לדלג לתוכן

מגילת תענית יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · מגילת תענית · יג

ימי הצומות

ימי הצומות

[עריכה]

ואלו הימים שמתענין בהם מן התורה וכל המתענה בהם לא יאכל ולא ישתה עד הערב.

ניסן
[עריכה]
אייר
[עריכה]
סיון
[עריכה]
תמוז
[עריכה]
  • בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות ובטל התמיד ושרף אפוסטמוס את התורה והועמד צלם בהיכל.
  • באחד באב מת אהרן הכהן הגדול.
  • בט' באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבהמ"ק בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר.
  • בשמונה עשרה בו כבה נר מערבי בימי אחז.
אלול
[עריכה]
תשרי
[עריכה]
  • בשלשה בתשרי נהרג גדליה בן אחיקם בן שפן והיהודים אשר ‏ היו עמו במצפה.‏
  • בחמשה בו מתו עשרים אנשים מישראל ונחבש רבי עקיבא בן יוסף בבית האסורין ומת.
  • בשבעה בו נגזר על אבותינו חרב ורעב.
  • בעשרה בו נתכפר על מעשה העגל.
חשון
[עריכה]
  • בששה במרחשון עיוורו את עיני צדקיהו מלך יהודה ושחטו בניו לעיניו.
כסלו
[עריכה]
  • בשבעה בכסליו שרף יהויקים את המגילה שכתב ברוך בן נריה מפי ירמיה.
טבת
[עריכה]
  • בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והחשך בא לעולם שלשה ימים.
  • בתשעה בו לא כתבו רבותינו על מה.
  • בעשרה בו סמך מלך בבל את ידו על ירושלם להחריבה.
שבט
[עריכה]
  • בשמונה (ס"א: בחמשה ) בשבט מתו הצדיקים שהיו בימי יהושע בן נון.
  • בעשרים ושלשה בו נתקבצו כל ישראל [ו]על שבט בנימין על פלגש בגבעה ועל צלם מיכה.
אדר
[עריכה]

אלו ימי התענית שקבלו עליהם מן התורה