שולחן ערוך אורח חיים תריג ח

ההולך לשמור פירותיו מותר לעבור במים ^כאבהליכה אבל לא בחזרה:

הגה: וכל מקום דמותר לעבור במים ^כבאפילו היה לו דרך שיכול להקיף ביבשה מותר לעבור דלמעט בהילוך עדיף טפי (א"ז):

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

אבל לא בחזרה. שאין כאן מצוה שניחוש לעתיד לבא:

דלמעט בהלוך עדיף. ק"ל דאף על גב דמצינו סברה זאת בפ' אלו קשרי' היינו שאין להרבות בהילוך במקום שאפשר לדלוג על המים משא"כ כאן שיעבור במים למה לנו לעשות נגד הדין בשביל ריבוי הדרך וכתב מו"ח ז"ל שנ"ל למעשה להחמיר וכ"מ ברש"ל בביאור סמ"ג דאין היתר אלא באין דרך אחר ע"כ:

מגן אברהם

עריכה

(ט) מותר לעבור: משום הפסד ממון (ר"ן):

(י) דלמעט בהילוך: ולענין מעשה נ"ל להחמיר וכן כ' רש"ל בביאורי סמ"ג דגבי רבו מיירי שאין לו דרך אחר ולכן מותר לעבור עד כאן ל' בית חדש ולא ידעתי מאי חומרא היא דהא לדברי רבי משה איסרלש אסור להקיף ועיין סי' תצ"ח סעיף ז' וסימן תק"י ס"ח דאסור לישא משא גדול בבת אחת אף על גב דמפיש בהילוך כדי שלא יהא כעובדא דחול כ"ש כאן דיש איסור רחיצה וגזירה דלמא מתווסן מאניה במיא ואתי לידי סחיטה כדאיתא בגמרא דלא חיישינן במה שמרבה בהילוך כן נראה לי:

באר היטב

עריכה

(י) טפי: וב"ח בשם רש"ל כתב שיקיף וכן דעת אחרונים.

משנה ברורה

עריכה

(כא) בהליכה: משום הפסד ממון:

(כב) אפילו היה לו דרך וכו' מותר לעבור: והאחרונים הסכימו דמוטב להקיף ולא לעבור:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}