שולחן ערוך יורה דעה קכט ו

ישראל ועובד כוכבים שהיו בספינה ובה יין ושמע ישראל קול תקיעת שופר שתוקעין לשבות ונכנס לעיר והניח היין שבספינה עם העובד כוכבים אם יש דרך עקלתון שיוכל לבא עליו פתאום ואין שם אלא עובד כוכבים א' מותר היין אפילו אם יש בינו ליין יותר מאלפים אמה שאין אנו בעיניהם בחזקת שומרי שבת כראוי:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(יט) מותר היין. שהעובד כוכבים ירא ליגע שיאמר עתה יזכור יינו ויבא. טור מהש"ס. ולפירוש זה משמע דאפי' הישראל הולך לשתות () ויודע העובד כוכבים שדעתו להפליג אפ"ה שרי משום דחושב כשיזכור יינו יתחרט מיד ויבא וכן משמע להדיא מדברי הרשב"א והטור והרא"ה גבי אי אמרינן יזכור יינו בדברים שאי אפשר לעשותן כאן כדלקמן סעיף קטן שאחר זה וכן משמע מדברי האחרונים:

וכתב הרשב"א בת"ה דאפי' היין פתוח שרי ומביאו בית יוסף וכן הוא בתשובת הרא"ש כלל י"ט סימן י"ג ומביא בית יוסף ודרכי משה ומסיים בה דלא כהר"ן פרק השוכר שכתב דמיירי כאן שהיין פקוק בפקק עד כאן לשונו ודלא כהדרישה סעיף כ"ח לדעת הטור:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

אם יש דרך עקלתון כו'. זה דברי רשב"א ואע"ג דכתבנו לעיל סעיף א' דבבית בין הבתים א"צ לחלק אם דרך עקלתון דבכל פעם מקרי דרך עקלתון לא קשה מידי דכאן יודע העובד כוכבים שהישראל הלך לבית הכנסת ולא לשום אחד מן הבתים הקרובים אליו מ"ה כל שאין דרך עקלתון מב"ה יוכל להזהר ממנו:

באר היטב

עריכה

(י) מותר: כ' הש"ך בשם הרשב"א דאפילו היין פתוח שרי ומשמע דאפילו הישראל הולך לשהות ויודע העובד כוכבים שדעתו להפליג אפילו הכי שרי משום דחושב כשיזכור יינו יתחרט מיד ויבא וכתב הט"ז ואף על גב דלעיל ס"א בהודיעו שהוא מפליג אסור היין י"ל דהכא שאני דגבי שמע קול שופר או קול תפלה בבה"כ שאינו הולך מעצמו אלא דרך פתאום וע"כ נשכח היין שלו וזה רואה העובד כוכבים וע"כ הוא מירתת שמא יזכור היין משא"כ בהני דריש הסימן בהודיעו שהוא מפליג בודאי ניחם בעצמו קודם הליכתו וחושב העובד כוכבים שבכוונה הניח היין אצלו ומאמינו ע"כ לא מירתת עכ"ל.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}