שיחה:ספרא (מלבי"ם)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סטטוס הפרויקט נכון ליום 17.6.13[עריכה]

רקע[עריכה]

ראשית, קצת רקע. תחילת דרכי בהקלדת הספרא (והמלבי"ם המקביל אליו) התחיל בבלוג אישי בפר' תזריע עקב מאמרם ז"ל אי מסתפקא לך מילתא בנגעים עיין בקראי ואי מסתפקא לך מילתא באהלות עיין במתניתין. כאשר הייתי כמעט בסוף פר' תזריע גיליתי לראשונה ויקיטקסט וייבאתי את החומר (באופן פשוט של העתק והדבק) משם לכאן. מאז המשכתי (תוך כדי לימוד של הנואנסים הקטנים והתבניות של מלאכת עריכה בויקיטקסט) מפר' תזריע עד סוף ספר ויקרא ואז חזרתי לתחילת ספר ויקרא (עד שהשהיתי את העבודה באמצע ויקרא חובה לעת עתה). משכך, ניתן לראות יותר עיצוב ועריכה מורכבת יותר ככל שמתקדמים יותר בסדר המפורט לעיל. זאת אומרת, סביר להניח שמפרשיות (תזריע - אחרי מות) יש עוד הרבה מה להוסיף לעניינים של עריכה ועיצוב, כפי שימוש בתבניות שונות של האתר. כמו כן הייתי רוצה לציין שפרשת תזריע וחצי פרשת מצורע אינם מוגמרים בעיני וברצוני לעבור עליהם ולערוך אותם בעתיד.

קובצי תורת כהנים בהיברובוקס שעליהם התבססתי[עריכה]

1. עיקר ההקלדה והתבססות הינה על פי קובץ סריקה של דפוס בוקרשט מאתר היברובוקס.

2. אחרי הקלדת כל פרק ופרשה מהקובץ הנ"ל השוויתי עם טקסט של הספרא בקובץ של הספרא ע"פ הגר"א כאן.

3. ואחרי כן, במקרים שהיו לי התלבטויות או ספקות עדיין השוויתי עם הקובצים הנ"ל:

הערות על סטטוס הפרויקט[עריכה]

