שולחן ערוך אורח חיים תקפ ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקפ · ג

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

יש מי שאומר שגזרו שיהיו מתענין טזבכל שני וחמישי על חורבן הבית ועל התורה שנשרפה ועל חילול השם ולעתיד לבוא יהפכם ה' לששון ולשמחה:

מפרשים

מגן אברהם

(ט) בכל ב' וה' - הב"י סי' תכ"ט כתב שמתענים ב' וה' אף בניסן ולא נהגו כן, יש מתענין בב' וה' מבשר ויין וגם בליל' שלפניו, ונ"ל דבימות הקיץ שאוכלין קודם הלילה אין צריך להחמיר אם לא שקבלו עליהם לחשבו כליל' אחר שהתפללו תפיל' ערבי' ועיין סי' רצ"ט ס"ו בהגה, ויש נוהגין בלילה שאחריהם שלא לאכול בשר ויין, וכתב היש"ש פ"ז דב"ק הטעם מפני שדיני נפשות דנין ביום וגומרין בלילה עכ"ל, ונ"ל שט"ס הוא וצ"ל שדיני ממונות דנין וכו' דהא דיני נפשות אין גומרין בלילה וס"ל דהקב"ה דן אף דיני ממונות אם יפסיד האדם או ירויח ונראה מדבריו שס"ל הטעם שמתענים בב' וה' מפני שהם ימי דין, ותימא דהיכא רמיזא ואדרב' קי"ל אדם נידון בכל יום ומה שמתענין בהם היינו משום שהם ימי רצון כמ"ש סימן קל"ד וכ"כ התו' ורש"י דשבת והתוס' בכתובות דף ג' לכן אין טעם להתענות בלילה שאחריהם דכבר פנה היום, ונ"ל מי שאינו יכול להתענות עכ"פ יתפלל ב' וה' על דברים הללו:

ואיתא בכתבים שראוי לכל בר ישראל לבכות על שריפת התורה שמכח זה נמס' התורה לקליפות המקום יחזירה לנו במהרה בימינו:

כתב התניא ביום הששי פ' חקת נהגו יחידים להתענו' שבאותו היום נשרפו כ' קרונות מלאים ספרים בצרפת ולא קבעו אותו בימי החדש מפני שמתוך שאלת חלום נודע להם שיום הפרשה גורם גזירה התורה זאת חקת התורה מתרגמינן "דא גזירת אורייתא". וגם בשנת ת"ח נחרבו שני קהילות גדולות באותו היום כמ"ש בסליחות שחבר בעל השפתי כהן:

גם נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין, נהרא נהרא ופשטיה, רפא שבריה כי מטה:

באר היטב

(ט) חורבן:    איתא בכתבים שראוי לכל בר ישראל לבכות על שריפת התורה שמכח זה נמסרה התורה לקליפות המקום יחזירנה לנו במהרה בימינו: כתב התניא ביום הששי פרשת חקת נהגו היחידים להתענות שבאותו היום נשרפו כ' קרונות מלאים ספרים בצרפת ולא קבעו אותו בימי החודש מפני שמתוך שאלת חלום נודע להם שיום הפרשה גורם גזירת התורה זאת חקת התורה מתרגמינן דא גזרת אורייתא: גם בשנת ת"ח נחרבו שני קהלות גדולות באותו היום. גם נוהגין להתענות כ' בסיון בכל מלכות פולין. פעם א' אירע שבחדש א' לא היה אפשר לראות הלבנה בחידושה ולקדשה מחמת שהיה ימי מעונן וערפל וגזר רב א' תענית. וכתב בתשובת שבות יעקב ח"ב סימן י' שאין לו על מה לסמוך לטרוח את הצבור בתענית ע"ש.


(י) חלול השם:    מי שאינו יכול להתענות עכ"פ יתפלל על דברים הללו ויש מתענין מבשר ויין בלילה שלפניהם ובקיץ שאוכלים קודם הלילה אין צריך להחמיר אם לא שקבלו עליהם לחשבו כלילה אחר תפלת ערבית מ"א ע"ש ועמש"ל רסי' קל"ד ס"ק ג'.


משנה ברורה

(טז) בכל ב' וה' - ומי שאינו יכול להתענות על כל פנים יתפלל בהם על דברים הללו ויש מתענין מבשר ויין בהם וגם בלילה שלפניהם ובקיץ שאוכלים קודם הלילה אין צריך להחמיר אם לא שקבלו עליהם לחשבו כלילה אחר תפילת ערבית. איתא בכתבים שראוי לכל בר ישראל לבכות על שריפת התורה שמכח זה נמסרה התורה לקליפות המקום יחזירנה לנו במהרה בימינו. כתב התניא ביום הששי פרשת חוקת נהגו היחידים להתענות שבאותו היום נשרפו כ' קרונות מלאים ספרים בצרפת. גם בשנת ת"ח נחרבו שני קהילות גדולות באותו היום. גם נוהגין להתענות כ' סיון בכל מלכות פולין נהרא נהרא ופשטיה [מגן אברהם] ועיין בשערי תשובה שהוא דוקא מבן י"ח לזכר ובת ט"ו לנקבה.






▲ חזור לראש