שולחן ערוך חושן משפט קנג ב

הוציא את הזיז ולא מיחה בו בעל החצר לאלתר הרי החזיק בעל הזיז (ומשתמש בו ומונע בעל החצר להשתמש בו) (טור סע"ב):

הגה: וי"א דכל חזקות אלו בעינן ג' שנים וכל שלא החזיק ג' שנים יכול למחות וכן בעינן שיבא בטענה כמו בחזקת קרקע (טור בשם ר"ת והרא"ש) וכמו שנתבאר לעיל בסי' קמ"ו סעיף ט' וי"א דבזיז שאין בו טפח לא מהני חזקה כלל ויכול בעל החצר למחות בו כל זמן שירצה ואם לא מיחה בו והניחו מרצונו בעל החצר יכול להשתמש בו אבל לא בעל הזיז (טור בשם הרמ"ה והר"י ברצלוני והרא"ש):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

ולא מיחה בו בעל החצר לאלתר. נראה דהאי לאלתר לאו דוקא הוא אלא ר"ל לאלתר מכי אתברר ליה הזיקו ושתק וכן כתב הרמב"ם בפי' המשנה וכ"כ הטור בסי' קנ"ד סט"ז [סט"ו] בשם הרמב"ם [הרמב"ן] דס"ל ג"כ א"צ ג"ש אלא מכי אתברר ניזקו ושתק ודוק' בלסתום חלונו בפניו אמרו דאלתר הוי חזקה משום דמסתמא נתברר לו ניזקו מיד וע' בריב"ש סתע"א וע"ל בסקנ"ה סל"ה מ"ש המחבר ומור"ם בפסקן של דברי' הללו וגם בסקנ"ד סי"ב ועוד בהרבה מקומות כתב מור"ם מחילוקי דעות הללו וכתבתי כלל הדברי' בסמ"ע בסי' זה סי"ו ע"ש ודו"ק:

הרי החזיק בעל הזיז בנ"י ס"פ חזקת כ' דאפי' להרי"ף וסייעתו דס"ל דאין חזק' להיזק ראיי' היינו מחלון לחצר דקביע תשמישתי' אבל מגג לחצר וכ"ש בתשמיש זיז מהני חזקה:

ומשתמש בו כו'. כ"כ בטור בדין חזקת הזיז וממילא להרמב"ם הדין כן לאלתר באם לא מיחה בו:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ב) ואם לא מיחה כו' נראה בפחות מטפח שהוציא בעל הזיז א"י להסירו בעל הזיז כ"ז שירצה בעל החצר משא"כ בזיז טפח שמיח' בו בעל החצר אזי גם בעל הזיז יכול להסירו כשרוצה וכך מורה ל' הטור בב' מקומות דסעיף ו' וי"א וגם ל' הרא"ש מור' כן ודלא כפי' הב"ח ודוק גם דברי הב"ח כהוגן לפ"ק של התו':

באר היטב

עריכה

(ג) לאלתר: ר"ל מכי אתברר ליה היזקו ושתק ודוקא בלסתום חלונו בפניו אמרו דלאלתר הוי חזקה משום דמסתמא נתברר לו נזקו מיד ועיין בריב"ש סי' תע"א וע"ל סי' קנ"ה סל"ה ובסי' קנ"ד סי"ב. סמ"ע.

(ד) והניחו: נרא' בפחות מטפח שהוציא בעל הזיז א"י להסירו בעל הזיז כל זמן שירצ' בעל החצר משא"כ בזיז טפח שמיחה בו בעל החצר אזי גם בעל הזיז יכול להסירו כשרוצ' וכך מורה ל' הטור בב' מקומות ודלא כפי' הב"ח גם דברי הב"ח כהוגן לפי קושיית התוספות עכ"ל הש"ך (עיין במהר"ש יונה ז"ל בפירושו להלכות שכנים. כנה"ג וע"ש אות ד' להגהת הטור).

