ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא נדבה/פרשה יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרשה יד

[א] "והקריב מזבח השלמים"‏[1](ויקרא ג, ג)-- אף על פי ששחטו שלא לשמו;  "מזבח השלמים" (ויקרא ג, ט)-- אף על פי שלא סמך עליהם.

"אשה"-- לשם אישים;   "לה' "-- לשם מי שעשה את העולם.

  • [ב] מכאן אמרו לשם ששה דברים הזבח נזבח: ( א ) לשם זבח, ( ב ) לשם זובח, ( ג ) לשם השם, ( ד ) לשם אשים, ( ה ) לשם ריח, ( ו ) לשם נחוח. חטאת ואשם-- לשם חטא.
  • אמר ר' יוסי אף (בס"א מי) שלא היה בלבו לשם אחד מכל אלו-- כשר, שהוא תנאי בית דין; ואין המחשבה הולכת אלא אחר העובד.


[ג] 'את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב'(5) (ויקרא ג, ג) (ויקרא ג, ט) (ויקרא ג, יד) (ויקרא ד, ח - עיי"ש) (ויקרא ז, ג - עיי"ש) -- מה תלמוד לומר?
( לפי שנאמר "כל חלב לה' " (ויקרא ג, טז), "כל חלב וכל דם לא תאכלו" (ויקרא ג, יז), "כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו" (ויקרא ז, כג), "כי כל אוכל חלב מן הבהמה ונכרתה" (ויקרא ז, כה) )

  • יכול אף חלב דפנות בכלל?     תלמוד לומר(1) 'את החלב המכסה את הקרב'
  • יכול לא יהיה בכלל עונש אבל יהיה בכלל אזהרה?     תלמוד לומר(2) 'את החלב המכסה את הקרב'.
  • אוציא את חלב החולין ולא אוציא את חלב המוקדשין?    תלמוד לומר(3) 'את החלב המכסה את הקרב'.
  • יכול לא יהיה בכלל עונש אבל יהיה בכלל אזהרה?     תלמוד לומר(4) 'את החלב המכסה את הקרב'.
  • יכול לא יהיה בכלל אזהרה אבל יהיה בכלל הַקְרֵב?    תלמוד לומר(5) (ויקרא ג, ט , עיין במלבי"ם) 'את החלב המכסה את הקרב'.
  • [ד] אוציא את כולם ולא אוציא את חלב השליל המכסה את הקרב?    תלמוד לומר 'חלב ושתי הכליות'.
  • יכול לא יהיה בכלל עונש אבל יהיה בכלל אזהרה?    תלמוד לומר 'חלב ושתי הכליות'.
  • יכול לא יהיה בכלל אזהרה אבל יהיה בכלל הַקְרֵב?    תלמוד לומר 'חלב ושתי הכליות' באשם שאין תלמוד לומר, שכבר קל וחומר הוא:  [ה] מה אם השלמים --שאין כל מינם טעון אליה-- טעונים חלב ושתי הכליות, אשם --שכל מינו טעון אליה-- אינו דין שיטעון חלב ושתי הכליות?!  ואם כן למה נאמר 'חלב ושתי הכליות' באשם?  נלמד ממנו: מה חלב ושתי הכליות אמורים באשם-- מוצא מכלל [ה]שליל, אף חלב ושתי כליות אמורים כאן-- מוצא מכלל השליל.


[ו] "ואת כל החלב אשר על הקרב"-- ר' ישמעאל אומר להביא את החלב שעל הקיבה.   ר' עקיבא אומר להביא את החלב שעל הדקים.


[ז] "ואת שתי הכליֹת"-- לא בעל כוליא אחת ולא בעל שלש.    "ואת החלב אשר עליהן"-- ולא הבשר שעליהן.


"אשר על הכסלים"-- זה החלב שבין הפקוקלות, דברי ר' יוסי הגלילי. ר' עקיבא אומר להביא את חלב שעל העוקץ.

ר' ישמעאל אומר מה חלב המכסה את הקרב קרום ונקלף-- אין לי אלא קרום ונקלף.  ר' עקיבא אומר מה חלב המכסה את הקרב תותב קרום ונקלף-- אף אין לי אלא תותב קרום ונקלף.


[ח] "ואת היתרת על הכבד"-- הדבר שקול: שיטול מן הכבד על היתרת או מן היתרת על הכבד?...   כשהוא אומר (ויקרא ט, י) "ואת היתרת מן הכבד מן החטאת הקטיר המזבחה" -- שיטול מן הכבד על היותרת.


[ט] 'יסיר'-- יותרת אף על פי שאין כליות.   'יסיר'-- כליות אף על פי שאין יותרת.   "יסירנה"-- אפילו כוליא אחת.


[י] "וְהִקְטִירוּ אֹתוֹ" (ויקרא ג, ה), "וְהִקְטִירוֹ" (ויקרא ג, יא), "והקטירם" (ויקרא ג, טז) מה תלמוד לומר?

  • "וְהִקְטִירוּ אֹתוֹ"-- כשר ולא הפסול.
  • "וְהִקְטִירוֹ"-- שלא יערב חלבים בחלבים.
  • "והקטירם"-- כולם כאחת.


  • נאמר כאן (ויקרא ג, א-ה בפר' שלמי בקר) "אשה", ולא נאמר "לחם";
  • נאמר למטה (ויקרא ג, ו-יא בפר' שלמי כבש) "לחם", ולא נאמר "ריח ניחח";
  • נאמר למטה (ויקרא ג, יב-טז בפר' שלמי עז) "ריח ניחח", ולא נאמר "לה' ".

ומנין ליתן את האמור בכולן בכל אחד ואחד?   תלמוד לומר "אשה..אשה..אשה" לגזירה שוה.


  1. ^ הגהתי כאן על פי פירוש המלבי"ם, עיי"ש. אולם גירסת טקסט הספרא של דפוס המלבי"ם עצמו: "והקריב מזבח"-- אף על פי ששחטו שלא לשמו. "השלמים"-- אף על פי...