סמ"ע על חושן משפט רד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
כמו שנתבאר: היינו בסי' קצ"ח וקצ"ט ור"ג:
לקבל מי שפרע: בסמוך ס"ד כתב המחבר נוסחו:
ואפילו לא נתן אלא מקצת הדמים: פירוש אפילו אם רוצה לחזור מהמותר מה שלא קיבל דמים נגדו וה"ט דכבר נתבאר סימן ק"ץ דבקרקע קונה במקצת הכל כשאינו עייל ונפיק אזוזי ע"ש וגם לענין מי שפרע במטלטלים הדין כן וכמ"ש הטור והמחבר בסימן ק"ץ סי"ז ע"ש ועפ"ר ובד"מ:
סעיף ב[עריכה]
מפני שהוא ירא להפסיד: פירוש אע"פ שעדיין לא הפסיד כלל ואין המוכר יכול לומר לו כשתפסיד אחזיר לך דמי מקחך וכל זמן שלא הפסדת עדיין אין עליך להחזיר כי הלוקח יכול לומר לא ניחא לי למיקם עמך אחר כך בדינ' ודיינא גם שמא אחר שאפסיד לא יהיה לך ממה לפרוע לי:
להפסיד כל המקח: דקדק וכתב כל המקח לאפוקי אם אין לו לירא אלא מקצת הפסד כגון שקנה יין וירא שיחמיץ כ"כ קצת פוסקים וע' בית יוסף. ובד"מ שכתבו דעות בזה:
סעיף ג[עריכה]
נתבאר בסימן ר"ט וע"ל בסי' ר"ט ס"ו: ר"ל שם בסימן ר"ט ס"ו כתב המחבר דהפוסק בהיתר וחוזר צריך לקבל עליו מי שפרע ומור"ם כתב שם דהפוסק באיסור אין צריך לקבל עליו מי שפרע עיין שם
סעיף ד[עריכה]
אוררין אותו: "אותו ל"ד הוא דהא מסיק ואומרים "ממי שאינו עומד בדיבורו ולא בא כאן אלא לומר שאוררין על זה ולאפוקי ממאן דאמר שאודועי מודעינן מילט לא לייטינן:
מאנשי דור המבול כו': בפרישה כתבתי דנ"ל דנקט הני משום דבהני נתפרסם השגחת השם יתברך על מעשים הרעים דבני אדם ופרע להן בפומבי לפי מעשיהן ומה"נ אמרו וממצרים שטבעו בים מפני שטביעה בים סוף היה גדול שבניסים ובדרך השגחיית שבדבר שזדו להשליך בני ישראל לים בא עליהן:
ממי שאינו עומד כו': סבירא ליה להרמב"ם שאין מקללין לנוכח אלא מטילין הקללה בפני זה החוזר בסתם על כל מי שאינו עומד בדיבורו והוא שמע וידע שגם עליו קאי ומור"ם כתב די"א (והוא דעת הרא"ש והטור) דא"ל הוא יפרע "ממך לנוכח:
סעיף ה[עריכה]
והניח משכון כו': לא קנה דמנה אין כאן משכון אין כאן וכמ"ש בסי' ק"נ.
סעיף ו[עריכה]
ורשם הלוקח רושם כו': חז"ל תקנו להיות לרושם דין נתינת מעות על המקח:
סעיף ז[עריכה]
ראוי לו לעמוד בדיבורו: דרז"ל אמרו מ"ש הין צדק שיהא הן שלך צדק ואפי' נתייקר השער ס"ל להרמב"ם והמחבר דלא יחזור בו מ"ה כתבו סתמא אבל הרא"ש והטור ס"ל דאם חוזר בו המובר משום יוקרא והלוקח משום זולא לית לן בה ע"ש ובד"מ.
ואין רוח חכמים נוחה הימנו כו': פי' אין נחת רוח לחכמי ישראל במעשיו של זה ואין דעתם נוחה הימנו פי' בשבילו עפ"ר ומור"ם חזר וכ' דין זה בס"ס זה ונמשך אחר ל' הטור ולא שם לבו שכבר כתבו המחבר כאן והמחבר אזל בשיטת סדר דברי הרמב"ם:
סעיף ט[עריכה]
שאם רבים אומרים לאדם אחד כו': מפני שבזה סמכה דעתו דלא יחזרו בו הרבים גם מפני שאינו מגיע על כל א' כי אם דבר מועט:
סעיף י[עריכה]
שהרי זה כמי שנותן דמים כו': ויש חולקין והחולקים ס"ל דכיון דאין נותן לו עתה כלום אינו יכול לקנות בו ואפילו היה המלוה עדיין בידו מ"מ כיון דלהוצא' נתן בידו המלוה הרי הוא כאלו אינו ידוע והרמב"ם לא ס"ל הא אלא אף ע"פ שאין בידו המלוה שכבר הוציאה ר"ל כאלו היא בעינה ואם קנה בה קרקע דנקנית בכסף קונה אותו בו קנין גמור ובמטלטלי' עומד בה במי שפרע כמי שנותן לו עתה מעות בעין לקנות בהן המטלטלין או הקרקע וכל א' יש לו ראי' מהגמ' ופלוגתתם הוא דוקא כשהחוב בא מחמת הלואה שהלוה לו אבל אם בא החוב מחמת מכר כבר נתבאר בסי' קצ"ט בטור ובדברי המחבר ס"ב דאפי' הרא"ש מודה דקונין בו אפי' מטלטלין קנין גמור כיון דחוב בזה אינו שכיח לא גזרו חז"ל שמא יאמר נשרפו חיטך בעלייה:
רק שהרויח לו זמן הפרעון: ל' הטור היא כגון שהגיע זמנו לפרוע והרויח לו כו' ודקדק לומר "שהגיע זמן לפרוע דאז מחשב הנאה גמורה אבל אם עדיין לא הגיע הזמן אף שמרויח לו הזמן יותר לא מחשב בזה הנאה כ"כ ועפ"ר:
סעיף יא[עריכה]
אבל אם א"ל ראובן הא לך עוד כו': ע"ל בסי' ק"ץ ס"ו מ"ש מור"ם בהג"ה דין כזה לענין קנין קרקע ושם פרשתיהו בס"ד ע"ש.
אע"פ שבדברים בלא מעות כו': כל זה כבר כ' המחבר בעצמו לפני זה בס"ו וכמ"ש שם ע"ש: