שולחן ערוך יורה דעה קכט ז
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קכט · ז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
היו יושבים ישראל ועובד כוכבים לשתות כל אחד מיינו ושמע הישראל שקורין לבית הכנסת והלך שם להתפלל מותר היין אם יש דרך עקלתון שיוכל לבא עליו פתאום אבל אם היו שותים ביחד מיין אחד ויין לפניהם על השלחן ויין אחר חוץ לשלחן והניח העובד כוכבים לבדו שעל השלחן אסור ואת שחוץ לשלחן את שתוך פישוט ידיו אסור ושחוץ לפישוט ידיו מותר ואם אמר לו הוי מוזג ושותה כל החביות הפתוחות שבבית אסורות והסתומות מותרות אא"כ שהה כדי שיסיר המגופה כולה ויחזירנה ותנגב:
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(כ) מותר היין. מטעם הנזכר ומדלא חילק המחבר משמע דאזיל לשיטתו דהסכים בב"י להטור שהשיג על הרשב"א דכתב דבדברים שא"א לעשותן כאן אסור בהודיעו שהוא מפליג וס"ל דכיון דטעמא משום עתה יזכור יינו ויבא אין חילוק בכל דבר שייך לומר כן אף על פי שא"א לעשותו כאן אינו רוצה להפסיד יינו בשבילו ע"כ. וכ"כ הב"ח דדברי הטור דברי טעם הם (ובתשובת משאת בנימן ר"ס כ"ט חילק דלא חיישינן בהודיעו שהוא מפליג אלא א"כ כשהודיעו בפירוש אבל הכא אע"ג דידע העובד כוכבים שהפליג כל שלא א"ל בפירוש לא סמכה דעתיה דאמר השתא מדכר ישראל כו' ע"כ וקשה דמה בכך ס"ס יודע שמפליג וכ"כ בתשו' מבי"ט חלק ב' סי' ר"ח דף צ"ג ריש ע"ג ביצאו מספינה לספינה אחרת א"צ להודיע שמפליג שהרי הוא רואה שמפליג וכן מוכח מתוך דברי הרא"ה דלקמן דאין לחלק בכך) ובדרישה ר"ס זה האריך מאד אמאי לא שרינן לעיל בראה שהלך לבית המרחץ וכן בהודיעו שהוא מפליג והוציא לשון הטור והמשנה מפשטן וגם ירד לחלק חילוקים שאינן מתקבלים וכן הב"ח כאן נכנס בדוחקי' ע"ש והדבר פשוט שנעלם מהן דברי הרא"ה בב"ה דף קמ"ה ע"ב שהשיג ג"כ על הרשב"א דאפילו א"א לעשותו כאן שרי וז"ל שהרי לצלויי לבי כנישתא אזיל ודכותיה לא אפשר ליה הכא אבל דברים אלו מוכרעים ממקומן דאמרינן שמע קל צלויי קם נפק שמע קל שיפורי קם סלק הרי זה מוכיח שישראל זה מתוך ששמע קולות אלו קם בטירדא כאדם נחפז והשתא איכא למיתלי ולמימר אגב טירדיה לא מדכר לחמריה דאילו אדכר ליה לא הוי אזיל לא לצלויי ולא לשבות דלא מפסד ליה לחמרי' השתא דלמא מידכר שביק כולהי ואתי לנטורי חמרא אבל כל שהוא פורש משם בלא טירדא אלא ביישוב דעתו אסור ל"ש רחיצה ל"ש תפלה ואלו דברי טעם ודברים ברורים עכ"ל וראוים הדברים למי שאמרם וזה נראה ברור לפע"ד דעת הטור:
ט"ז - טורי זהב
כדי שיסיר המגופה. ולמאי דכתב רמ"א ס"ס א' דבהפסד מרובה מותר ה"נ מותר אפי' שהה כו' אם הוא הפסד מרובה:
באר היטב
(יא) שיסיר: ולמאי דכתב רמ"א סס"א דבהפסד מרובה מותר ה"נ מותר אפילו שהה כו' אם הוא הפסד מרובה. ט"ז.