  • הקלדת ספרא זו הינה ייחודית במינו, היות והיא מתבססת דוקא על פירושו של המלבי"ם (מתוך הקלדה של סריקת הוצאת בוקרשט הנמצאת בהיברובוקס). ובכן בחרנו לקרוא את פורמט דפים אלו ספרא (מלבי"ם) להבדילו מול נוסחאות של תורת כהנים אחרות -- (הגהות הגר"א) או (רבינו הלל). משחלפו השנים קיים כמה פירושים שונים והגהות שונות על טקסט של הספרא והמעיין בפירושו של המלבי"ם יראה שבמקומות לא מעט פירושו והגהותיו של המלבי"ם על הספרא שונים הרבה מנוסחת הספרא שנמצא בדפוס.
  • אולם, יתרה מזו, המעיין והלומד מתוך הוצאת בוקרשט הנ"ל יוכח לדעת שגם הטקסט של הספרא שקיים תוך ההוצאה לאור של המלבי"ם עצמו לא תמיד משקף את דבריו של המלבי"ם תוך פירושו, ובכן הצורך לפעמים לסטות מתוך טקסט של הספרא עצמה שהופיע בהוצאת בוקרשט כדי להציג את נוסחת הספרא כפי שהיה בעיני המלבי"ם. [דוגמאות כדלהלן]. עקב כך, נוסחת ספרא זו איננה 'ספרא על פי גירסת המלבי"ם', אלא 'ספרא המתבסס על פי פירושו של המלבי"ם'.
דוגמאות של שינויים שנזכרו לעיל:
( א ) טעויות דפוס בוטות -- ראה לדוגמה (בהוצאת בוקרשט ויקרא נדבה פרק יח משנה ז) שכתבו וכשהוא אומר "אם פסח" כאשר מוכח מתוך פירוש המלבי"ם ושאר הוצאות הספרא שהגירסא הינה וכשהוא אומר "אם כשב".
( ב ) בכמה מקומות הספרא פותחת בציטוט מלים ספורות מתוך הפסוק והמלבי"ם מפרש שבסיס הדרשה דוקא נובע מתוך מילות בהמשך של הציטוט שצוטט. במקרים כאלה בחרתי להציג את הציטוט יחד עם 'אליפסים' (...) אחרי ציטוט הפסוק כדי לשקף את דעתו של המלבי"ם שהדרשה נובעת מהמשך הציטוט. [ראה דוגמה: (ויקרא חובה פרשה ה מש' ו-ז, "ואשם...").
( ג ) הגהות ספרא של המלבי"ם שלא הושמו בהוצאת בוקרשט עצמה - ראה לדוגמה הוספת המילים "בשני כהנים" ע"פ המלבי"ם בויקרא נדבה סימן נא.
( ד ) השמטות ספורדיות של טקסט הספרא.    לעתים לא מעט מצאתי במהלך העבודה השמטות מילים ופסקאות שלמות תוך טקסט של הספרא שמופיע בהוצאת בוקרשט ( ראה דוגמא מה שהוספתי במרובעים במשניות ב'-ג' של ספרא קדושים פרשה ג ). תחילה סברתי שאולי מדובר בהגהה מכוונת של המלבי"ם עצמו אבל במהרה ראיתי שמדובר בהשמטות של טקטס בספרא שהמלבי"ם עצמו מפרש תוך פירושו, ובכן נוכחתי לדעת שהשמטות אלו אינם אלא שגיאות הדפסה וארגון גרידא. ובכן תיקנתי והשלמתי על פי יתר הוצאות של הספרא [המוזכרות מעלה].     עוד דוגמאות: (ויקרא נדבה פרק ב מש' יב'. השמטת ציטוט הפסוק "כי לא יראני האדם וחי"), (ויקרא חובה פרק י מ"ו)
( ה ) טעיות בשמות של פרקי ופרשיות בספרא - קיים כמה מקרים שבהם כותרות הפרקים והפרשיות של הספרא היו מוטעות/שגויות בהוצאת בוקארשט - [הביא כאן דוגמאות]. כמו כן טעויות בכמה וכמה סימני משניות.
( ו ) השמטת כותרות וסימני משניות -- ראה לדוגמה בהוצאת בוקרשט כאן שהשמיטו (בתחילת סימן קפ"ה של המבי"ם) גם את הכותרת של פרק כ בספרא וגם סימון משנה א' של הפרק.
( ז ) טעויות במספור סימני פירוש המלבי"ם על טקסט הספרא. ראה למשל בדפ' בוקרשט כאן שהוכפל רצף שלם של סימני המלבי"ם, (מסימן יא עד סימן יז).
( ח ) ראה גם במלבי"ם פרשת צו (סימן קלט) כאשר דברי המחבר ברור מללו שהוא אישית נתקל בכמה מקומות בטעויות טקסט הספרא שהייתה קיימת אצלו.
  • סימני פיסוק - הוספת פסיקים, סימני קריאה/שאלה, אליפסים, ומקפים הינם כמובן משלי ואינם מופיעים בדפוס בוקארשט. להקלת הקריאה.
