המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
לפי שתניחני ביד אויבי זה כמה שנים יאמרו האמות כי שכחתני.
עד אנה תסתיר את פניך ממני: או יודע אתה בעניי ותסתיר פניך ממני, שלא תרצה לפנות אלי.
ובדרש (שוחר טוב בשנויים): זה הוא שאמר הכתוב (זכריה ז יג) ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע.
אמר רבי יצחק: מדה כנגד מדה.
אמר הקדוש ברוך הוא לפי שאמרתי ארבע פעמים עד אנה: עד אנה מאנתם (שמות טז כח) ; עד אנה ינאצני (במדבר יד יא) ; ועד אנה לא יאמינו בי (שם) ; עד מתי לעדה הראה הזאת (שם כז): כך אני עתיד למסור אתכם ביד ארבע מלכיות, ואתם תצעקו לפני ארבע פעמים: עד אנה יי' תשכחני נצח בבבל; עד אנה תסתיר את פניך ממני במדי; עד אנה אשית עצות בנפשי (למטה ג) ביון; עד אנה ירום איבי עלי (שם), באדום.
"עד אנה", העון יסבב לפעמים שכחה, ולפעמים יסבב הסתרת פנים, השכחה הוא עת הגדיל בחטא כ"כ עד שיסלק ה' השגחתו ממנו מכל וכל ואז לא ייטיב לו ולא ירע, אך הוא מסור אל המקרה בכל עניניו, והסתרת פנים הוא בעת ישגיח ה' עליו להענישו על עונו שאז אינו שכוח אצל ההשגחה העליונה, רק שהעונש ההשגחיי הזה נעלם ונסתר באמצעים טבעיים, שיענישהו ע"י אויבים ומעיקים וכדומה, עד שנדמה לו שהרעות באו עליו במקרה או בטבע, שאז ידמה ה' כמסתר פנים ממנו, שהמסתיר פנים הוא רואה את הדבר ואינו נראה ממנו, וכן ה' משגיח אז על האדם רק שאין האדם מכיר שהוא עונש השגחיי, על הראשון התפלל "עד אנה ה' תשכחני נצח", ועל השני התפלל "עד אנה תסתיר את פניך ממני":
