שיחת ביאור:למה כדאי להעלות מאמרים לאתר

מצד שני

יש כאלה שירצו למכור את יצירותיהם או להוציא אותם בספר ואם הם מפרסמים אותם בוויקיטקסט הם לא יצליחו. הם דואגים לפרנסתם. בעל השדה בסיפור רק העיף את הדברים הרעים ממקומו וחשב על עצמו ופגע באחרים, מי ששומר על דבריו לא בהכרח פוגע באחרים ויכול פשוט לרצות לקבל משהו תמורת ידיעותיו. --SuperJew 22:40, 4 בספטמבר 2008 (IDT)

כמובן שאם מטרת המחבר היא לעשות רווחים מיצירתו, אתה צודק. אבל למיטב ידיעתי, קשה מאד להרוויח רווחים משמעותיים מפרסום דברי תורה בימינו, ואנשים שמפרסמים יצירות עושים זאת לרוב כדי שדבריהם יתפרסמו ולשם הפצת תורה ולשם שמיים, ולא מתוך כוונת רווח. -- Nahum 02:03, 5 בספטמבר 2008 (IDT)

נראה לי שזה קצת יותר עמוק, ולא רק בגלל שאולי זה ילך לאיבוד וכו', למרות שגם זה נכון. החסיד בעצם רומז כאן שהרשות הכללית שייכת אליך יותר מאשר הרשות הפרטית שלך. כשאתה תורם את הטקסט לרשות הרבים עשית משהו שיותר נוגע בנצח. כי הרבים חיים לעד, והמקום שלך והזכות שלך בסיפור הזה קיימת. אבל כשאתה נשאר ברשות שלך אתה נשאר מוגבל. מה ששייך לך אינו שלך, אבל המקום שלך במה ששייך לציבור - שם אתה קיים ברמה גבוהה יותר. אני לא יודע אם יש טעם לנסות לשכנע אנשים שפועלים בעניין ממקום רכושני. עדיף לספר את הסיפור הזה לילדים שלנו, וגם להתבונן איפה אנחנו בחיים שלנו יכולים להשתפר מתוכו

הערות שעלו במוחי במהלך הקריאה

הם כנראה מעדיפים שהקבצים שלהם יישארו ב"רשות שהיא שלהם" - במחשב הפרטי שלהם; אך למעשה, הם עלולים לאבד אותה בקלות בגלל תקלה טכנית או וירוס או סיבה אחרת (לפני זמן מה, קראתי בעיתון "חדשודתי" (נדמה לי), על מקרה מצער שקרה לקבוצה של חכמים: הם עמלו חודשים רבים כדי להכין ספר סיפורי צדיקים; הספר היה שמור על דיסק קשיח של אחד מהם, ויום אחד, הדיסק נהרס, וכל החומר שנאסף ירד לטמיון).

הסיפור של אובדן יצירה בעקבות תקלה הוא בעיני וריאציה מודרנית למקרי השריפה שפקדו כפרים באירופה והרסו יצירות וכתבים של רבים. יש כמה סיפורים מפורסמים בענין, לאחרונה קראתי בוויקיפדיה על סיפור כזה מהעת החדשה, בערך מכון התלמוד הישראלי השלם מופיע: "בתחילת דרכו של המכון הוחל בהדפסת מסכת ברכות שכללה את המסכת עצמה עם פירושיה השונים, גרסאותיה וההלכה הפסוקה היוצאת מסוגיות התלמוד (על פי "הלכה ברורה" של הרב אברהם יצחק הכהן קוק). בטרם נסתיימה מלאכת ההדפסה פרצה שריפה בבית הדפוס וכילתה את כל העבודה."

"אתרי אינטרנט - במיוחד אתרים שנמצאים על שרתים גדולים כמו "ויקיטקסט" (שנמצא על שרתי ויקימדיה, הכוללים את ויקיפדיה ועוד הרבה אתרים חשובים) - יש זמן קיום גדול יותר: הם זוכים לגיבויים שוטפים ע"י החברה שמנהלת את השרת וע"י גולשים פרטיים. כשאדם שחיבר מאמר או ספר מעלה את הקובץ שלו לאתר מסוג זה, הקובץ נשאר שם, וכך, אם מחבר המאמר יצטרך להשתמש במאמר זה לאחר מספר שנים (למשל כדי להכניס אותו למאמר גדול יותר או לספר), הוא יוכל למצוא אותו בקלות. "

אכן קיימת אשליית נצחיות בעולם האינטרנט, בכנס ויקיפדיה האחרון (חגיגות בר מצווה לוויקיפדיה) היה נציג של הספרייה הלאומית שתאר את פרויקט אירכוב האינטרנט הישראלי. לדבריו אורך חייו של דף אינטרנט נע בין חמישים למאה יום. הכוונה כנראה למצב מסוים של דף עד לעידכונו אך עדכון דף כולל לעיתים הסרה של תכנים. ארכוב של הרשת היא פעולה מאוד יקרה למרות שהם הצטמצמו לסיומות il כך שאתרים כמו ויקיפדיה וויקיטקסט לא כלולים. אני מרשה לעצמי לפקפק ברמת הגיבוי שמתבצעת באינטרנט על ידי גופים פרטיים או בכלל גופים החיצוניים למנהלי השרתים.

אבל מה שבאמת גרם לי להבין שהאינטרנט נזיל ולא נצחי זה סגירה של אתרים כגון גאוסיטיז, שבשיאו היה האתר השלישי הנצפה ברשת, ורק חלק מזערי ממנו שרד באינטרנט לאחר סגירתו.

