שמות רבה מח ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · שמות רבה · מח · ד · >>

הוסף ביאור

ד. [עריכה]

וכל השבח הזה מנין לו? משבט יהודה. ומהיכן זכה לכל החכמה הזאת? בזכות מרים שנאמר (שמות א, כא): "ויעש להם בתים" ומה היו הבתים בית הכהונה ובית המלכות יוכבד נטלה כהונה ומלכות אהרן כ"ג משה מלך שנאמר (דברים לג, ה): "ויהי בישורון מלך" ומרים נטלה חכמה שהעמידה בצלאל ויצא ממנו דוד שהיה מלך שנאמר (דה"א ב, יט): "ותלד לו (אפרת) את חור" וכתיב (ש"א יז, יב): "ודוד בן איש אפרתי" שבא מן מרים שנקראת אפרת.

בג' דברים הללו נברא העולם שנאמר (משלי ג, יט): "ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה" (שם, יט) "בדעתו תהומות נבקעו" ובג' דברים הללו נעשה המשכן שנאמר "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת"

ובג' דברים הללו נבנה בית המקדש שנאמר (מ"א ז, יד): "בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי וגו' וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת" וכן כשיעמוד הקב"ה לבנותו לעתיד לבא בג' דברים הללו נבנה שנאמר (משלי כד, ג): "בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן" וכתיב (שם, ד) "ובדעת חדרים ימלאו".


ד"א "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ" כל החכמה הזה מנין מן הקב"ה "רוח אלהים" וכן אתה מוצא ביהושע שהוא בא מיוסף ומה כתיב בו (דברים לד, ט): "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה" וכן אתה מוצא בעתניאל בן קנז שבא מיהודה מה כתיב בו (שופטים ג, י): "ותהי עליו רוח ה'" וכל הנסים שנעשו להם בזכות הברכה שברך משה את השבטים שנאמר (דברים לג, ז): "וזאת ליהודה ויאמר" בשעה שנכנסים בצרה "ועזר מצריו תהיה".


ד"א "שמע ה' קול יהודה" שנתן בו רוח הקודש לגדולה ומתגבר בה אמר ר' חנינא הה"ד (איוב לב, ז): "אכן רוח היא באנוש" וכל הבינה שהיתה בבצלאל משל שדי היא הוי "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה" שהיה חכם בתורה ובתבונה שהיה מבין בהלכה ובדעת שהיה מלא דעת בתלמוד אמר הקב"ה לישראל בעולם הזה היתה רוחי נותנת בכם חכמה אבל לעתיד לבא רוחי מחיה אתכם שנאמר (יחזקאל לז, יד): "ונתתי רוחי בכם וחייתם":