שמות רבה ה יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · שמות רבה · ה · יב · >>

יב.    [ עריכה ]

" וילך משה ואהרן ויאספו וגו'" אמר רבי עקיבא למה נמשלו ישראל כעוף מה עוף אינו פורח אלא בכנפים אף ישראל אינן יכולין לעמוד אלא בזקנים גדולה הזקנה אם זקנים הם חביבין לפני הקדוש ברוך הוא ואם נערים נטפלה בהן ילדות תני רבי שמעון בן יוחאי בכמה מקומות שנינו שחלק הקדוש ברוך הוא כבוד לזקנים בסנה דכתיב (שם ג, טז) לך ואספת את זקני ישראל בסיני דכתיב (שם כד, א) ואל משה אמר עלה אל ה' וגו' באהל מועד דכתיב (ויקרא ט א) קרא משה לאהרן ולבניו וגו' ולעתיד לבא כמו כן שנאמר (ישעי' כד, כג) כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד רבי אבין אמר עתיד הקדוש ברוך הוא להושיב את זקני ישראל כגורן והוא יושב בראש כולן כאב בית דין ודנין לעובדי כוכבים שנאמר (שם ג, יד) ה' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו על זקני עמו אין כתיב כאן אלא עם זקני עמו הוא יושב עמהן ודנין לעובדי כוכבים ומה הוא אומר להם (שם) ואתם בערתם הכרם אלו ישראל דכתיב (שם ה, ז) כי כרם ה' צבאות בית ישראל (שם ג, שם) גזלת העני בבתיכם וכתיב (שם יד, לב) כי ה' יסד ציון ובה יחסו עניי עמו וכן היה דרך המלכים לישב כגורן עגולה שנאמר (דה"ב יח, ט) ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלובשים בגדים ויושבים בגורן וכי בגורן ישבו אלא כדתנינן סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהיו רואים זה את זה ושני סופרי הדיינין יושבין לפניהם וכו' אמר שלמה אני ראיתיו יושב עמהן ודן בתוכם שנאמר (משלי לא כג) נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ: