קטגוריה:שמואל ב כד יד

• לדף התרגום על כל הפרק •

לאחר שדוד חטא וספר את העם, בא אליו גד הנביא והציע לו לבחור אחד מתוך שלושה עונשים: שלוש שנות רעב, שלושה חודשי חרב או שלושה ימי דבר.

(שמואל ב כד יד): "ויאמר דוד אל גד: צר לי מאד, נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו, וביד אדם אל אפלה".

דוד לא אמר בדיוק איזה עונש הוא בחר, אז למה הוא התכוון?

הרמז בקטע הזה הוא הביטוי "צר לי מאד" – ביטוי שנזכר גם בדברים שאמר שאול לשמואל לאחר שהעלה אותו באוב (שמואל א כח טו): "צר לי מאד, ופלשתים נלחמים בי, וא-להים סר מעליי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלומות, ואקראה לך להודיעני מה אעשה" .

כמה פסוקים לאחר מכן "וימהר שאול וייפול מלוא קומתו ארצה, ויירא מאד מדברי שמואל..." : שאול נפל לפני שמואל הנביא בגופו, וגם באופן סמלי – שאול נפל ביד שמואל, שמואל חרץ את גזר דינו למוות.

אולי כשדוד אמר "צר לי מאד" הוא נזכר בדבריו של שאול, והחליט שהוא לא מוכן בשום אופן ליפול בידי הנביא: הוא לא מוכן שהנביא יחרוץ את עונשו. ולכן אמר "... נפלה נא ביד ה'..." כלומר: אני לא מוכן לקבל אף אחד מהעונשים ש'הצעת' לי: רק ה' יחליט, "...כי רבים רחמיו..." ! ואכן, במציאות היה דֶבֶר רק "מהבוקר עד עת מועד" , כלומר – יממה אחת או פחות (ע' במפרשים), בניגוד לעונש שהציע לו גד – שלושה ימים דבר. ה' ברחמיו בחר עונש קל יותר!