באר היטב על חושן משפט קנג
סעיף א
[עריכה](א) שתולה: ול"מ למימר אתלה בו דרך אחורנית ולא אראה בחצר חבירי דחיישינן שיהפך פניו ויראה בו בכוון ויתנצל לו' דמש"ה היפך פניו דירא שמא יפול בעומדו בקצה העלייה ולא יתפס על הראייה כגנב גמ' ור"ש עכ"ל הסמ"ע ועיין בתשובת מהרי"ט ס"ח ק"ח ובתשו' רש"ך ס"ב סי' צ"ח.
(ב) מרצונו: הקשה בסמ"ע דהא לא כ"כ הטור אלא לפי שיטת המאן דאמר דלזיז פחות מטפח אין לו חזקה כלל אבל הרמ"א דכ"כ אדברי המחבר שהם כהרמב"ם דס"ל דאפי' לזיז כל שהו יש לו חזקה לאלתר אם לא מיחה כמ"ש המחבר אחר זה בסעיף ב' לא אתיא שפיר וצ"ל דהרמ"א כ' דין זה לכל מר כדאי' ליה כו' ע"ש.
סעיף ב
[עריכה](ג) לאלתר: ר"ל מכי אתברר ליה היזקו ושתק ודוקא בלסתום חלונו בפניו אמרו דלאלתר הוי חזקה משום דמסתמא נתברר לו נזקו מיד ועיין בריב"ש סי' תע"א וע"ל סי' קנ"ה סל"ה ובסי' קנ"ד סי"ב. סמ"ע.
(ד) והניחו: נרא' בפחות מטפח שהוציא בעל הזיז א"י להסירו בעל הזיז כל זמן שירצ' בעל החצר משא"כ בזיז טפח שמיחה בו בעל החצר אזי גם בעל הזיז יכול להסירו כשרוצ' וכך מורה ל' הטור בב' מקומות ודלא כפי' הב"ח גם דברי הב"ח כהוגן לפי קושיית התוספות עכ"ל הש"ך (עיין במהר"ש יונה ז"ל בפירושו להלכות שכנים. כנה"ג וע"ש אות ד' להגהת הטור).
סעיף ג
[עריכה](ה) תחת: פי' הסמ"ע דר"ל במקום הזיז עצמו כשיבנה ממש במקומו יוסר הזיז ויבוטל תשמישו לגמרי ובהא דוקא יש חילוק בין זיז טפח לפחות מטפח אבל גם בזיז טפח ס"ל דאין בעל הזיז יכול למנוע לבעל החצר מלבנות תחתיו עד הזיז כו' ע"ש) (והט"ז כת' דלשון תחת הזיז לא משמע כן אלא הדברים כמשמען שבזיז עצמו אין לבעל החצר שום זכות אפי' בפחות מטפח רק שיוכל לבנות תחתיו עד סמוך לו וממילא מבטל תשמישו משא"כ בזיז טפח דהחזיק באויר החצר מה שהוא תחת הזיז כדרך תשמישו) ועיין במהרש"ך ח"ג סי' י"ד.
סעיף ד
[עריכה](ו) ד': פירוש במשך כל העשרה יכול לעשות רחבו ד'. סמ"ע.
(ז) למחות: והב"ח פסק דא"י למחות וכת' דגם דעת הרשב"ם הוא כן ואין דבריו נראין דאין כונת רשב"ם לו' רק שיוציא זיז מרשותו עד סמוך לכותלו ולא בכותל של חבירו גם מה שהביא מסולם ל"ד כלל. ש"ך.
סעיף ה
[עריכה](ח) פתח: התוספות כתבו וז"ל דאף שבאותו צד שהגג פתוח לחצר צריך לעשות מעקה גבוה ד"א (ור"ל וכשהוא גבוה כ"כ לא שייך לו' שיוציא זיז למעלה מהמעקה וישמש בו ויראה משם דהא אין דרך שמוש בכך) י"ל דמיירי שמוציא הזיז בקרן זויות בסוף המעקה שהוא בצד שע"פ חצירו ע"כ ור"ל דבשאר ג' צדדי הגג אף שצריך ג"כ לעשות מעקה מ"מ אינו גבוה כ"כ עכ"ל הסמ"ע ועיין בתשובת מהרשד"ם סי' תס"ב.
