קטגוריה:שמואל א טו טז

<< | ספר שמואל א • פרק ט"ו • פסוק ט"ז | >>

ויאמר שמואל אל שאול הרף ואגידה לך את אשר דבר יהוה אלי הלילה ויאמרו ויאמר לו דבר.

וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל הֶרֶף וְאַגִּידָה לְּךָ אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֵלַי הַלָּיְלָה ויאמרו וַיֹּאמֶר לוֹ דַּבֵּר.

המהדורה המוטעמת:

וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־שָׁא֔וּל הֶ֚רֶף וְאַגִּ֣ידָה לְּךָ֔ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֵלַ֖י הַלָּ֑יְלָה ויאמרו וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ דַּבֵּֽר׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיֹּ֤אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֤אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms שְׁמוּאֵל֙ שְׁמוּאֵל֙ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 8050
מורפ': HNp אֶל אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: 413
מורפ': HR־שָׁא֔וּל שָׁא֔וּל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 7586
מורפ': HNp הֶ֚רֶף הֶ֚רֶף - פועל, הפעיל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7503
מורפ': HVhv2ms וְאַגִּ֣ידָה וְ - ו' החיבור
אַגִּ֣ידָה - פועל, הפעיל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: c/5046
מורפ': HC/Vhi1cs לְּךָ֔ לְּ - מילת יחס
ךָ֔ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2ms אֵת֩ אֵת֩ - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo אֲשֶׁ֨ר אֲשֶׁ֨ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr דִּבֶּ֧ר דִּבֶּ֧ר - פועל, פיעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1696
מורפ': HVpp3ms יְהוָ֛ה יְהוָ֛ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֵלַ֖י אֵלַ֖ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp1cs הַלָּ֑יְלָה הַ - מילית, ה' הידיעה
לָּ֑יְלָה - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/3915
מורפ': HTd/Ncmsa ויאמרו ו - ו' החיבור
יאמרו - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3mp וַיֹּ֥אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֥אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms ל֖וֹ ל֖ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3ms דַּבֵּֽר דַּבֵּֽר - פועל, פיעל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1696
מורפ': HVpv2ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיֹּ֤אמֶר מהפך (משרת, דרגא 5) שְׁמוּאֵל֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אֶל־שָׁא֔וּל זקף קטן (מלך, דרגא 2)

הֶ֚רֶף יתיב (משנה, דרגא 3)

וְאַגִּ֣ידָה מונח (משרת, דרגא 5) לְּךָ֔ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

אֵת֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) אֲשֶׁ֨ר קדמא (משרת, דרגא 5) דִּבֶּ֧ר דרגא (משרת, דרגא 5) יְהוָ֛ה תביר (משנה, דרגא 3)

אֵלַ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)

הַלָּ֑יְלָה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

(ויאמרו) וַיֹּ֥אמֶר מרכא (משרת, דרגא 5) ל֖וֹ טפחא (מלך, דרגא 2)

דַּבֵּֽר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל: "הֶרֶף הרפה מלדבר אלי וְאַגִּידָה לְּךָ אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֵלַי הַלָּיְלָה", (ויאמרו) וַיֹּאמֶר לוֹ: "דַּבֵּר".

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות