שולחן ערוך חושן משפט רד יא

ראובן שהיה חייב לשמעון מנה ואמר שמעון לראובן מטלטל זה אמכור לך במנה ונתן לו ראובן המנה יכול שמעון לומר מנה זה אני גובה בחובי והחפץ לא אתן לך ואיני במי שפרע אבל אם אמר ליה ראובן הא לך עוד מנה ותן לי החפץ צריך ליתן או יקבל מי שפרע:

הגה: אע"פ שבדברים בלא מעות יכול לחזור בו וא"צ לקבל עליו מי שפרע מ"מ ראוי לאדם לעמוד בדיבורו אע"פ שלא עשה שום קנין רק דברים בעלמא וכל החוזר בו בין לוקח בין מוכר אין רוח חכמים נוחה הימנו והני מילי בחד תרעי אבל בתרי תרעי אין זה ממחוסרי אמנה וכל האומר לתת לחבירו מתנה מועטת ולא נתנה לו הרי זה ממחוסרי אמנה (הכל בטור) ועי' לקמן סי' רמ"ט וי"א דאפילו בתרי תרעי אסור לחזור ואם חזר בו יש בו משום מחוסרי אמנה (נ"י פ' הזהב והמגיד פ"ו דמכירה וב"י בשם תוס' ור' ירוחם נ"ט ח"ד) וכן נראה עיקר:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

אבל אם א"ל ראובן הא לך עוד כו': ע"ל בסי' ק"ץ ס"ו מ"ש מור"ם בהג"ה דין כזה לענין קנין קרקע ושם פרשתיהו בס"ד ע"ש.

אע"פ שבדברים בלא מעות כו': כל זה כבר כ' המחבר בעצמו לפני זה בס"ו וכמ"ש שם ע"ש:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ח) וכן נראה עיקר ובב"ח נסתפק בזה לדינא מאחר דבירושלמי מפורש כהרז"ה והרא"ש ועיין בספר המאור והמלחמות האריכו בטענותיהם:

באר היטב

עריכה

(יד) בחובי: ע"ל סי' ק"צ ס"ו בהג"ה * ועיין בנדון כעין זה בתשוב' פנים מאירות ח"א סי' פ"ב ובתשוב' שבות יעקב ח"ב סי' קנ"ח ע"ש.

(טו) עיקר: והב"ח נסתפק בזה לדינא מאחר דבירושלמי מפורש כהרז"ה והרא"ש ועיין בס' המאור והמלחמות שהאריכו בטענותיהם. ש"ך.

קצות החושן

עריכה

(ו) אני גובה בחובי. עי' מה שכתבתי בסי' ק"ל סק"ה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}