שיחה:רמב"ם הלכות תשובה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור לרמב"ם[עריכה]

חשבתי שאולי בדפי השיחה של כל פרק יהיה מקום שאנשים יוכלו לרשום שאלות על הפרק ולענות על שאלות של חבריהם וכך נלמד יחד את הפרקים (מי שרוצה). או אולי אפשר לעשות ביאור כמו שיש לתנ"ך. ובנוסף אפשר גם להוסיף את דברי הראב"ד. --SuperJew 08:13, 9 ביולי 2009 (IDT)

בדפי השיחה אתה תמיד מוזמן להעלות שאלות. אנחנו לפעמים עושים את (למרות שרשמית דף השיחה מיועד להערות על תוכן הדף עצמו).
לגבי ביאור כמו שיש לתנ"ך - חשבתי גם בעצמי שזה כדאי, אבל יש לנו עדיין חצי תנ"ך לפרש, וכן לדעתי כדאי קודם לפרש את המשנה, הגמרא, ורש"י על התורה לפני שעוברים לרמב"ם. אבל אם אתה רוצה לעבוד על זה, אני מוכן לעזור לך לארגן דפים.
לגבי ראב"ד - אין לנו - צריך להקליד. אוֹרי 11:01, 9 ביולי 2009 (IDT)
באיזה מבנה אמור להיות הפירוש? איפה אני אמור להקליד את הראב"ד? מה זה הדפוס והגהה? לא הבנתי. האם עשיתי נכון בשילוב זה ברמב"ם הלכות תשובה א? --SuperJew 11:48, 10 ביולי 2009 (IDT)
דרך אגב: התבנית {{הפניה לפסוק}} עושה שכל הפסוקים יוכללו בקטגוריה של הפסוק (חוץ אם מוסיפים בפרמטר שלישי "ללא קטגוריה") מה שלדעתי אין צורך בזה, עדיך להשתמש ב{{ממ}} (מראה מקום) שאינו מכליל בקטגוריה וגם ההקטנה כבר בנויה בתבנית כך שאין צורך להוסיך את הקוד <small>. תּוֹלְדֹת אָדָםשיחהי"ח תמוז ה'תשס"ט 13:05, 10 ביולי 2009 (IDT)
למה שהם לא יכללו בקטגוריית הפסוק? ככה אם אתה פותח את הפסוק אתה מסתכל למטה בדפים בקטגוריה ורואה ואומר: "אההּ! הרמב"ם ציטט את פסוק זה בהלכות תשובה. מעניין אותי למה הוא השתמש בו" קליק! או אפשר להסתכל ולהגיד "אההּ! יעקב שאל שאלה על פסוק זה בשו"ת המסורה על זכר ונקבה, מעניין מה מפריע לו מבחינה דקדוקית. כדאי שאני אסתכל, אולי אפילו יהיה לי רעיון לתשובה" קליק! לדעתי הצנועה, זוהי כל מטרתהּ של הקטגוריה... וד"א אני משנה את העריכות שלך שהורידו קטגוריות עד שניישב את העניין --SuperJew 15:40, 10 ביולי 2009 (IDT)
וד"א: האין זה הזמן לעדכן את תבנית {{ממ}} שיפנה לקטגוריה ולא לדף שמפנה אליו?
וד"א שני: איך אני יכול לחתום עם תאריך עברי?
--SuperJew 15:49, 10 ביולי 2009 (IDT)
ל-SuperJew 1. לגבי קטגוריות יש צדק בדבריך אך יש לבדוק האם זה מתאים לכל פסוק.
2. ה{{תבנית:ממ}} משמש גם להפניות למשנה ותלמוד ואי אפשר להעביר את ההפניות לקגוריות.
3. לחתימה בתאריך עברי אתה צריך לשנות ב"העדפות שלי" לעשות חתימה מותאמת אישית. לפניך דוגמא לחתימה קלאסית עם תאריך עברי:
[[משתמש:SuperJew|SuperJew]] • [[שיחת משתמש:SuperJew|שיחה]] • {{ס:#זמןמ:xhxjj xjx xhxjY}} אתה להעתיק מפה ולהדביק בהעדפוות שלך ואתה יכול כמובן לשנות כאוות נפשך. (אתה צריך לסמן אתה התיבה "הצג חתימה ללא קישור...) בהצלחה. תּוֹלְדֹת אָדָםשיחהי"ט תמוז ה'תשס"ט 23:33, 11 ביולי 2009 (IDT)
את הראב"ד אתה יכול להקליד בתחתית דפי ההלכות (כגון רמב"ם הלכות תשובה א א). תראה גם את ויקיטקסט:רמב"ם - זה יענה על חלק משאלותיך. על יתר השאלות (תבנית מ"מ ותאריך עברי) אני אשאיר ל"תולדות אדם". אוֹרי 21:44, 11 ביולי 2009 (IDT)
לגבי הפניות לפסוקים, זה עניין של טעם, אני אישית משתמש בתבנית:צמ, למשל (במדבר ה ו): "איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם אשר עשו", שגם נותן עיצוב אחיד לציטוט, וגם מאפשר להכליל את הדף בקטגוריה בהתאם לפרמטר השלישי. --אראל סגל 22:07, 11 ביולי 2009 (IDT)


