הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן רד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן רד[עריכה]

[שו"ע] בין לוקח. נ"ב נראה פשוט דאף אם המוכר אמר שלא יהי' בידו למחות. מ"מ הוי רק כדברי' בעלמא ויכול לחזור. אולם אם הלוקח אמר שלא יהי' בידו לחזור אם יוזל. צידד הפ"י בב"מ דף ס"ח תוס' ד"ה אי תקפה דאפשר דמהני דהוי כאומר הלוקח שיהי' המעות מחילה אם יחזור עיי"ש ועיין הגה לעיל סי' קנ"ח ס"ה:

[שו"ע] לקבל מי שפרע. נ"ב ובאם תבעו מכרת לי חפץ בקנין מעות והלה כופר אם צריך לשבע היסת. עיין ש"ך לעיל סי' רכ"ב סק"ב:

[שו"ע] הרי זה מחזיר הדמים. נ"ב דעת הרז"ה דאין הלוקח יכול לחזור אם כבר נאנס ואין הדבר עוד בעולם. רק אם ירא שיפסיד יכול לחזור כיון שהדבר עדיין בעולם וכן במתה הבהמה מקרי עדיין בעולם ויכול לחזור עיי"ש:

[שו"ע] להפסיד כל המקח. נ"ב עיין תוס' בב"מ דף ס"ה ד"ה אי תקפה:

[שו"ע] במתנה מועטת. נ"ב ומ"מ אם מת נראה דאין מוטל איורשים ליתן לו המתנה ועיין תשובת חכם צבי סי' ע':