שיחת משתמש:שיבקוץ

For English, please click here

שלום שיבקוץ! וברוך בואך לוויקיטקסט – מיזם רב-לשוני ליצירת מאגר טקסטים חופשי על ידי עבודה משותפת של תורמים.

להלן מעט מידע שאנו מקווים שיהיה לך לתועלת:

עריכה: אם יש לך מה להוסיף או לתקן בדף שקראת, באפשרותך לעשות זאת, ואף כדאי שתעשה זאת. לחץ על הלשונית "עריכה" בראש העמוד ותקן כמיטב הבנתך. (לפני שמירת השינוי, מומלץ ללחוץ קודם על "תצוגה מקדימה" ולוודא שהעריכה נעשתה כראוי.) לפרטים נוספים: איך לערוך דף וגם היכרות עם האתר.
הזנה אוטומטית של תכנים: ניתן להזין קבצים סרוקים באמצעות תוכנת OCR, או להשתמש בבוט להזנה אוטומטית של טקסטים גדולים.
דפי שיחה: בראש כל דף בוויקיטקסט, מופיעה לשונית "שיחה", שלחיצה עליה מובילה לדף השיחה על הערך. בדף זה ניתן לדון עם משתמשים אחרים בתוכנו של הערך.

חתימות: בסוף כל הערה שכתבת בדפי השיחה, צריך לחתום. כדי לעשות זאת מוסיפים ארבעה סימני ~ (זרקא, tilde) בסוף הטקסט. סימנים אלו יהפכו אוטומטית לחתימה הכוללת את שמך, קישור לדף המשתמש שלך, והשעה והתאריך בהם נכתבה ההודעה. החתימות מיועדות לדפי השיחה בלבד. בוויקיטקסט לא נהוג לחתום על הטקסטים עצמם או על המאמרים במרחב הראשי או במרחב הביאור.

דפי משתמש: לכל משתמש רשום בוויקיטקסט יש "דף משתמש" ודף "שיחת משתמש". דף המשתמש (אליו ניתן להגיע בלחיצה על שמו של המשתמש) משמש בדרך כלל את המשתמש כדי להציג פרטים על עצמו. דף השיחה של המשתמש (כמו דף זה) משמש כדי להשאיר למשתמש הודעות אישיות.

הודעה אישית: כדי להעביר מסר או הודעה למשתמש מסוים, יש להיכנס לדף השיחה של אותו משתמש (בלחיצה על שמו, ולאחר מכן מעבר ללשונית השיחה) ולהשאיר בו הודעה. לאחר הוספת הודעה בדף השיחה, המשתמש יקבל חיווי על כך שממתינה לו הודעה.

קבלת עזרה: אם אתה זקוק לעזרה נוספת אתה יכול לקרוא את דפי העזרה, ובראשם ויקיטקסט:צעד אחר צעד. אם אתה רוצה לשאול שאלה הקשורה לוויקיטקסט, אתה מוזמן לעשות זאת במזנון.

לתשומת לבך: אין להכניס לוויקיטקסט חומר המוגן בזכויות יוצרים או תרגום שלו. מעשה כזה מהווה עבירה פלילית חמורה ופגיעה במדיניות שלנו.

אשמח לעזור אם תתעורר שאלה או בעיה, וכך גם כל שאר הוויקיעורכים.

בהצלחה!

(התנצלות: כדי למנוע סרבול מיותר, וכמקובל בשפה העברית, אנו משתמשים בלשון זכר בהתייחסות אל כלל הגולשות והגולשים ובמתן שמות לערכים. אנא קבלו זאת בהבנה!) נחום - שיחה 18:30, 5 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

לאלישיב בקשר לפירוש המשנה[עריכה]

שלום לך אלישיב

בעניין הערותיך על פירוש המשנה

ראשית: אתה מוזמן לתקן ולהוסיף כל מה שנראה לך לפירוש. אני מבטיח לא למחוק דברים בעלי טעם שתעלה, ונראה לי שיש לך מה לכתוב.

שנית: בקשר להערה שלך על פרק א בפסחים:

הרישא של המשנה נראה כסותר את המשכה: אם במקום שאין מכניסים חמץ לא צריך לבדוק, אז מדוע מסכימים בית הלל ובית שמאי שצריך לבדוק לפחות שתי שורות של חביות?

לכך ניסיתי לענות בפירוש. אם יש לך הצעות נוספות לתשובה - אשמח לראותן.

שלישית: נכון שלעיתים לא הסברתי מה שנראה לי מובן מאליו, ויתכן בהחלט שיש מקום להוסיף הסברים כאלה.

הכוונה שלי היא לעורר דיונים, ולנסות להגיע לדיאלוג בין פרשנים אחדים. לכן אני מחזיר אותך להערה הראשונה.

אנא המשך להעיר את הערותיך בדף השיחה לפירוש הנ"ל.

