מצודות על שמואל ב כד יד
<< | מצודות על שמואל ב • פרק כ"ד • פסוק י"ד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶל־גָּ֖ד צַר־לִ֣י מְאֹ֑ד נִפְּלָה־נָּ֤א בְיַד־יְהֹוָה֙ כִּֽי־רַבִּ֣ים רַחֲמָ֔ו וּבְיַד־אָדָ֖ם אַל־אֶפֹּֽלָה׃
מצודת דוד
"צר לי מאד" - כלומר הלא כולם קשות הם למאוד ועם כל זאת נפלה ביד ה' זו הדבר כי רחמיו מרובים ורחם ירחם
"וביד אדם" - כי גם בעבור הרעב יצטרכו לבני אדם והמה לא ירחמו
מצודת ציון
"צר" - מלשון צרה ודחק