(ט) כנגדו: ר"ל במקום הזיז ממש דאף אם הזיז הוא למטה מהחלון או בצדו בתוך משך טפח מהחלון אסור לבנות שם שמא יעמוד עליו ויציץ בתוך חלונות חבירו וכמ"ש בסי' קנ"ד ע"ש. סמ"ע.
(י) יסלקם: ע"ל סי' קנ"ד סי"ו מ"ש המחבר בענין זה די"א דיכול למחות משום דלא ניחא ליה לירד עמו בדינא ודיינא לאח"ז וי"ל דהכא הכל מודים כיון דהכל יודעים שמדרך העולם להניח לחבירו הדר בצדו להאריך זיזו לחצירו עד עת שיצטרך לבנות שם. שם.
סעיף ו
[עריכה](יא) החזיק: עיין בתשובת רש"ך ס"ב סי' צ"ח וס"ג סי' פ"ב ובתשובת מבי"ט ח"א סי' צ"ו ובתשובת מהר"א ששון סי' צ"ח.
סעיף ז
[עריכה](יב) לעכב: כ' הסמ"ע דהיינו דוקא כשאין בעל החצר טוען שמגיע לו היזק בתשמישו שמשתמש במקום שירדו שם המים אלא שבא למחות משום דניחא ליה לקבל המים במקום הזה בהא קאמר שאין שומעין לבעל החצר. (מים הנגרים תחת הקרקע ממעין למעין יש להם חזקה מהר"ם גלאנטי סי' פ"ה ועיין בתשובת מבי"ט ח"ב סי' צ"ו) כנה"ג.
סעיף ח
[עריכה](יג) הצנור: כתב הסמ"ע דה"ה תחת המזחילה ובין שהיא של עץ או אבן ס"ל להרי"ף והרמב"ם והרא"ש דמותר לבנות תחתיה ולא כטור שפסק לחלק בין של עץ לאבן ותמה על הרא"ש ע"ש ועמ"ש הט"ז בזה.
סעיף י
[עריכה](יד) בונה: עיין בתשובת ן' לב ס"א כלל י"ד סי' פ"ד. ש"ך.
סעיף יב
[עריכה](טו) חמשה: ל"ד קאמר אלא גם ד' וג' אסור לשפוך כיון שלא החזיק אלא אחד. סמ"ע.
סעיף יג
[עריכה](טז) תטלנו: כת' הב"ח דאיירי כאן בחצר שאין בו בית דומיא דשדה ע"ש ובתשובת רש"ך סי' צ"ח. ש"ך.
סעיף טז
[עריכה](יז) בכל: כת' הסמ"ע דלקמן סי' קנ"ה סל"ה הכריע הרמ"א כדעת הרמב"ם דא"צ חזקת ג' שנים ונרא' דלאו הכרעה כללית היא דא"כ קשה למה כת' זה כמה פעמים בפלוגתא בסוף סימן קמ"ב גבי פתיחת חלון ובסי' זה בכמה מקומות לכן נראה לחלק כו' ע"ש ובתשובת מהרשד"ם סי' רס"א ורס"ז (ועיין במהר"ש יונה בפירושו להלכות שכנים. כנה"ג).
סעיף יז
[עריכה](יח) החג: כתב הסמ"ע דבהג"ה כתוב דהני ז' ימי החג המה נוסף על ל' יום דבעינן בסוכה דעלמא דימי השנה (והט"ז הביא בשם ב"י דלא בעינן ל' כיון דלא נחית מעיקרא אדעתא דרשות רק אדעתא דמצוה).
סעיף יח
[עריכה](יט) טען: עיין בריב"ש ותמצא דאיירי בשני בתים העומדים בשני צדי ר"ה אחד של ראובן והב' של שמעון והיה ראובן סומך קורה מכותלו לשל שמעון דהי' ניכר לכל שאותו כותל שסמך עליה לא היה שלו וזהו ג"כ כוונת המחבר במ"ש בד"א כשהודה כו' ר"ל צריך להודות דאנן סהדי ע"ז כו' עכ"ל הסמ"ע (והט"ז כ' דדבריו דחוקים ומפרש בענין אחר ע"ש).
סעיף כ
[עריכה](כ) בכותל: (אם רוצה להגביה הכותל אע"פ שמכביד על הכותל אם אינו נמשך נזק לחבירו א"י לעכב על ידו. מהרש"ך ח"ב סי' מ"ז ועיין במהר"א ששון סי' פ"ז. כנה"ג).
(כא) יסוד: עיין בתשובת מהרשד"ם סי' רפ"ד.