בהקשר של ויקיפדיה, היה לוויקיפדיה השבדית מתחרה. "במקור, ויקיפדיה השבדית התחרתה באתר שכתובתו susning.nu, אתר ויקי שנוסד בשנת 2001 ונהפך לאתר הויקי השני בגודלו בעולם ב-28 במאי 2003. בשל מחלוקות שונות שעלו בין הגולשים באתר לבין מייסד האתר, לארס ארונסון, ביניהן מחלוקות על כך שבאתר היו פרסומות, לא היו כלים לנטר אחר השחתות ועוד - מרבית הגולשים עברו מאתר זה לוויקיפדיה השבדית. ב-14 בינואר 2005 מספר הערכים בוויקיפדיה השבדית עבר את מספר הערכים באתר המתחרה."

"In August 2009, access to Susning.nu was shut down entirely. No explanation for this was ever given."

אז גם אתרים כמו ויקיפדיה עלולים להיסגר ביום מן הימים. הרבה דברים בעולמנו נראו חזקים ועמידים ולאחר מכן הפכו "כמוץ אשר תדפנו רוח".

ברמה האישית, העליתי לאתר טקסטים שלאחר זמן התברר שהם אמנם חופשיים אך לא לפי התקן של ויקיטקסט (מתוך מאגר תורת אמת האוסר שימוש מסחרי). כך, באבחת דיון מזנון נחרץ דינם של ספרים שלמים למחיקה.

הייתי שמח שדברי יגרמו לשינוי של נוסח ההצהרות בדף. Uziel302 (שיחה) 23:43, 30 בינואר 2014 (IST)

שום דבר לא בטוח, אבל חייבים להשקיע במה שבידינו - ושמיים יעשו את שלהם. "כי לא תדע אי זה יכשר הזה או זה או אם שניהם כאחד יהיו טובים". אם בזכות עבודת עורכים בויקיטקסט נספיק ללמד אפילו מאה אנשים כל יום במהלך שנה שלימה -- הרי זו הישג גדול ודיינו לדעתי. מה גם עבודות בויקיטקסט עלולות להיות מועתקות אל אתרים תורניים אחרים - גם אם ויקי עצמו ייסגר--Roxette5 (שיחה) 00:50, 31 בינואר 2014 (IST)

שבוע טוב. עוזיאל, אני באמת מבין את אכזבתך, וגם לי היו אכזבות בתחום הזה. רוב האכזבות נובעות מהעובדה הפשוטה שרוב האנשים עוד לא הפנימו את החשיבות של רשיון חופשי.

אמנם כאמור שום דבר לא בטוח, וצריך לנצל את הכלים הכי חזקים כדי להעשיר את רשות הרבים. אין ספק שאתר הפועל על בסיס קהילה עולמית הרבה יותר חזקה בתווך הארוך מאשר אתר סגור הפועל כרכוש פרטי, או אתר שהוא מוגבל למגזר קטן יותר (כגון susning.nu שהיה בבעלות פרטית ככל שזכור לי, ומבוסס על שפה אחת במקום שיתוף פעולה בין שפות רבות). ויותר מזה: אתר על בסיס קהילתי עולמי בנוסף לכלי החזק של רשיון חופשי - מה שמאפשר את העתקת הפרויקט גם אם האתר ייפול - לא נראה לי שיש דרך חזקה ביותר גם לשמור על החומר וגם להנגיש אותו. Dovi (שיחה) 20:02, 1 בפברואר 2014 (IST)

הערה אחרונה (אני מעתיק דבר ששייך לדיון הזה): גם אם למרות הכל יבוא יום ונמצא את ויקיטקסט במצב של susning.nu (אתר שקרס והלך לאיבוד בלי הסבר), מה שלא נראה אבל בכל זאת, המצב בכל זאת יהיה שונה לגמרי. כי את ויקיטקסט תמיד אפשר להקים מחדש במסגרת אחרת, לפי הרשיון החופשי ועל פי ההורדות של האתר השלם שמתעדכנות כל הזמן: ראו כאן ובעיקר כאן. באחרון יש קישור להורדה של כל ויקיטקסט (על בסיס הורדה של כל האתר מלפני יומיים). הדבר הנפלא הזה, והרצון של קרן ויקימדיה שיהיו כמה שיותר גיבויים לכל הפרויקטים כל הזה (ראו את הכרזתם בקישור הראשון), מהווה כלי חזק מאין כמוהו בשביל שימור העבודה שלנו לטובת הדורות הבאים. Dovi (שיחה) 17:41, 2 בפברואר 2014 (IST)

דוגמה נוספת שעלתה בכנס ויקיפדיה: שינוי חוקי זכויות היוצרים בארה"ב, שם יושבים השרתים, הפך יצירות רבות למוגנות בזכויות יוצרים. בתור דוגמה צוינו תמונות מתקופת קום המדינה שחופשיות לפי החוק הישראלי אבל בגלל השינוי בחוק האמריקאי הוסרו מאתר ויקיפדיה. אני לא בקיא בפרטי הדיון אבל החוק הוא בהחלט גורם משפיע בכל הקשור לפרסום יצירות ברשיון חופשי וכל עוד ויקיטקסט יושב על שרתים אמריקאיים החוק שם הוא המחייב. הגיבוי שאנשים פרטיים עשו לא תמיד יכול לפצות על שינויים בנהלים של ויקיפדיה ופרסום באתר נפרד לא יקבל את אותה תעבורה שמיזמי ויקימדיה מקבלים... Uziel302 (שיחה) 20:48, 2 בפברואר 2014 (IST)