שולחן ערוך אורח חיים תריג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · תריג · ד · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

מי שהוא אסטניס ואין דעתו מיושבת עליו עד שיקנח פניו במים מותר:

הגה: טונהגו בזה להחמיר ואפילו ברחיצת העינים ישהיא קצת רפואה נהגו להחמיר (מהרי"ל) ואסור לרחוץ יאפיו ביום הכפורים כמו שנתבאר לעיל סימן תקס"ז סעיף ג':

מפרשים

מגן אברהם

(ד) קצת רפואה:    אבל משום רפואה גמורה מותר לרחוץ דלא גרע ממי שרגליו כהות וכ"מ בב"י בשם סמ"ק עיין סס"ט:

באר היטב

(ה) רפואה:    אבל משום רפואה גמורה מותר לרחוץ דלא גרע ממי שרגליו כהות. מ"א.


משנה ברורה

(ט) ונהגו בזה להחמיר:    ואם פניו מלוכלך קצת או שיש לו לפלוף על עינו יכול ללחלח אצבעו במים ולרחוץ במקום הלכלוך או בכדי להעביר הלפלוף רק יזהר שלא לרחוץ רק מקום המלוכלך בלבד:


(י) שהוא קצת רפואה:    אבל משום רפואה גמורה מותר לרחוץ במקום שאין איסור משום רפואה בשבת [ע"ד שנתבאר בסימן שכ"ח] דלא גרע ממי שבא מן הדרך ורגליו כהות:


(יא) פיו:    שמא יבלע קצת בגרונו:

ביאור הלכה

▲ חזור לראש