שולחן ערוך אורח חיים תקפ ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקפ · ב · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

  • באחד בניסן מתו בני אהרן. בעשרה בו מתה מרים ונסתלק הבאר. דבכ"ו בו מת יהושע בן נון.
  • בי' באייר מת עלי הכהן ושני בניו ונשבה ארון ה'. הבכ"ח בו מת שמואל הנביא.
  • בכ"ג בסיון בטלו הביכורים מלעלות לירושלים בימי ירבעם בן נבט. בכ"ה בו נהרג רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל ור' חנינא סגן הכהנים. בכ"ז בו נשרף רבי חנינא בן תרדיון וספר תורה עמו.
  • באחד באב מת אהרן הכהן. ובי"ח בו כבה נר מערבי בימי אחז.
  • זבי"ז באלול מתו מוציאי חדבת הארץ.
  • בה' בתשרי מתו עשרים איש מישראל ונחבש רבי עקיבא. טבז' בו נגזרה גזירה על אבותינו שימותו בחרב וברעב ובדבר מפני מעשה יהעגל.
  • יאבז' במרחשון עוורו עיני צדקיהו ושחטו בניו לעיניו.
  • יבבכ"ח בכסליו שרף יהויקים המגילה שכתב ברוך מפי ירמיהו.
  • בח' בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים. וט' בו יגלא נודע איזו היא הצרה שאירע בו.
  • ידבה' בשבט מתו הזקנים שהיו בימי יהושע. בכ"ג בו נתקבצו כל ישראל על שבט בנימין על ענין פילגש בגבעה.
  • טובז' באדר מת משה רבינו עליו השלום. בט' נחלקו בית שמאי ובית הלל:

מפרשים

מגן אברהם

(א) בכ"ח בו - במגילת תענית בכ"ט באייר מת שמואל במ"ת ובכל בו ובה"ג גרסי' בשבעה באלול מתו מוציאי כו', וכן הוא בתשו' הרא"ש ובב"י ולכן צ"ל דט"ס נפל בש"ע:


(ב) מתו מוציאי כו' - וקשה הא כתיב "באבוד רשעים רנה" ואפשר דמסתמא שבו ולא זכו שתקבל תשובתם ולכן מתענים (ב"י) ובשל"ה כתב שהיו צדיקים ע"ש:


(ג) מפני מעשה העגל - קשה דהא ארבעים ימים האחרונים היו ימי רצון, ואפשר דהקב"ה נתרצה להם שלא ימותו מיד רק יהא העון שמור לדורות:


(ד) בז' במרחשון - במגילת תענית ובכל בו ובה"ג גרסינן בששה בחשון עיורו וכו':


(ה) בכ"ח בכסלו - במגילת תענית כתב בשבעה בכסליו ובה"ג כתב בשמונה ובכל בו כתב בחמשה וכתב בשל"ה דאף המחמיר להתענות בכולן לא יתענה בחנוכה, עיין רא"ח ח"ב ס"ה:


(ו) לא נודע - ובסליחות שלנו איתא שמת עזרא הסופר:


(ז) בה' בשבט - במגילת תענית גרסי' בשמונה בשבט:


(ח) בז' באדר - כתב בתשו' מהרי"ל סי' ל"א המנהג להתענות באדר ראשון וכ"כ בת"ה סי' רצ"ד אע"ג שבגמרא מוכח שאותה שנה לא היתה מעוברת וכו' ע"ש ועיין סי' תקס"ח, ועיין בילקוט יהושע דף ד' ע"ב דאיכא מ"ד שהיתה מעוברת ומת באדר ראשון וחד אמר שמת בז' בשבט ע"ש:

באר היטב

(ב) בכ"ח:    במ"ת בכ"ט.


(ג) הארץ:    במ"ת ובכל בו ובה"ג גרסי' שבעה באלול מתו מוציאי וכו' וכ"ה בב"י.


(ד) בז':    במ"ת וכל בו ובה"ג גרסי' בששה בחשון עורו וכו'.


(ה) בכ"ח:    במ"ת כ' בז' בכסלו ובה"ג כ' בח'. ובכל בו כ' בחמישי וכ' של"ה אף דהמחמיר להתענות בכולן לא יתענה בחנוכה.


(ו) לא נודע:    ובסליחות שלנו איתא שמת עזרא הסופר.


(ז) בה':    במ"ת גרסי' בשמנה בשבט.


(ח) בז' באדר:    ואם בעיבור מתענים באדר ראשון מהרי"ל סי' ל"א וכ"כ בשכנה"ג משם מהר"י מולן ומשם מהר"י ברונא דכשהשנה מעוברת שיתענה בראשון וע' מ"א ובהלק"ט ח"ב סי' קע"ג.


משנה ברורה

(ד) בכ"ו בו - יש גורסים כ"ח ועיקר כטור [פמ"ג בשם א"ר].


(ה) בכ"ח בו - במגילת תענית כתוב בכ"ט.


(ו) בי"ח בו כבה וכו' - יש גורסין בי"ז וראוי להחמיר בשניהם [א"ז].


(ז) בי"ז באלול וכו' - כפי גרסת הב"י בשם הקדמונים הוא שבעה באלול. ואף דבתורה משמע כפי מה שאמרו חז"ל שנשתרבב לשונם עד טבורם קודם לזה הזמן, יש לומר דלא מתו תיכף ונמשך מחלתם עד זה הזמן [ב"י].


(ח) דבת הארץ - וקשה הא כתיב "באבוד רשעים רנה" ואפשר דמסתמא שבו ולא זכו שיקובל תשובתם ולכן מתענים [ב"י].


(ט) בשביעי בו נגזרה וכו' ויש גורסין בששה [עיין בכל בו ובשכ"ג]:


(י) העגל קשה דהא מ' ימים האחרונים היו ימי רצון ואפשר דהקב"ה נתרצה להם שלא ימותו מיד רק שיהא העון שמור לדורות [מ"א]:


(יא) בשבעה במרחשון עוורו וכו' במג"ת ובה"ג גרסו בששה במרחשון וכו':


(יב) בעשרים ושמונה בכסליו וכו' יש חלופי גרסאות בזה וע"כ אין כדאי להתענות בחנוכה עיין במ"א:


(יג) לא נודע ובסליחות שלנו איתא שמת עזרא הסופר:


(יד) בחמשה בשבט וכו' במגילת תענית גרסינן בשמנה בשבט:


(טו) בשבעה באדר וכו' ובשנה מעוברת יש דעות בין האחרונים ועיין בפ"ע וסוגין דעלמא להתענות בראשון: