קטגוריה:שמות ח ד

<< | ספר שמות • פרק ח' • פסוק ד' | >>

ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה.

וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר הַעְתִּירוּ אֶל יְהֹוָה וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי וַאֲשַׁלְּחָה אֶת הָעָם וְיִזְבְּחוּ לַיהֹוָה.

המהדורה המוטעמת:

וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֜ה לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֗ן וַיֹּ֙אמֶר֙ הַעְתִּ֣ירוּ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְיָסֵר֙ הַֽצְﬞפַרְדְּעִ֔ים מִמֶּ֖נִּי וּמֵֽעַמִּ֑י וַאֲשַׁלְּחָה֙ אֶת־הָעָ֔ם וְיִזְבְּח֖וּ לַיהֹוָֽה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיִּקְרָ֨א וַ - ו' החיבור
יִּקְרָ֨א - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/7121
מורפ': HC/Vqw3ms פַרְעֹ֜ה פַרְעֹ֜ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 6547
מורפ': HNp לְמֹשֶׁ֣ה לְ - מילת יחס
מֹשֶׁ֣ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: l/4872
מורפ': HR/Np וּֽלְאַהֲרֹ֗ן וּֽ - ו' החיבור
לְ - מילת יחס
אַהֲרֹ֗ן - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: c/l/175
מורפ': HC/R/Np וַיֹּ֨אמֶר֙ וַ - ו' החיבור
יֹּ֨אמֶר֙ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms הַעְתִּ֣ירוּ הַעְתִּ֣ירוּ - פועל, הפעיל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 6279
מורפ': HVhv2mp אֶל אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: 413
מורפ': HR־יְהוָ֔ה יְהוָ֔ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp וְיָסֵר֙ וְ - ו' החיבור
יָסֵר֙ - פועל, הפעיל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/5493
מורפ': HC/Vhj3ms הַֽצְפַרְדְּעִ֔ים הַֽ - מילית, ה' הידיעה
צְפַרְדְּעִ֔ים - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: d/6854
מורפ': HTd/Ncfpa מִמֶּ֖נִּי מִמֶּ֖ - מילת יחס
נִּי - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 4480 a
מורפ': HR/Sp1cs וּמֵֽעַמִּ֑י וּ - ו' החיבור
מֵֽ - מילת יחס
עַמִּ֑ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: c/m/5971 a
מורפ': HC/R/Ncmsc/Sp1cs וַאֲשַׁלְּחָה֙ וַ - ו' החיבור
אֲשַׁלְּחָה֙ - פועל, פיעל, זירוז (Cohortative), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: c/7971
מורפ': HC/Vph1cs אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הָעָ֔ם הָ - מילית, ה' הידיעה
עָ֔ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/5971 a
מורפ': HTd/Ncmsa וְיִזְבְּח֖וּ וְ - ו' החיבור
יִזְבְּח֖וּ - פועל, קל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/2076
מורפ': HC/Vqj3mp לַיהוָֽה לַ - מילת יחס
יהוָֽה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: l/3068
מורפ': HR/Np׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיִּקְרָ֨א קדמא (משרת, דרגא 5) פַרְעֹ֜ה גרש (שליש, דרגא 4)

לְמֹשֶׁ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) וּֽלְאַהֲרֹ֗ן רביעי (משנה, דרגא 3)

וַיֹּ֨אמֶר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

הַעְתִּ֣ירוּ מונח (משרת, דרגא 5) אֶל־יְהוָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְיָסֵר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

הַֽצְפַרְדְּעִ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)

מִמֶּ֖נִּי טפחא (מלך, דרגא 2)

וּמֵֽעַמִּ֑י אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַאֲשַׁלְּחָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אֶת־הָעָ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְיִזְבְּח֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)

לַיהוָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וַיֹּאמֶר: "הַעְתִּירוּ היתפללו אֶל יְהוָה וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי, וַאֲשַׁלְּחָה אֶת הָעָם וְיִזְבְּחוּ לַיהוָה".

