שולחן ערוך אורח חיים תריג ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · תריג · ה · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

ההולך לבית המדרש או יבלהקביל פני אביו או רבו או יגמי שגדול ממנו בחכמה או לצרכי מצוה ידיכול לעבור במים עד צוארו בין בהליכה טובין בחזרה ובלבד שלא יוציא ידו מתחת שפת חלוקו להגביה שולי חלוקו טזעל זרועו והוא שלא יהיו המים רודפים דאם כן אף בחול אסור מפני הסכנה אפילו אם אינם מגיעים אלא יזעד מתנים:

מפרשים

מגן אברהם

(ה) שגדול ממנו:    משמע דבשווין אסור וכ"מ בכ"ה:


(ו) עד מתנים:    לאו דוק' אלא מעט למעל' מהם עיין בגמ':

באר היטב

(ו) שגדול:    משמע דבשוין אסור. מ"א.


(ז) מתנים:    ל"ד אלא מעט למעלה מהם. מ"א.


משנה ברורה

(יב) להקביל פני אביו או רבו וכו':    ודוקא כשאין לו דרך אחרת להגיע שם למחוז חפצו ועיין לקמן בסוף ס"ח ובמ"ב שם:


(יג) מי שגדול ממנו:    אבל בשוין אסור:


(יד) יכול לעבור וכו':    ואינו חושש משום איסור רחיצה ביוה"כ כיון דהוא לדבר מצוה ואינו מכוין כלל להנאת רחיצה:


(טו) בין בחזרה:    דאם לא כן אתה מכשילו לעתיד לבוא שלא ירצה שוב לילך [גמרא]:


(טז) על זרועו:    דעי"ז אינו נראה כמלבוש אלא כנושאה על כתפו ואמר מר היוצא בטלית מקופלת בשבת חייב חטאת (רש"י):


(יז) עד מתנים:    לאו דוקא אלא מעט למעלה מהם:

ביאור הלכה

▲ חזור לראש