שולחן ערוך אורח חיים תריג ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · תריג · ט · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

אסור להצטנן בטיט כגלח אם הוא טופח על מנת להטפיח ואסור להצטנן בכלים שיש בהם מים אפילו כדהם חסרים בין של חרס בין של מתכת אבל אם הם רקים מותר וכן בפירות ובתינוק:

הגה: ואסור לשרות מפה מבעוד יום ולעשותה כמין כלים נגובים ולהצטנן בה ביו"כ דחיישינן שמא לא תנגב יפה כהויבא לידי סחיטה (הגהות מיימוני פ"ב ומרדכי וסמ"ק ומנהגים) החולה רוחץ כדרכו אע"פ שאינו מסוכן (רמב"ם):

מפרשים

מגן אברהם

(יא) לא תנגב יפה:    אף על גב דכשאינה נגוב' יש ג"כ איסור רחיצה מ"מ ליכא איסורא כ"כ כמו בסחיטה ועיין סי' ש"א סמ"ו וש"ב ס"י והרי"ף כ' דמ"מ מותר לקנח ידיו ורגליו עי"כ במפה ולמחר מעבירה על גבי עיניו דבזה לא חיישינן לסחיטה:

באר היטב

(יא) לשרות:    מ"מ מותר לקנח ידיו ורגליו עיו"כ במפה ולמחר מעבירה ע"ג עיניו דבזה לא חיישינן לסחיטה. הרי"ף.


משנה ברורה

(כג) לח:    לאו דוקא בידים אלא אפילו לישב [והטעם כיון שיש בו טופח ע"מ להטפיח עובר הלחלוחית ומתענג ולהכי אסור] גמרא:


(כד) הם חסרים:    וכ"ש מלאים שיש לחוש שיתזו המים עליו:


(כה) ויבוא לידי סחיטה:    אבל מותר לקנח ידיו ורגליו עיו"כ במפה ולמחר מעבירה על עיניו דהיא עדיין לחה קצת מקינוח ידים דאתמול דבזה לא חיישינן לסחיטה:

ביאור הלכה

▲ חזור לראש