שולחן ערוך יורה דעה קכט כ
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קכט · כ
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
ישראל שיש לו יין באוצר שלו ופתח האוצר סגור במפתח אחד ומצא הפתח פתוח ועובד כוכבים אחד מודה שהוא פתחו לשאוב מים מבור שבאוצר כדי לבנות ביתו מותר:
- הגה: בעל הבית שאמר לשפחתו להכין השלחן ומצא יין על שולחנו ושפחתו העובדת כוכבים אומרת שלקחה היין ממרתיפו שבו יין הרבה --היין שבמרתף שרי דאין העובדת כוכבי' נאמנת ואימר במקום אחר לקחה (תשובת המרדכי פ' ר"י), ושעל השלחן אסור.
- וכן באחת שטמנה מפתח מרתף שלה ולא מצאה במקומה ומצאה כד יין טמון בתבן ואומרת שפחה עובדת כוכבי' שהיא לקחה היין מן היין שבמרתף שרי ואין השפחה נאמנת (שם ואגודה ובהגהת אשיר"י)
- אבל גנבים שנכנסו למרתף ומשכו יין והניחו הברזות פתוחות ונמצאו אחר כך הברזות סתומות ואמרה שפחה עובדת כוכבי' שהיא סתמתן כיון שנתיחדה העובדת כוכבים עם היין ואינה נתפסת כגנב ואיכא רגלים לדבר שהיא סתמתן היין אסור (מרדכי סוף פ' ר"י)
- מיהו בזמן הזה דאין העובדי כוכבים מנסכים שרי כמו שנתבאר לעיל סימן קכ"ג וקכ"ד:
מפרשים
(מא) מותר. עיין בריב"ש הביאו הב"י מתיר מכמה טעמים ולבסוף כתב וכ"ש בנדון זה שלא נמצא העובד כוכבים בצד היין ולא בתוך האוצר שאין לנו להאמינו שנכנס שם לא הוא ולא אחר וע"ל סי' ק"ל סוף ס"ח בהג"ה דאם היה חבית יין אצל העובד כוכבים ואמר שהיה מטפטף ותקנו ונגע בו אינו נאמן ועיין בתשובת מהרי"ל סימן ל"ח:
(מב) דאין העובדת כוכבי' נאמנת. אבל אם ידוע שלקחה מהיין שבמרתף אסור והיינו מדין הש"ס א"נ כגון שא"א לה ליקח אם לא שתגע בידה כגון שאין ברזא בחבית וצריכה לשאוב מן החבית או מן הכוב' בידה וכה"ג דאע"ג דבכה"ג נמי אפשר לה ליזהר שלא תיגע כגון שתשאוב בכלי ותשמור עצמה שלא תיגע בידה כלל מ"מ חיישינן שמא נגעה בו דרך מתעסק וכדלעיל סימן קכ"ח ס"ד בהג"ה אבל היכא דיש ברזא שלא נגעה בידה עצמה ביין שבחבית רק על ידי ברזא אפילו ידוע שלקחה היין מן היין שבמרתף שרי לדידן בזמן הזה במקום הפסד מטעמא דה"ל מגע עובדי כוכבים ע"י ד"א שלא בכוונה וכדלעיל סימן קכ"ד ולקמן ס"ק שאח"ז:
(מג) סימן קכ"ה. כן הוא בספרים ובעט"ז וכן הוא בד"מ ולא ידעתי שום ענין שם לכאן ונראה דטעות הוא וצ"ל סי' קכ"ד או צ"ל סי' קכ"ח ור"ל דשם סעיף ד' נתבאר דלא חיישינן שמא נגע לנסך אלא כשנגע להנאתו כיון שהעובדי כוכבים בזה"ז אין מנסכים א"כ ה"נ לא חיישינן שמא נגעה בכוונה בידה לנסך דשם סעיף כ"ד נתבאר דבזה"ז דעובדי כוכבים לאו עובדי עבודת כוכבים הן אפי' הוציאה הברזא בכוונה שרי משום דכיון דאין כוונתה לנסך ה"ל מגע עובדי כוכבים ע"י ד"א שלא בכוונה א"כ ה"ה הכא ולא חיישינן שמא נגעה בידה עצמה ביין שבחבית או נגעה במה שיצא לחוץ במה שמשכה דאז נאסר גם מה שבפנים