Ahituvrs (שיחה) 12:53, 6 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

רשימת מעקב[עריכה]

אלישיב שלום אם תשתמש באפשרות של "רשימת מעקב", תוכל לוותר על הצורת להפנות בכל פעם לתיקון או לתוספת. פשוט תסמן בראש הדף שמעניין אותך לעקוב אחריו את הכוכב, ותראה את השינויים. כך אני עושה, ולכן אני מוצא בקלות את השינויים שלך או של אחרים.

Ahituvrs (שיחה) 10:30, 12 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

מדריך ראשוני ללימוד משנה[עריכה]

מה עושים כשלומדים משנה? (מדריך חלקי וראשוני )

ראשית יש להקשיב טוב טוב למשנה ולהבין כי מדובר בטקסט ערוך, לא כתיבה אחידה מחד, ולא בגיבוב דברים מאידך. ניתן לשים לב למקורות השונים ולמידת קדמותם, מי שמתעניין בטענות הפילולוגיות יכול לנסות לדלות אותן מתוך הפרק או לפנות לספרים הרבים שנכתבו בתחום זה (דומני כי אין משנה שלא נחקרה).

במדריך זה ננסה לצעוד בשעלי הגישה הספרותית, מתוך אמון מלא בעורך המשנה, שדייק בפרטים היטב ושילב את המשניות בדקדקנות גדולה. כל העוסקים במלאכה מציינים כי בהתחלה הם עבדו קשה וגילו מעט, ורק אחרי עבודה רבה הם החלו לראות ברכה בעמלם, יש להשקיע (אני עוד בשלב שלא רואים הרבה ברכה...).

היחידה הבסיסית איתה נעבוד היא ה'פרק', גם לעריכה של מסכת שלימה יש משמעות, וייתכן שנגיע אליה בשלב מאוחר יותר, אך הפרק הוא הפשוט ביותר. מומלץ לעבוד עם המהדורה של 'משנה סדורה' בה ניתן לראות את חלקי הפרק בצורה מסודרת ובלי פרשנים. עם זאת, כדאי לדעת שלא תמיד החלוקה שלהם מוכרחת, ולהיות פתוחים לשינוי החלוקה.

ראשית ננסה לחלק את הפרק לחלקים ולהגדיר מה הנושא של כל אחד. בדרך כלל יהיו שנים או שלושה חלקים, אך לעתים המבנה מורכב יותר . ננסה להבין את היחס בין החלקים ומתוך כך ננסה להגדיר מה הנושא של הפרק כולו (בחלק מהפעמים ביחס לפרקים שסביבו). שלב זה נראה פשוט, אך יש לדקדק בו היטב ולהבחין מה באמת הנושא, כדי שניתן יהיה לקרוא את המשניות באופן הנכון.

לאחר מכן נפנה לקריאה בתוך המשניות, ניתן להתחיל מהמשנה הראשונה או מהחלק המרכזי (את החלק המרכזי מזהים בכך שהוא מכיל הרבה מהמאפיינים שנמנה בהמשך, בדרך כלל הוא גם יהיה פחות או יותר באמצע הפרק).

קריאת המשניות תעשה בהקשבה רבה, תשומת לב לביטויים היחודיים, תוך בדיקה מה הן אומרות בקשר לנושא שהגדרנו. תשומת לב מיוחדת תנתן למאפיינים הבאים:

