משנה ברורה על אורח חיים תקפ
(א) וראוי להתענות עיין בב"י שיש מהראשונים שמפקפקין ע"ז ולדעתם יש ליזהר שלא להתענות כשאירע איזה מהם בר"ח ויש שכתבו שדבר זה ניתקן בימי חכמי התלמוד ולכן בעל נפש יחמיר לעצמו אם אפשר לו. ומ"מ מי שאינו רגיל להתענות תעניות אלו ואירע לו איזה צרה ח"ו ורוצה להתענות בר"ח ניסן על צרתו אסור כיון שהוא נוהג בו תמיד איסור תענית [מ"א]:
(ב) בהם ובס"ח סי' ר"ל כתב כשהלבנה לוקה יש להתענות [מ"א]:
(ג) וטוב שלא להשלים בר"ח משום דכתיב בספר תניא דאין להתענות בר"ח:
(ד) בכ"ו בו - יש גורסים כ"ח ועיקר כטור [פמ"ג בשם א"ר].
(ה) בכ"ח בו - במגילת תענית כתוב בכ"ט.
(ו) בי"ח בו כבה וכו' - יש גורסין בי"ז וראוי להחמיר בשניהם [א"ז].
(ז) בי"ז באלול וכו' - כפי גרסת הב"י בשם הקדמונים הוא שבעה באלול. ואף דבתורה משמע כפי מה שאמרו חז"ל שנשתרבב לשונם עד טבורם קודם לזה הזמן, יש לומר דלא מתו תיכף ונמשך מחלתם עד זה הזמן [ב"י].
(ח) דבת הארץ - וקשה הא כתיב "באבוד רשעים רנה" ואפשר דמסתמא שבו ולא זכו שיקובל תשובתם ולכן מתענים [ב"י].
(ט) בשביעי בו נגזרה וכו' ויש גורסין בששה [עיין בכל בו ובשכ"ג]:
(י) העגל קשה דהא מ' ימים האחרונים היו ימי רצון ואפשר דהקב"ה נתרצה להם שלא ימותו מיד רק שיהא העון שמור לדורות [מ"א]:
(יא) בשבעה במרחשון עוורו וכו' במג"ת ובה"ג גרסו בששה במרחשון וכו':
(יב) בעשרים ושמונה בכסליו וכו' יש חלופי גרסאות בזה וע"כ אין כדאי להתענות בחנוכה עיין במ"א:
(יג) לא נודע ובסליחות שלנו איתא שמת עזרא הסופר:
(יד) בחמשה בשבט וכו' במגילת תענית גרסינן בשמנה בשבט:
(טו) בשבעה באדר וכו' ובשנה מעוברת יש דעות בין האחרונים ועיין בפ"ע וסוגין דעלמא להתענות בראשון:
(טז) בכל ב' וה' - ומי שאינו יכול להתענות על כל פנים יתפלל בהם על דברים הללו ויש מתענין מבשר ויין בהם וגם בלילה שלפניהם ובקיץ שאוכלים קודם הלילה אין צריך להחמיר אם לא שקבלו עליהם לחשבו כלילה אחר תפילת ערבית. איתא בכתבים שראוי לכל בר ישראל לבכות על שריפת התורה שמכח זה נמסרה התורה לקליפות המקום יחזירנה לנו במהרה בימינו. כתב התניא ביום הששי פרשת חוקת נהגו היחידים להתענות שבאותו היום נשרפו כ' קרונות מלאים ספרים בצרפת. גם בשנת ת"ח נחרבו שני קהילות גדולות באותו היום. גם נוהגין להתענות כ' סיון בכל מלכות פולין נהרא נהרא ופשטיה [מגן אברהם] ועיין בשערי תשובה שהוא דוקא מבן י"ח לזכר ובת ט"ו לנקבה.