שיחת ביאור:משנה שביעית פרק ט

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ספיחים[עריכה]

בביאור משנה א:

"התלמוד, ובעקבותיו הרמב"ם, טען שהמשנה מיצגת גזירה שאוסרת לחלוטין אכילת ספיחים. גזירה כזאת לא נראית סבירה בהתחשב ברעב ששרר בשביעית בארץ, ואכן אינה נזכרת כלל במשנה."

הדברים אכן משכנעים, אולם אם כך קשה - מניין הגיעה גזירת הספיחים לתלמוד? --אראל סגלשיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ט 06:28, 6 בינואר 2019 (IST)[תגובה]

נראה שהשמועות על הגזירה נוצרו לאחר שהיא כבר לא נהגה למעשה, אם בגלל שהרמב"ם וחכמי הבבלי חיו בחו"ל, ואם בגלל שאפילו א"י כבר לא שמרו למעשה את השביעית.Ahituvrs (שיחה) 10:05, 6 בינואר 2019 (IST)[תגובה]

נוסח משנה ה[עריכה]

במשנה ה:

"רבן גמליאל אומר, כל שכלה מינו מן השדה - יבער מינו מן החבית."

בנוסחים מסויימים המופיעים במשנה שביעית ט, נוספו כאן עוד שתי מילים: "והלכה כדבריו". אומנם נוסח זה אינו מסתבר, שכן בדרך-כלל לא כתוב במשנה כמי נפסקה הלכה. --אראל סגלשיחה • ט"ו בשבט ה'תש"ף 08:00, 10 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]

ישנם מספר מקומות שבהם נמסר במשנה על דברי חכם "והלכה כדבריו", ואף על פי כן נאמר על כך בתלמוד כי "אין למדין הלכה מפי משנה".--נחום - שיחה 08:14, 10 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]

זיתים ותמרים[עריכה]

במשנה ג:

"וכל הארצות - כאחת לזיתים ולתמרים".

מדוע דווקא זיתים ותמרים? האם זו תקנה מקלה של חז"ל, בגלל החשיבות הרבה של זיתים ותמרים למאכל אדם? --אראל סגלשיחה • י"ח בשבט ה'תש"ף 06:25, 13 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]

נהנין ושורפין בתבן וקש של שביעית[עריכה]

במשנה ז:

"מאימתי נהנין ושורפין בתבן ובקש של שביעית? - משתרד רביעה שניה:"

לא הבנתי, הרי במשנה ו נאמר בפירוש, שהמגבב עשבים יבשים, מותר לו לשמרם עד שתרד רביעה שניה, ואז הוא חייב לבערם מהבית! --אראל סגלשיחה • י"ח בשבט ה'תש"ף 06:34, 13 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]

תודה על שתי ההערות האחרונות. הכנסתי פנימה. Ahituvrs (שיחה) 12:07, 13 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]