מחלוקת- כמעט אין משנה בלי מחלוקת, יש להבחין בצורה מיטבית מה פירושה של כל דעה, איך כל אחת מן הדעות הבינה את הנושא שבחרנו וכן הלאה. לפעמים נגלה שזו מחלוקת סתמית, אך בדרך כלל היא בעלת משמעות, לא סתם בחר עורך המשנה להביא אותה. אם המחלוקת כוללת דו שיח, מובטח שהיא בעלת משמעות, ויש לשים לב היטב לנאמר בכל משפט (וגם למה שלא נאמר). דגש מיוחד יש לשים על מחלוקות ב"ה וב"ש, שנבעו בדרך כלל מתפיסה עקרונית.
פסוק- לא בכל מקום מצוטטים פסוקים, אם ישנם, כנראה שהם משמעותיים. יש לפתוח את הפרשיה בתנ"ך בה מופיע הפסוק וללמדה היטב, בדרך כלל היא תשפוך המון אור על המשנה, ולפעמים על הנושא כולו. יש לזכור כי התנאים ידעו את התנ"ך על בוריו, והזכרה של פסוק כבר היתה קשורה אצלם בכל ההקשרים שלו.
מעשה- כמעט בכל מקום בו מופיע מעשה שואלת הגמרא "מעשה לסתור?!". המעשים אינם תמימים, הם באים לעשות את ההלכה שנאמרה ליותר מורכבת. פעמים רבות מטרתם היא להנגיד בין ההלכה ה"סטרילית" שנאמרה בבית המדרש לבין המציאות על כל בעיותיה. יש לשים לב היטב מה מחדש המעשה ואיזה אור הוא שופך על הנושא.
מילה מנחה- מומלץ לעבוד עם דף מצולם מתוך משנה סדורה ועם 'מרקרים' בצבעים שונים. יש לעבור בדקדוק ולהדגיש מילים דומות ומשחקי מילים. לא בכל פרק ניתן למצוא דברים כאלו, ולפעמים גם כשמוצאים הם לא משכנעים, אך לעתים יכולים להתגלות דברים מדהימים. לעתים מגלים כי נושא מסוים, שלא קשור כלל לפרק, עולה בשתי משניות שונות, והדבר אומר דרשני. דברים אחרים לחלוטין יכולים להתגלות, העיקר הוא לבוא בראש פתוח לחלוטין.
מבנים- הרבה פעמים יתגלה לנו כי המבנה שראינו בהתחלה הוא בעל משמעות, מבנה הדרגתי, מקביל או אחר. לעתים גם יתגלו מבנים חדשים, מבנה קונצנטרי (משהו בעל משמעות באמצע והתפצלות לשני כיוונים משני צדדיו), פתיחה מעין חתימה, מבנה כיאסטי (תקבולת בה כל חלק מתאים לחלק שכנגדו באלכסון) או מבנה ישר (תקבולת מושלמת בין כל חלק לחלק שמולו). המבנים יכולים להיות מחולקים ע"י מילים זהות, פסוק, הלכה, כל דבר שהוא- העיקר הוא הקשבה. המבנה יכול ללמד הרבה על המשמעות של הנאמר.

אחרי לימוד מספק של כלל המשניות ננסה לאסוף מה שאמרנו ולבנות מזה אמירה כללית של הפרק. בדרך כלל אמירה זו לא תהיה חד משמעית אלא תכלול בתוכה התלבטות או מחלוקת בה שני הצדדים מקבלים ביטוי רציני בפרק. בדרך כלל חידוד של האמירה הזו יועיל לנו גם ללימוד הגמרא, כיוון שהאמוראים היו מודעים לדברים הללו.

מילות המפתח הן: אמון, הקשבה, פתיחות ועבודה קשה. בהתחלה זה מצליח פחות ובהמשך זה מצליח יותר, בהצלחה!

ממליץ להשתמש גם בתכנת "המשנה כדרכה" שנכתבה לפני שנים רבות על ידי משה קליין, ומצביעה בצורה ויזואלית על היבטים ספרותיים בפרק. ראו [[1]]

(המדריך נכתב בעקבות לימוד עם ר' אחיה בן פזי, שהביא רבות מתורת אביו הרב יצחק בן פזי. כמו כן משוקעים בו מדבריו של הרב ד"ר אברהם וולפיש ושל אחרים. לא הרגשתי צורך לצטט אותם כיוון שהכל משלהם)

ברוך השב[עריכה]

שלום אלישיב

שמעתי מעט על קורותיך בכלא הישראלי. אשמח לדעת יותר.

בכל מקרה ברוך השב לויקי. כמובן ההערה שלך לסוכה פ"ב נכונה, ותודה על שטרחת לכתבה.

בברכה

Ahituvrs (שיחה) 20:01, 10 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

פרק ב פסחים[עריכה]

שלום אלישיב

תודה לך על ההערה היפה לפרק ב. ערכתי אותה מעט, וגם את הביאור לפרק כולו. לצידה הצגתי גם את התשובה שנתתי לשאלתך בזמן כתיבת הביאור. ניתן לתמוך את דבריך גם ממבנה המסכת כולה - שהרי בתחילת פרק ג חוזרים לדיון בענייני החמץ, ולאפיית המצה מגיעים במשנה ג שם. לפיכך מתחזקת השאלה, מדוע מקדים עורך המשנה את דיני המרור וחלק מדיני המצה לפרק ב.

כמובן אפשר לענות על השאלה גם בדרך טכנית, כפי שעשיתי שם.

הייתי שמח אילו לפני הכתיבה היית מעיין במבוא, ובכותרות לפרק, שמהן עולה התיחסות לשאלותיך - גם אם אינה מקובלת עליך. אין בכך כדי לכפות עליך את הדברים, וכפי שראית - שמחתי להערותיך וקיבלתי אותן; אבל תמיד טוב לראות גם גישות נוספות. גם הניסוח שלך יכול היה להתאים יותר לביאור אילו היית משתמש במונח "חטיבה", שהרי החטיבות בפרק מסומנות היטב. (ובעיון חוזר הוספתי חטיבה שלישית).

יישר חילך

Ahituvrs (שיחה) 13:13, 7 בפברואר 2013 (IST)[תגובה]

קיבלתי, תודה. שיבקוץ (שיחה) 13:31, 7 בפברואר 2013 (IST)[תגובה]