קצות החושן

עריכה

(א) ולא מיחה בו בעל החצר לאלתר כ' הסמ"ע וז"ל לאלתר נראה דהאי לאלתר לאו דוקא הוא אלא רוצה לו' לאלתר מכי אתברר ליה הזיקו ושתק ודוקא בלסתום חלונו בפניו אמרו דלאלתר הוה חזקה משום דמסתמא נתברר לו הזיקו מיד עכ"ל והנה החילוק שכ' בין לאלתר דחלון ובין לאלתר דשאר מזיקין לא אתברר והרמב"ם ספי"א משכני' כ' וז"ל מי שהחזיק בנזק כגון שפתח חלון או פתח אמת המים או לא הרחיק מה שהי' לו להרחיק והמחזיק טוען אתה אמרת לי לעשות או אתה מכרת לי או מחלת אחר שראית ושתקת ולא מחית והניזק אומר עכשיו הוא שראיתי ולא ידעתי מקודם או שאומר כשראיתי מחיתי ואתה אמרת עתה ארחיק וכו' בכל אלו וכיוצא בהן על הניזק להביא ראיה ואם לאו ישבע המזיק היסת ויפטר וכ' הה"מ דכיון דס"ל להרמב"ם דחזקת נזיקין לאלתר הוי כמו חזקה דשלש שנים וכמו בהחזיק שלש דצריך המערער להביא ראי' ה"ה בחזקת נזיקין לאלתר וע"ש ומדכתב הרמב"ם פתח חלון עם שאר המזיקין משמע דלאלתר דשניהן שוין וכן משמע בטור סי' קנ"ד ע"ש דכתב דחזקת חלונות וזיזין וכיוצא בו אינה חזקה ג"ש אלא מכי מתברר נזקיו ושתק ומחל ע"ש ומדבריו נמי משמע דהנך לאלתר שוין בין דחלונות בין דשאר מזיקין. ומ"ש הטור מכי מתברר נזקי' אין הכוונה בעדים דהא הניזק אינו נאמן לו' לא ידעתי אלא מ"ש מכי מתברר נזקי' היינו בשיעור שיוכל להתברר נזקי' ולאפוקי אם הי' בזמן קצר שאי אפשר בשום אופן שיוכל להתברר את נזקו דבזה ודאי ליכא חזקה ובפי' המשניות להרמב"ם ס"פ חזקת ז"ל ואין צריך בחזקה לנזקין שלש שנים והוא מה שאמרנו אין דין חזקה בנזקין וג"כ לא הוי בהם חזקה לאלתר אלא כשיעמוד אותו הנזק כדי שיוכל לו' לאותו שהוזק כבר נתפייס' כיון שלא מחית עכ"ל וא"כ מעתה אין לנו לחלק בין המזיקין בענין לאלתר ובכולן נרא' דבעינן שיעמוד שיעור שיוכל לו' לניזק כבר נתפייסת:

אמנם בריב"ש נרא' כדברי הסמ"ע ע"ש בסי' תע"א וז"ל ידעת מה שהסכימו הגאונים שחזקת החלונות והזיזין וכיוצא בהן שאינו גוזל גוף הקרקע אלא נזק לבד כמו סמיכת הקורות וגפת וזבל וסיד וכו' אין חזקתן שלש שנים אלא מכי אתברר היזקו ושתק ומחל וכו' ומה שאמרו בגמ' ולסתום אפי' לאלתר הוי חזקה לא שבחזקת שאר נזקין צריך שלש שנים אלא בנזקין אחרים כשיתברר הנזק ושתק ומחל ובסתימת החלון לאלתר הנזק מבורר דאין אדם עשוי שסותמין אורו בפניו ושותק עכ"ל. ונרא' מדבריו דבשאר נזקין כשיתברר הנזק והיינו שיעור שיוכל להתברר ולאפוקי שיעורא זוטא וכמ"ש ובחלון תיכף ה"ל שיעורא דבירור ותכף ה"ל שיעורא דמחילה ואכתי צ"ע ועמ"ש בסי' קנ"ד סק"ד:

(ב) הרי החזיק בעל הזיז עי' טור דמשמע מדבריו דבזיז הוי חזקה אפי' כשיש היזק ראיה בחצר. מדכת' בסי' קנ"ד בשם הרמב"ן דחזקת חלונות לא מיירי כשיש בהם היזק ראיה דהיזק ראיה כקוטרא וב"ה דמיא ע"ש וכאן בזיז לא הביאו משמע דס"ל דגבי זיז אין לחלק ומדברי הרמב"ן בחידושיו משמע דגבי זיז נמי צריך שלא יהי' בו היזק ראיה ע"ש ז"ל הא דתנן במתני' חלון הצורי יש לו חזקה לאו כשיש בהם היזק ראיה מיירי וכן הא דתנן הזוז עד טפח יש לו חזקה ויכול למחות בבעל החצר כשאין בו היזק ראיה עכ"ל. אמנם נרא' דברי הנ"י שהוא מחלק בין זיזין לחלונות וע"ש שכ' גבי זיזין דאפי' בחצר שיש בו היזק ראיה מיירי דגבי זוזין ליכא היזק ראיה כל כך מדאמרי' בגמ' עלה לימא בהיזק ראיה קמיפלגי ודחי דכ"ע היזק ראיה שמיה היזק ואלו בעלמא ודאי היזק ראיה שמיה היזק משמע דכאן ליכא היזק ראיה כ"כ רק כשמשמש על הזיז ולהכי מהני חזקה להיזק ראיה קטן עכ"ל וגבי חלונות כ' הנ"י דהא דתנן חלון צורי יש לו חזקה היינו דוקא בחצר שאין בו היזק ראיה דגב.י חלון קבוע הוא ויש לו היזק ראיה תדיר וכקוטרא דמיא עכ"ל וזהו נרא' דעת הטור וכמ"ש:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}