סימון אחד חדיש שהשתמשתי בו הינו סימון של שני מקפים [--] מוצמדים לציטוט מלים של פסוק בצד שמאל (כזה: "עץ מאכל"-- ולא עץ סרק) כאשר הייתה ברצוני להדגיש את אופי גזרת כוונת הדרשה מתוך המלים המצוטטות בפסוק, בדומה לאיזושהי נוסחה מטימטי. תמצא סימון שני מקפים אלו כמעט ברוב הספר של הספרא (ובמקומות שדוקא לא תמצא אותו בפתיח של ציטוט הכוונה היא דווקא לסמן שעל פי פירושו של המלבי"ם, מדובר במקרה שאין כאן לימוד-דרשתי מתוך המילים של הפסוק [ראה לדוגמא ????].
  • מרכאות יחידות בציטוט של פסוקים - תמצא בהרבה מקומות בספרא שהמדרש פותח בפאריפראזה של פסוק ולא ציטוט מדויקת. במקרים כאלה השתמשתי בהקלדת מרכא בודדת ('כיהון') (ראה לדוגמא: (ויקרא נדבה פרשה ד משנה ד וגם מש' יב' - 'הדם על גבי המזבח')) כדי להבדילו מציטוט דייקנית של התנ"ך במרכאות כפולות ("וידבר") או בשימוש בתבנית {{צ}}.
  • יש (לפי המלבי"ם) והספרא פותחת בציטוט מילה של פסוק כאשר כוונתו לדרוש על קבוצה של מקרים שבהם המלה מופיע בפסוקים (ראה לדוגמא ויקרא נדבה פרשה ב משנה ו). כדי להבהיר אל הקורא שמדובר על דרשה על מילה שנפרשת על פני כמה פסוקים שונים הוספתי אחרי ציטוט הפתיח כל מספר מראה המקומות (על ידי שימוש כפילותי בתבנית {{ממ}}. אולי באמת כדאי ליצור תבנית חדש של "ממ" שיכולה להכיל מספר מקרים של מראה מקומות ביחד...) של אותו מילה הנדרשת.     יתרה מזו, במקרים שבהם המלבי"ם מפרש ומשייך כל פסוק אינדיבידואלית אל דרשה ספציפית בהמשך של הספרא, הוספתי והשתמשתי במספרים ממוזערות עליונות במרובעים כזה (1) כדי להראות לקורא את כיוון וארגון המילות הדרשות ודרשותיהן הספציפיות בהתאם. .    עוד דוגמאות אל הנ"ל:
  • יש (לפי המלבי"ם) והספרא עוסקת בדרשה מורכבת ומוכפלת של מלים או ביטוי והמלבי"ם כדרכו מארגן ומפרש את סדר דרשות הספרא בסדר חדיש ומנוסחת, בנימה מאד דומה לענין מתימטי [דוגמאות בהמשך]. כאן פירושו של המלבי"ם משפיע לא רק על מילים בודדות בספרא מול שאר המפרשים אלא מְשַנֶה את פני עיצוב וארגון הסוגיא כולה. במקרים כאלה ניסיתי את מיטבי להבליט ולאייר על ארגון הדרשות בכל מיני כלים שונים של תבניות עיצוב וסוגריים מוגדלים כאלו: ( ) (דוגמאות בהמשך). כוונתי היתה להציג נאמנה את פני הספרא כפי שהמלבי"ם אכן הבין והביט אליה.    דוגמאות אל הנ"ל:
  • יצרית תת-פרשיות -- נמצא בספרא (ממה שאני ראיתי) שלשה פרשיות מפוצלות לתת-פרשיות:
    • 1) פרשת ויקרא נחלקת ל'דיבורא דנדבה' ו'דיבורא דחובה'
    • 2) פרשת תזריע נחלקת לפרשה על עניני יולדת ופרשה על עניני נגעים
    • 3) פרשת מצורע נחלקת לפרשה על מצורע ונגעי בתים ופרשה על עניני זבים, זבות, נדות וכולי.
ברצוני ליצור תבנית של {{ממספרא}} כדי להפנות בקלות אל פרק מסוים בספרא נאלצתי ליצור חלוקה של תת-פרשיות אלו (כי אחרת אי אפשר לציין למשל "ספרא פרשת תזריע פרק ב" -- כי קיים פרק ב פעמיים, אחת בתת-פרשה של יולדת ואחת בתת-פרשת של נגעים). ענין בחירת שמות של תת-פרשיות אלו הייתה משלי, אמנם על בסיס הכותרות של תת-פרשיות אלו בדפוסים השונים של בוקרשט ושל הוצאת הגר"א. ובכן קראתי אותם כדלהלן:
1א) ויקרא נדבה, 1ב) ויקרא חובה, 2א) תזריע יולדת, 2ב) תזריע נגעים, 3א) מצורע מצורע, 3ב) מצורע זבים.
יודע אני שקריאת דף בשם "מצורע מצורע" אינו אסטתית. אולי טעיתי בכך... הדבר נשאר לשיקול שאר עורכי ויקיטקסט לעתיד. בכל זאת, עליכם להבין ולזכור ששמות אלו מהווה אפשרות להפניה קלילה אל קטעים במקומות אלו על ידי התבנית של {{ממספרא}}.


