יד., כתובות כז., חולין לג. קה. קו., בכורות לח:.

וכן רב אידי ב"א אמר רב עמרם ברכות מט:, שבועות יא. כא..

וכן ראב"א א"ר יהודה כיבמות פה., כתובות פה., וכן אמר רב קידושין ל:.

ובזמן אביי ורבא היה מראשי גדולי הדור כמו"ק ט. ההוא טבחא דאתפקר ברב טובי ב"מ אימנו עליה אביי ורבא ושמתוהו - אמרי לו לרב אידי בר אבין מידי שמיע לך בהא, א"ל הכי אמר תחליפא בר אבימי אמר שמואל. ושקיל וטרי עם אביי בב"מ לה:, חולין צז:, ובתענית יג. אמר אף אנן נמי תנינא (ראיה לדברי רפרם ב"פ אר"ח) א"ל אביי ואי בצונן וכו'. וגם כשהיה לו ספק היה שולח לאביי כיבמות עו., גיטין פט., כ"ב לב:.

ונראה שסתם רב אידי הוא בר אבין וראיה מע"ז כה: שאמר שם רב אידי אשה כלי זיינה עליה ואח"כ אמרו תניא כוותיה דרב אידי בר אבין, וב"מ ח: אמר רב יוסף תני אידי אפשר שהוא רב אידי בר אבין והיה כמו חבירו דרב יוסף.

מקומו היה בעיר הינצבי (או שבנציב לגרסת הב"ח) והרביץ שם תורה הרבה ומגדולי תלמידיו היו רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע כפסחים לה. יתיב ר"פ ור"ה בריה דר"י קמיה דרב אידי ב"א - והיה מנמנם (שהיה אז כבר זקן גדול) איתער - א"ל דרדקי. וכן יבמות פה. שר"פ ור"ה בריה דר"י איקלעו "להינצבו לאתריה דרב אידי בר אבין" בעו מינייהו - אתו לקמיה דרב אידי ב"א א"ל דרדקי הכי אמר רב, והגאון בעל דורות הראשונים בח"ג שם צד 90 תופס את רבינו בעל סה"ד שטעה בפשט הגמרא כי חשב שרב אידי בר אבין בעי מר"פ וא"כ איך קראן דרדקי? ושרי ליה מריה לחשוב שרבינו בעל סה"ד יטעה בדבר פשוט כזה אשר מפורש שבני הינצבו בעו מינייהו.

והענין כך הוא שבעל סה"ד לא ירד לעומקו של דבר לראות ששני רב אידי בר אבין היו אע"פ שהוא בעצמו מביא דעת בעל סדר עולם ששנים היו. ובסה"ד ערבבם יחד, ומביא מחולין קלא. שאמרו שם אותיב רב אידי בר אבין לר"פ (שזה רב אידי ב"א השני) והוא חשב שרב אידי בר אבין המותיב לר"פ הוא רב אידי בר אבין שקרא לר"פ ולר"ה בריה דר"י דרדקי ולכן אמר שמזה יש סתירה למה שאמרו הקדמונים אם בעו מיניה (והלשון לאו דוקא אם בעי מיניה וכן אם הקשה לו) הוא רבי, אבל מה זה שייכות לגמרא יבמות פה., וזה ברור. ובכתובות נג. מתרץ ר"פ דברי רב אידי בר אבין.

וכן שאלו רבא בר איתי כב"מ יד., ונזכר עוד ברכות מד:, ובסנהדרין ל: תני רב אידי ב"א בנזקין דבי קרנא.

אשתו ובניו[עריכה]

הוא נשא כהנת ואכל מתנות כהונה בשבילה כחולין קלב. והיא ילדה לו שני בני סמכא את רב ששת (או שישא) ורב יהושע כפסחים מט., ורב שישא בריה מתרץ קושיות אביי שהקשה על דברי אביו ואמר "אבא" הכי קא קשיא ליה כתענית יג..