לדלג לתוכן

מצודות על שמואל ב כד א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על שמואל בפרק כ"ד • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל ב כ"ד, א':

וַיֹּ֙סֶף֙ אַף־יְהֹוָ֔ה לַחֲר֖וֹת בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֨סֶת אֶת־דָּוִ֤ד בָּהֶם֙ לֵאמֹ֔ר לֵ֛ךְ מְנֵ֥ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל וְאֶת־יְהוּדָֽה׃


 

מצודת ציון

"לחרות" - מלשון חרון אף

"ויסת" - מלשון הסתה 

מצודת דוד

"ויסת את דוד בהם" - רצה לומר מי שדרכו להסית הסיתו וכן נאמר בדברי הימים (א כא א) שהשטן הסיתו והקב"ה מסרו בידו והסתתו היה בדבר הרע להם לאמר לך מנה וגו' ובעבור זה באה התקלה עליהם כמפורש בענין

"ויסף אף ה' לחרות בישראל" - מלבד מה שחרה אפו בדבר הגבעונים שהיה בעבור זה רעב שלש שנים הוסיף עוד לחרות (ויתכן שהחרון היה על מה שמרדו בדוד בדבר אבשלום ושבע בן בכרי או היה בידם עון נסתר ונעלם מעיני דוד)