הערות קשורות על עבודת הקלדת המלבי"ם על הספרא

  • המעיין יראה שקיים כמה וכמה מקומות בדפוס בוקרשט שמלבי"ם מפנה לסימן אחר בחבורו וההפניה נמצאת כשני סוגריים ריקים מכל תוכן [הביא דוגמאות כאן]. לא ברור לי אם המלבי"ם עצמו לא הספיק להשלים את ההפניה או שהדבר היתה טעות הדפוס. במקרים כאלה ניסיתי להשלים את החסר על פי סבירות הענין, ובמקומות שהסתפקתי השארתי את ההפניה ריק או שציינתי הצעתי בהערות למטה.
  • כמו כן נמצאו כמה וכמה פעמים סימני מאמרים מוסגרים או מרובעים שלא הושלמו. זאת אומרת, תמצא בהרבה מקומות בסוף פסקה של דברי המלבי"ם סוגריים או מרובע סוגר מצד שמאל ')' או ']' כאשר השמיטו את חבירו המקביל שפותח את המאמר המוסגר. במקרים כאלה ניסיתי להשלים את המאמר המוסגר על ידי סבירות הענין וההקשר. וכאשר הסתפקתי בעצמי הקלדתי כמו שהיה בדפוס בוקרשט עצמו ללא שינוי.
  • כרגע נמצא שני מסלולים של קישורים בפירושו של המלבי"ם על הספרא. דפים העיקרים הינם על בסיס פרקי ופםוקי תנ"ך כזה התורה והמצוה ויקרא ג ה-ז. את זה עשיתי בתחילת דרכי בויקיטקסט ובהסתכלות אחורה הייתה טעות, כי פירושו של המלבי"ם הינו בראש ובראשונה פירוש על הספרא ולא על פסוקי ויקרא ולכן מתאים יותר לקרוא לשמות הדפים על שם הפרשיות ופרקים של הספרא כזה מלבי"ם על ספרא קדושים פרק X. מה גם שאז ניתן לשלב את פירוש המלבי"ם בד בבד עם שאר מפרשי הספרא בתוך תבנית של מפרשי הספרא {{פרק ספרא}}. היות וכבר התקדמתי הרבה בדרך הראשון אני הסתפקתי בתיקון העיוות על ידי יצירת דפים של פירוש המלבי"ם על בסיס פרקי הספרא והשמת הפניות בתוכם אל הדפים הראשיים של פסוקי ויקרא. זאת אומרת, כרגע, עיקר תוכן המלבי"ם נמצא בדף התורה והמצוה ויקרא טו ג ודף מלבי"ם על ספרא מצורע זבים פרק א טפל אליו.
המשתמש PASHUTE הביע את דעתו שהיה צריך להיות הפוך. שעיקר תוכן של המלבי"ם תהיה בדף שנקרא על בסיס חלוקת הספרא. ואני מסכים איתו. רק שכרגע איננו רואה בעבודת משימה זו בראש סדר העדיפויות של הפרויקט. ברם, ליהוי ידוע לכם, שגם חלוקה של המלבי"ם על פי פרקי הספרא עלול לבוא לידי הסתבכויות ולא תהיה קלה ליישם כי יש מקרים לא מעט שסימני המלבי"ם אינם נפרשים לפי חלוקת פרקי הספרא. לפעמים סימן אחד במלבי"ם מתייחס לחציו האחרון של פרק אחד וחציו הראשון של הפרק הבא. או לפעמים סימן אחד כולל 2 או 3 או 4 פרקים בספרא (ראה לדוגמא בויקרא חובה פרקים יד'-יז'). לכן דעתי האישית לא ממליץ להפוך את סדר הדברים כרגע. והמעיין יבחר.
בברכה, --Dmokhtar (שיחה) 08:37, 19 ביוני 2013 (IDT)

חלוקת הספרא לפי המלבי"ם[עריכה]

לידיעתכם, ארגון הפרשיות ופרקים שעשיתי ב"ספרא של המלבי"ם" נראה הזוי אבל ככה החלוקה נמצאת בספרו של המלבי"ם. Dmokhtar (שיחה) 11:31, 11 באפריל 2012 (IDT)

שלום, אם אתה מציג את הטקסט באופן נאמן לדרך שבה יצא לאור בפירושי המלבי"ם, אז כמובן אתה עושה את הדבר הנכון! Dovi (שיחה) 11:49, 11 באפריל 2012 (IDT)
איך אפשר לשים את הכותרות "פרשת יולדת" ו"פרשת נגעים" לתת-כותרת של כותרת "פרשת תזריע"? Dmokhtar (שיחה) 17:13, 11 באפריל 2012 (IDT)