תודה על הטיפ לגבי החתימה. בסדר, הבנתי איפה להקליד את הראב"ד, ואני אתפנה לעשות זאת אחרי הבגרות במתמטיקה. לגבי השילוב שעשיתי, האם הוא נכון, או האם אנחנו רוצים טקסט שהוא נטו טקסט (בלי פיסוק והפניות) וטקסט עם הפניות ופיסוק? לגבי {{צמ}}, אני אישית חושב שיותר נכון שההפניה לפסוק תבוא אחרי הפסוק, ההפניה היא הטפל והפסוק העיקר, וגם כן בכתבי החכמים, הפסוקים הם בדרך כלל באותו עיצוב כמו שאר הטקסט, משום שהיה להם מובן מאילו שהאדם הקורא את דבריהם מכיר את הפסוקים והם אפילו לא ציינו הפניות. --SuperJewשיחו איתישירו ל-ה' כי גאה גאה • כ' בתמוז ה'תשס"ט 11:04, 12 ביולי 2009 (IDT)
המעלה במהדורת אינטרנט היא שיש אפשרות לעבור ע"י לחיצה קטנה לראות את המקור של הפסוק או הציטוט לכן ודאי שיש להוסיף הפניה למקור (אך כדי להבדיל בין הטקסט המקורי, ההפניה באה באותיות קטנות יותר). כמו כן המטרה היא להקל על הקורא לכן השילוב של פיסוק וניקוד הוא הכרחי, וגם העיצוב המיוחד של הפסוקים. תּוֹלְדֹת אָדָםשיחהכ' תמוז ה'תשס"ט 11:25, 12 ביולי 2009 (IDT)
(תודה גם ממני על החתימה!) --אראל סגלשיחה • כ"א בתמוז ה'תשס"ט 22:25, 13 ביולי 2009 (IDT)
התחלתי להוסיף את השגת הראב"ד ברמב"ם הלכות תשובה ב ה וברמב"ם הלכות תשובה ג ב. הגידו נא מה דעתכם. --SuperJewרב-שיחשירו ל-ה' כי גאה גאה • כ"ג בתמוז ה'תשס"ט 15:37, 15 ביולי 2009 (IDT)
קודם כל יישר כח וברכת הצלחה רבה, זה טוב מאוד. אך אני חושב שקישור מילת "ראב"ד" לויקיפדיה היא מיותרת, מספיק שבדף הראשי יהיה קישור (בויקיפדיה המגמה להרבות בקישורים לערכים אינציקלופדיים, אך בויקיטקסט עיקר הקישורים הם לטקסטים אחרים).
כמו כן קישורים לראשי תיבות, אם הם דברים ידועים לכל (כמו "אע"פ" - לדעתי) אין צורך בהסבר כלל (ואולי עדיף בכלל לפתוח אותו) ואם הם אינם ידועים וזה טקטס החוזר על עצמו פעמים רבות (כמו "א"א" בראב"ד) עדיף לעשות לה תבנית עם ביאור כמו שיש בגמרא. דרך אגב לפי הידוע לי הר"ת של א"א זה אמר אברהם. רוב תודות - תּוֹלְדֹת אָדָםשיחהכ"ג תמוז ה'תשס"ט 18:18, 15 ביולי 2009 (IDT)
אני מסכים עם תו"א, וערכתי את הטקסט שהקלדת לפי זה. -- אוֹרי 19:34, 15 ביולי 2009 (IDT)
תודה רבה על כל התיקונים וההצעות. האם יש דרך שנוכל לשים את הפירוש גם בדף הפרק? --SuperJewמכל מלמדיי השכלתישירו ל-ה' כי גאה גאה • כ"ד בתמוז ה'תשס"ט 19:18, 16 ביולי 2009 (IDT)
בשעה טובה ומוצלחת סיימתי להקליד את הראב"ד. יש לו השגות על: ב ה, ג ב, ג ה, ג ז, ב ה, ד ג, ה ה, ו ה, ח ב, ח ד, ח ח, י ו. אודה לכם אם תעיפו מבט ותוודאו שהכל תקין וכשורה. האם לא כדאי לנו גם לציין את הפירוש איפהשהו שהוא לא דף ההלכה (נגיד דף כללי של הלכות תשובה)? --SuperJewמכל מלמדיי השכלתישירו ל-ה' כי גאה גאה • כ"ז בתמוז ה'תשס"ט 12:16, 19 ביולי 2009 (IDT)
עבודה נפלאה, כל הכבוד.
לגבי ההשגות על הדף של הפרק, לכאורה לא חסר שיהי שמה אולי רק לעשות הפניה משם לכאן (ע"י תבנית). תּוֹלְדֹת אָדָםשיחהכ"ז תמוז ה'תשס"ט 13:11, 19 ביולי 2009 (IDT)
אכן עבודה יפה. אני לא חושב שצריך לשים קישור או תבנית בדף הפרק. הראב"ד הוא כמו כל פרשן אחר ומקומו בדף ההלכה הספיצית. זה שבדפוסים שילבו אותו בתוך דברי הרמב"ם זה לא אומר שיש לו יתרון על פני לח"מ או כס"מ וכו' -- אוֹרי 20:34, 19 ביולי 2009 (IDT)
אין ספק שלרא"ד יש יתרון על פני המפרשים האחרים בהיותו מתקופת הראשונים, אך שילוב ההשגות על דף ההלכות ניתן לדיון תּוֹלְדֹת אָדָםשיחהכ"ז תמוז ה'תשס"ט 20:48, 19 ביולי 2009 (IDT)