ביאור:תהלים קכד ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:תהלים קכד ה.


המים הזידונים[עריכה]

(תהלים קכד ד): "אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ. אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים"

- ולו היינו ניצלים מהשודדים, אזי היינו בסכנה נוספת - המים הגואים היו שוטפים אותנו, נחלי הנגב העולים על גדותיהם היו עוברים על נפשנו ומטביעים אותנו;       היינו בסכנה כפולה - עברו על נפשנו גם המים השוטפים וגם השודדים הזידונים .

בקריאה ראשונה, הפסוקים מתארים שיטפון: הדוברים מספרים שהמים כמעט שטפו אותם, הנחל כמעט עבר עליהם והטביע אותם.   אולם, הפסוקים הקודמים מתארים עניין אחר, (תהלים קכד ב): "לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם , אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ".   אז מה הסיפור בפסוק - הצלה מאדם או הצלה משיטפון? שתי תשובות.

1. הפרק שלנו הוא אחד משירי המעלות . כמו רוב שירי המעלות, הוא מתאר חוויות של העולים לירושלים (דעת מקרא על תהלים קכ) . הם כנראה עולים מהנגב, דרך מדבר יהודה, ובדרכם הם נתקלים בסכנות רבות - שודדי דרכים (פסוקים 2-3) ושיטפונות בנחלים (פסוקים 4-5), והם ניצלים מכל הסכנות, (תהלים קכד ח): "עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה', עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ".

2. השיטפון בפסוקנו הוא משל לעמים העומדים על עם ישראל לכלותו: "המים - דימה המון העמים לשטיפת מים רבים... הזידונים - השוטפים בזדון וברשע" ( מצודות ) .  וכן ב (ישעיהו ח ז): "וְלָכֵן הִנֵּה ד' מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים  - אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶת כָּל כְּבוֹדוֹ; וְעָלָה עַל כָּל אֲפִיקָיו, וְהָלַךְ עַל כָּל גְּדוֹתָיו"( פירוט ). 

ומדוע בפסוק ג הם נמשלו לחיות-טרף הרוצות לבלוע אותנו, ובפסוקים שלנו הם נמשלו למים?   - כי יש שני סוגים של אויבים לעם ישראל:   סוג אחד רוצה לפגוע בגוף, להרוג ולהשמיד; הסוג השני רוצה לפגוע בנפש, לבולל ולמחוק את ייחודנו.    הסוג הראשון נמשל לחיות טרף "אזי חיים בלעונו - בחרות אפם בנו", והסוג השני נמשל לשיטפון: "שאז, בעת שלא חרה אפם בנו לכלותנו, רק בהפך - היו רוצים לקרב אותנו להיות עמם לעם אחד, אז היו המים שוטפים אותנו , ומבאר כי הנחל מים הזה היה עובר על נפשנו , לא על הגוף - רק על הנפש, ומפרש כי אז היה עובר על נפשנו הקדושה המים הזידונים , שהמים המליציים - כיוון בהם על הזדון וכפירת הדת" ( מלבי"ם )

הקבלות [עריכה]

שטפונות בנגב נזכרו גם בהמשך, בשיר מעלות אחר, תהלים קכו ד: "שׁוּבָה ה' אֶת שבותנו[שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב" ( פירוט ). שם ההקשר חיובי - זרם העולים השבים אל ציון הוא פתאומי ומהיר כמו ערוץ נחל בנגב המתמלא לפתע במים.

לעילוי נשמת הרוגי נחל צפית בנגב, אייר ה'תשע"ח .



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:המים הזידונים


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-06-18.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-124-05