ע"י ניצוק דהא אינה צריכה לעשות כן וכן משמע להדיא במרדכי שם דמסיים אמעשה דטמנה המפתח דלעיל ואפילו משכה העובדת כוכבים והברזא יוצאת חוץ לקנה אם אין העובדת כוכבים יודעת ה"ל כחה של עובד כוכבים שלא בכוונה עכ"ל אלמא דלא חיישינן שמא נגעה בידה אלא דהצריך שאין העובדת כוכבים יודעת משום דא"כ ה"ל כחה אבל לדידן דקי"ל לעיל סי' קכ"ד דכחו ומגע עובד כוכבים ע"י ד"א שרי בזמן הזה א"כ ה"ה הכא מיהו היינו דוקא במקום הפסד וכמ"ש שם ס"ק ע"א:
לשאוב מים מבור בו'. פי' וא"כ שיש לו לאשתמוטי למה נכנס מאחר דאינו נתפס כגנב על הכניסה ממילא חמרא אסור אפ"ה מותר כיון שהיה סגור תחילה במפתח לא היה לו לזייף לפתוח המנעול של הישראל בלי ידיעתו ונתפס כגנב ומרתת כ"כ הריב"ש והאריך כמ"ש ב"י בשמו. ומשמע דאילו לא היה סגור תחילה במפתח הוה אסור כאן משום דלא נתפס כגנב דיכול לומר לדלות מים נכנסתי ותמוה לי דבלאו הכי נמי מותר כאן כיון שמצאו הפתח פתוח דהא אמרינן לעיל סימן קכ"ח סעיף ג' ד' דאין איסור רק בסגר העובד כוכבים הדלת בפנים ומספיקא לא אמרינן שמא סגר הוא עצמו במנעול כמ"ש לעיל בשם הרשב"א ריש סימן זה וא"כ כאן יש לנו להתיר אפילו בלא סגרו ישראל תחילה ואפשר דריב"ש לא ס"ל הך דהרשב"א דלעיל אבל אנן דקי"ל כן אין צורך לומר דישראל סגרו תחילה כן נרא' לע"ד:
וכן באחת שטמנה מפתח מרתף שלה ולא מצאה במקומה ומצאה כד של יין כו'. כן צריך להיות:
ואיכא רגלים לדבר כו'. מבואר שם במרדכי דאם יש לתלות שישראל סתמו מותר:
מיהו בזמן הזה כו'. זה קאי אהך דינא דנקט בסוף לחוד דכיון דרגלים לדבר כו' וכ"כ בד"מ בהדיא וז"ל ולכן נראה דאין להתיר בכהאי גוונא רק בזמן הזה עכ"ל אבל ברישא דמותר מטעם דאין השפחה נאמנת משמע אבל אם בודאי הוציאה יין ע"י ברזא אסור זהו אף לדידן וכמ"ש בסי' קכ"ד בדין דקרו סכין בחבית ע"ש:
(כט) סגור: כתב הט"ז דלדידן דקי"ל לעיל סי' קכ"ח ס"ג ד' דאין איסור רק בסגר העובד כוכבים הדלת בפנים ומספיקא לא אמרינן שמא סגר הוא עצמו במנעול א"כ יש לנו להתיר כאן אפילו בלא סגרו ישראל תחלה עכ"ל וע"ל סי' ק"ל סוף סעיף ח' בהג"ה.
(ל) שנתבאר: פי' הש"ך ר"ל דשם נתבאר דלא חיישינן שמא נגע לנסך אלא כשנגע להנאתו ואפילו הוציאה הברזא בכונה שרי משום דכיון דאין כונתה לנסך ה"ל מגע עובד כוכבים ע"י ד"א שלא בכוונה ולא חיישינן שמא נגעה בידה עצמה ביין שבחבית או נגעה במה שיצא לחוץ במה שמשכה דאז נאסר גם מה שבפנים ע"י ניצוק דהא אינה צריכה לעשות כן וגם לעיל מ"ש רמ"א דאין העובדת כוכבי' נאמנת מיירי שא"א לה ליקח אם לא שתגע בידה כגון שאין ברזא לחבית וצריכה לשאוב מן החבית בידה אבל היכא דיש ברזא אפילו ידוע שלקחה היין מן המרתף שרי לדידן בזה"ז במקום הפסד אבל הט"ז אוסר אם בודאי הוציאה היין ע"י ברזא אף לדידן (וכבר כתבתי טעם פלוגתתן בסימן קכ"ד ובנה"כ חולק עליו ע"ש).