המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"עליך יעזוב חלכה" - ישראל עמך שהם חילך הם עוזבים עליך את המשא שתעשה דין ברשעים ומנחם פתר יעזוב ל' עזרה כמו (שמות כג) עזוב תעזוב עמו ומנחם פתר חלכה ל' דל וחלך וכ' יסוד בתיבה
"ראיתה", הלא אתה משגיח ורואה מעשה הרשע "כי אתה עמל וכעס תביט", שלא לבד שתראה מעשה הרשע כי גם תביט על מחשבתו, בין העמל שהיא מחשבתו הרעה ובין הכעס מה שמכוין להכעיסך, וגם יש לך יכולת כי "לתת בידך", יש בידך הכח לתת לו גמולו, ולא תאמר שתניח עונשו אל שלוחך שהטבע תענישהו כרוב העונשים האלהיים שיבאו ע"י אמצעיים טבעיים, כי "עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר", היתום אשר אתה היית עוזר לו מעולם בהשגחה מיוחדת למעלה מן הטבע יעזב חלכה עליך, שאתה בעצמך תעזר לו לא ע"י החיל שלך, [מדמה את ישראל כיתום שגדלהו המלך והיה נותן לו צרכיו בעצמו, שחיל המלך ומשרתיו לא יתעסקו בצרכיו אחר שיודעים שהמלך בעצמו מתעסק בעניניו], ולכן
ביאור המילות
"עמל". מציין תמיד התכונה הרעה:
"עליך יעזב". כמו ויטוש את הצאן על שומר (שמואל א' י"ז):
