קטגוריה:תהלים קכד ה
נוסח המקרא
אזי עבר על נפשנו המים הזידונים
אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים.
אֲ֭זַי עָבַ֣ר עַל־נַפְשֵׁ֑נוּ
הַ֝מַּ֗יִם הַזֵּידוֹנִֽים׃
אֲ֭זַי עָבַ֣ר עַל־נַפְשֵׁ֑/נוּ הַ֝/מַּ֗יִם הַ/זֵּֽידוֹנִֽים׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:תהלים קכד ה.
המים הזידונים
(תהלים קכד ד): "אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ. אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים"
- ולו היינו ניצלים מהשודדים, אזי היינו בסכנה נוספת - המים הגואים היו שוטפים אותנו, נחלי הנגב העולים על גדותיהם היו עוברים על נפשנו ומטביעים אותנו; היינו בסכנה כפולה - עברו על נפשנו גם המים השוטפים וגם השודדים הזידונים .
בקריאה ראשונה, הפסוקים מתארים שיטפון: הדוברים מספרים שהמים כמעט שטפו אותם, הנחל כמעט עבר עליהם והטביע אותם. אולם, הפסוקים הקודמים מתארים עניין אחר, (תהלים קכד ב): "לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם , אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ". אז מה הסיפור בפסוק - הצלה מאדם או הצלה משיטפון? שתי תשובות.
1. הפרק שלנו הוא אחד משירי המעלות . כמו רוב שירי המעלות, הוא מתאר חוויות של העולים לירושלים (דעת מקרא על תהלים קכ) . הם כנראה עולים מהנגב, דרך מדבר יהודה, ובדרכם הם נתקלים בסכנות רבות - שודדי דרכים (פסוקים 2-3) ושיטפונות בנחלים (פסוקים 4-5), והם ניצלים מכל הסכנות, (תהלים קכד ח): "עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה', עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ".
2. השיטפון בפסוקנו הוא משל לעמים העומדים על עם ישראל לכלותו: "המים - דימה המון העמים לשטיפת מים רבים... הזידונים - השוטפים בזדון וברשע" ( מצודות ) . וכן ב (ישעיהו ח ז): "וְלָכֵן הִנֵּה ד' מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים - אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶת כָּל כְּבוֹדוֹ; וְעָלָה עַל כָּל אֲפִיקָיו, וְהָלַךְ עַל כָּל גְּדוֹתָיו"( פירוט ).
ומדוע בפסוק ג הם נמשלו לחיות-טרף הרוצות לבלוע אותנו, ובפסוקים שלנו הם נמשלו למים? - כי יש שני סוגים של אויבים לעם ישראל: סוג אחד רוצה לפגוע בגוף, להרוג ולהשמיד; הסוג השני רוצה לפגוע בנפש, לבולל ולמחוק את ייחודנו. הסוג הראשון נמשל לחיות טרף "אזי חיים בלעונו - בחרות אפם בנו", והסוג השני נמשל לשיטפון: "שאז, בעת שלא חרה אפם בנו לכלותנו, רק בהפך - היו רוצים לקרב אותנו להיות עמם לעם אחד, אז היו המים שוטפים אותנו , ומבאר כי הנחל מים הזה היה עובר על נפשנו , לא על הגוף - רק על הנפש, ומפרש כי אז היה עובר על נפשנו הקדושה המים הזידונים , שהמים המליציים - כיוון בהם על הזדון וכפירת הדת" ( מלבי"ם )
הקבלות
שטפונות בנגב נזכרו גם בהמשך, בשיר מעלות אחר, תהלים קכו ד: "שׁוּבָה ה' אֶת שבותנו[שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב" ( פירוט ). שם ההקשר חיובי - זרם העולים השבים אל ציון הוא פתאומי ומהיר כמו ערוץ נחל בנגב המתמלא לפתע במים.
לעילוי נשמת הרוגי נחל צפית בנגב, אייר ה'תשע"ח .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-06-18.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "תהלים קכד ה"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.