שולחן ערוך יורה דעה קלז ג
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קלז · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
יין שניתן לקנקנים של עובד כוכבים שלא הוכשרו ואחר כך הריק אותו יין ועירבו עם יין אחר מרובה שהיה לו בקנקנים אחרים כשרים אם יש ביין השני ס' כיין הראשון הכל מותר אפילו בשתייה ואם יש ביין השני מים כדי שיעור ששה חלקים כנגד קליפת האסורים ג"כ מותר הכל בשתייה ואע"פ שלא היה מים ביין הראשון:
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(יב) ביין השני ס' וכו'. דכיון שהיין הראשון לא נאסר אלא בשתייה אינו אוסר בכל שהוא ריב"ש שם וכדלעיל סימן קל"ד ריש ס"ב והא דלא סגי בס' נגד הקליפות דהא ודאי היין שבכלי א' הוא הרבה יותר מהקליפות והקליפות נמי אין אוסרים אלא בשתייה היינו משום שכיון שקודם שנבלע היין בקליפות היה אסור בהנאה א"כ הקליפות אוסרים במשהו ואפילו היה ס' ביין הא' נגד הקליפות היין הא' אסור בשתייה אלא כיון שאינו אוסר אלא בשתייה אינו אוסר היין השני רק בס' וע"ל ס"ק ג':
(יג) ביין השני מים כו' ולא אמרינן חתיכה נעשית נבילה כדלעיל סי' קל"ד ס"ק ט"ז:
(יד) מותר הכל כו'. ואם אין לבטל גם הכלים אסורים כאילו נתן יין של איסור בכלים כשרים כן משמע בריב"ש שם:
ט"ז - טורי זהב
ביין השני ס' כיין הראשון כו'. זהו לפי פסק ריב"ש בסי' תל"ג מריה דהאי דינא שס"ל אפילו סתם יינם אסור במשהו וכן פסק הש"ע סימו קל"ד אבל לפי מה דקי"ל שם דבטל בס' אין אנו צריכין להוראה זאת אלא אם יש בין הכל דהיינו יין הראשון והשני ששים נגד קליפת הכלי האסור מותר הכל וכעין שאמר אח"כ במים והתימה על רמ"א שלא כתב על זה כלום:
באר היטב
(ו) כיין: כ' הט"ז לפי מאי דקי"ל דסתם יינם בטל בס' אין אנו צריכין להוראה זאת אלא אם יש בין הכל דהיינו יין הא' והב' ששים נגד קליפת הכלי האסור מותר הכל וכעין שאמר אח"כ במים (ובנה"כ השיג עליו וכי דודאי צריך ביין הא' לחודיה ס' דאל"כ היין הא' נ"נ וצריך אחר כך ביין הב' ס' נגד כל היין הא' דע"כ לא ס"ל גבי יין ביין דלא נ"נ אלא מטעם דכיון דנאסר במשהו משא"כ היכא דנאסר מחמת שלא היה בו ס' והכי קי"ל לעיל סימן צ"ב ס"ד דאף לח בלח נ"נ אם לא במקום הפסד גדול עכ"ל) וע"ל סימן קל"ד ס"ג.