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וּקְרָא פַרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַאֲמַר צַלּוֹ קֳדָם יְיָ וְיַעְדֵּי עוּרְדְּעָנַיָּא מִנִּי וּמֵעַמִּי וַאֲשַׁלַּח יָת עַמָּא וִידַבְּחוּן קֳדָם יְיָ׃
ירושלמי (יונתן):	וּקְרָא פַּרְעה לְמשֶׁה וּלְאַהֲרן וַאֲמַר צְלוֹן קֳדָם יְיָ וְיַעֲדֵי עוּרְדְעָנַיָא מִינִי וּמִן עַמָא וְאֶפְטוֹר יַת עַמָא וְיִדְבְּחוּן נִיכְסַת חַגָא קֳדָם יְיָ:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

ויקרא - אמר העתירו דרך מוסר לשניהם. וזאת המכה הייתה קשה מהראשונה כי כתוב: (תהילים עח) וצפרדע ותשחיתם.

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"העתירו אל ה'" כי כזאת שת לבו וראה יתרון פעולת האל יתברך על פעולת החרטומים:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ויסר הצפרדעים". כבר ראה פרעה שאין ממש בחרטומים אחר שאינם יכולים להסירם, ואמר למשה ולאהרן שאם יסירו הצפרדעים ע"י תפלתם יתודע לו שהוא פועל אלהים כי המופת יבחן מצד הפכו ואז ישלח את העם:

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

העתירו אל ה'. צריך לדעת למה לא פנה ובא אל ביתו במכה זו כמו שעשה במכת הדם הלא גם את זאת הראוהו חרטומיו כי עשו גם המה. אכן פיו ענה בו טעם הרגשתו בזו וכל כיוצא בה שהורגש וקרא למשה להתפלל בעדו, כי לא היה מתפעל אלא כשאימות מות נפלו עליו, וזה סדר מכותיו,

ראשונה מכת דם לא היה לו בה סכנת מות, ומים לצמאו מצאו לו סביבות היאור או היה קונה מישראל לזה לא נרגש ממנה:
(ב) מכת צפרדע היו בו שני דברים הא' הרעשת הקול והשני שהיו נכנסים במעיהם דכתיב (לעיל ז' כט) ובכה ובעמך יעלו הצפרדעים, ומכה זו מבהלת הנפש ואין אדם בטוח בחייו, לזה אמר פרעה אל משה וגו' ויסר הצפרדעים ממני פי' מתוך בני מעיו וגו':
(ג) מכת כינים כי הגם שיצטער אבל אין שם סכנת מות כצפרדעים שתנקוב בני מעיו וגו' ותעשנו טרפה, ולזה הגם שידע כי אצבע אלהים היא והעידו החרטומים כי אינם יכולים עשות אף על פי כן ויחזק לב וגו':
(ד) מכת ערוב אימות שן בהמות ששלח ה' בו בהלוהו וירא עד מאוד ותיכף שלח אחריהם ואמר (פסוק כא) לכו זבחו וגו' אנכי אשלח וגו' העתירו בעדי:
(ה) מכת דבר לצד שהיתה במקנה לבד הגם כי שלח וראה מקנה ישראל ולא מת א' אף על פי כן לא שת לבו לבקש רחמים:
(ו) מכת שחין לצד שלא היה בו סכנה גם אפשר שנתכבד במכה זו ממה שלא הזכיר ה' בפי' כי גם בו היה שחין ולא אמר אלא (לקמן ט' יא) כי היה השחין בחרטומים ובכל מצרים לזה לא בקש ממשה להתפלל בעדו:
(ז) מכת ברד לצד שהרעים ה' משמים ונתן קולות ואש מן השמים נפלה עליהם אימתה ופחד שיעשה להם כמהפכת סדום ועמורה ופחד ורהב (ישעי', ס) לבבו ואמר ה' הצדיק וגו' העתירו אל ה' וגו' (ט' כז):
(ח) מכת הארבה פיו ענה בו כי מה שנתרגש הוא לצד שירא יראת מות דכתיב (י' יז) ויסר מעלי רק את המות הזה:
(ט) מכת חושך לא ראינו לו שבקש ממשה להתפלל, ואולי כי בג' ימים ראשונים היה מדליק עששיות ופנסות גדולות ויאר את החושך ובג' ימים שניים שהיה חושך ממושש ולא קמו איש מתחתיו לא היה מציאות לו שילך אדם לקרא למשה כי לא קמו איש מתחתיו, ואחר ששלמו שבעת ימי אפילה (ש"ר יד) תכף ומיד שלח אחר משה ואמר אליו שילכו אלא שיתנו בטחון מהם שיחזרו ולא קבל משה, ולצד שכבר פסקה המכה לא הוצרך לומר לו התפלל: