שולחן ערוך אורח חיים תצג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · תצג · ב · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

*נוהגים שלא להסתפר ועד ל"ג לעומר, זשאומרים שאז פסקו מלמות, ואין להסתפר עד יום ל"ד בבקר אלא א"כ חל יום ל"ג ערב שבת שאז מסתפרין בו מפני כבוד השבת.

הגה: ובמדינות אלו אין נוהגין כדבריו, אלא מסתפרין חביום ל"ג גומרבים בו קצת דשמחה טואין אומרים בו התחנון (מהרי"ל ומנהגים). ואין להסתפר יעד ל"ג בעצמו יאולא מבערב (מהרי"ל). מיהו אם חל ביום ראשון, נוהגין להסתפר ביום שישי לכבוד ושבת (מהרי"ל). ומי שהוא דיבבעל זברית או מל בנו, מותר יגלהסתפר בספירה לכבוד המילה. (הגהות מנהגים):

מפרשים

טורי זהב - מגן דוד

אין

מגן אברהם

(ג) ומרבים בו - וכתוב בכוונות (דרושי הפסח דרוש י"ב) שגדול אחד היה רגיל לומר נחם בכל יום ואמרו גם בל"ג ונענש:


(ד) בעל - הוא סנדק וה"ה המוהל עסי' תקנ"ה ס"א:

באר היטב

(ד) שמחה:    וכתב בכוונות שגדול אחד היה רגיל לומר נחם בכל יום ואמרו גם בל"ג ונענש עיין שם.


(ה) תחנון:    גם בערב של יום ל"ב. ובאשכנז המנהג שבשחרית א"א תחנה משא"כ בערב אומרים תחנה וא"כ מ"ש הרב ג"כ דאין להסתפר עד ל"ג בעצמו הוא ע"פ המנהג אשכנזים אבל לאותן הנוהגין שלא לומר תחנה מבערב ה"ה דמותר להסתפר דהא בהא תלי' וכ"כ המי"ט. ח"י.


(ו) שבת:    זהו דעת מהרי"ו. ומהרי"ל אוסר וכן דעת מקצת אחרונים ומ"מ היכא דנהוג היתר נהוג ואין להחמיר בדינים אלו כמ"ש בסעיף קטן ג'. ח"י.


(ז) ברית:    ע"ל בב"י סימן תקנ"ט מבואר דבעלי ברית נקראים הסנדקים והמוהל ואבי הבן הנימול אף שאינו מל בעצמו. ומותרים להסתפר בערב קודם כניסה לבה"כ כ"כ במנהגים וכ"כ הח"י והפר"ח דלא כשכה"ג ע"ש וכן נוהגין.


משנה ברורה

(ו) עד ל"ג לעומר עד ועד בכלל והיינו עד ל"ג ימים שלמים כל אחד לילו ויומו משא"כ יום ל"ד לא החמירו בו כ"א בלילה בלבד אבל משיאור היום לאחר נץ החמה מותר דמקצת היום ככולו:


(ז) שאומרים שאז פסקו וכו' ואף דגם ביום ל"ד מתו דמשום זה החמירו גם כל ליל ל"ד עד הנץ אפשר דעיקר ההפסקה היה ביום ל"ג וביום ל"ד מתו רק מעט [פמ"ג]:


(ח) ביום ל"ג דס"ל דביום ל"ג פסקו לגמרי מלמות:


(ט) וא"א בו תחנון גם בערב של ל"ב:


(י) עד ל"ג בעצמו דהיינו לאחר שתנץ החמה והטעם לדידהו גם כן משום דמקצת היום ככולו:


(יא) ולא מבערב ויש מאחרונים שמקילין להסתפר מבערב [מי"ט וא"ר] וסיים א"ר דמ"מ לענין נשואין לא ראיתי מקילין כ"א ביום ל"ג בעומר בעצמו ולא בלילה שלפניו אכן כשחל ל"ג בעומר בע"ש והוא לו שעת הדחק לעשות ביום אפשר שיש להקל לו לעשות בלילה שלפניו:


(יב) בעל ברית היינו הסנדק והמוהל ואבי הבן אף שאינו מוהלו בעצמו (ומ"ש הרמ"א או מל בנו היינו שיש לו בן שצריך למול אותו) אבל לא המוציא והמביא [אחרונים]:


(יג) להסתפר בספירה היינו אפילו ביום שלפני המילה סמוך לערב קודם הליכה לבהכ"נ. ואם חל המילה בשבת מותרים להסתפר בע"ש אפילו קודם חצות [פמ"ג]:

ביאור הלכה

(*) נוהגים שלא להסתפר וכו':    ומ"מ אותן המותרין להסתפר בחוה"מ כבסימן תקל"א י"ל דגם בספירה שרי דלא עדיף מחוה"מ [פמ"ג]:

כף החיים

(יג) סעי' ב. נוהגין שלא להסתפר עד ל"ג וכו' והאר"י ז"ל לא היה מגלח ראשו אלא בע"פ ובערב חג השבועות ולא היה מגלח לא ביום ר"ח אייר ולא ביום ל"ג לעומר בשום אופן. שער הכוו' דף פ"ו ע"ד. פע"ח שער כ"ב פ"ז וכ"כ הנה"ש דף כ"ה ע"ד דצריך ליזהר מאד שלא לגלח בשום אופן אלא ביום מ"ט וכמנהג האר"י ז"ל ולא כמ"ש קצת המקו' לגלח במ"ח ויעו"ש טעם בסוד. וכ"כ הברכ"י או' ו' ובספרו מו"ב או' רכ"א יעו"ש. וכתב עו"ש הגה"ש דגם לחתן לא התרתי לגלח קודם שבועות בכמה ימים. וכ"כ המו"ב שם. וכ"כ באגרות הרמ"ז ססי' ב' שלפי מנהג האר"י ז"ל אפי' אם יזדמן ברית מילה אין להסתפר בכל זמן העומר שע"ת או' ח' וכתב עו"ש הגה"ש דנספתקתי אם חל יום מ"ט בשבת אם מותר לגלח במ"ח ולא אפשיטא לי ולולי שהכרחוני כמעט לא הייתי מגלח והב"ד המו"ב שם וכתב וכן עיקר לגלח בע"ש שלא יכנס לחג כשהוא מנוול יעו"ש.

(יד) מי שנהג שלא להסתפר מפסח ועד עצרת מהניה ליה התרה. כתונת יוסף סי' י"ט. זכ"ל או' ע'.

(טו) שם עד ל"ג וכו' מי ששלמו ל' של אבלו בימי העומר בין ר"ח לל"ג התיר להסתפר הזר"א סי' ס"ז וכתב שכן הסכימו הלכה למעשה עם מע' הרב מר אחיו מהרד"ך זלה"ה אלא שכתב וטוב היה לעשות התרה ועוד חילק בזה יעו"ש מחב"ר או' ג, שע"תת או' ז' והיינו אם יש צורך בדבר כגון שגדלו שערותיו ויש לו כאב ראש מזה וכדומה. ועיין לקמן או' מ"ח.

(טז) שם שלא להסתפר עד ל"ג וכו' ונטילת הצפרנים נהגו העולם להתיר וגם מן הדין שרי. זכ"ל או' ע' יעו"ש. מל"ח סי' ו' או' א':

(טוב) שם שלא להסתפר עד ל"ג וכו' מי הנוהג להסתפר בכל ע"ש ואם יעבור אפי' שעה יש לו מיחוש הראש ותקנתו הוא להסתפר מיד מותר לו להסתפר בימי העומר. עולת שמואל סי' י"א. עיקרי הד"ט סי' כ"א או' ח' בי"ע או' י"ב.

(יח) שם ואין להסתפר עד ל"ד בבקר. שיש במדרש שמתו מפסח עד פרוסת העצרת והוא ט"ו יום קודם העצרת וכשתסיר ט"ו יום ממ"ט יום נשארו ל"ד והנה הם ל"ג שלימים ומגלחים ביום ל"ד בבקר כי מקצת היום ככולו. ב"י. עו"ש או' ב' ביאורי הגר"א. ועיין שכנה"ג בהגב"י או' א' שכתב ולא שייך לומר מקצת היום ככולו אלא ביום ולא בלילה יעו"ש. וכ"ד הרב"ד סי' ר"פ. וכ"כ בביאורי הגר"א דלא אמרינן מקצת היום ככולו עד שתנץ החמה יעו"ש. וכ"כ המאמ"ר או' ד' אמנם הפר"ח כתב דהרוצה לסמוך אמ"ד דמקצת היום ככולו הוי אף במקצת הלילה והלסתפר בלילה לא הפסיד כלום יעו"ש. מיהו השו"ג או' ז' כתב דאנן קבלנו הוראות הש"ע הילכך אין להסתפר אלא ביום ולא בלילה יעו"ש. ועיין לקמן או' ל':

(יט) אם מחדש הוקבע יריד בימי העומר בחצרות השר ואיכא קפידא אם ילכו שם בלי תיקון הזקן בזה האריכו הזר"א סי' ס"ט וחד גברא רבא למצא צד ההתר יעו"ש. מחב"ר או' ד' ועי"ש שדעת הזר"א שכל מי שצריך לילך שם יבא לפני ב"ד ויפתחו לו בפתח וחרטה כדי שלא ליתן תורת כל א' וא' בידו יעו"ש.

(ך) שם. עד ל"ד בבקר. במקום שאין מסתפרים ביום ל"ג כ"א ביום ל"ד בבקר ואירע לאחד שיש לו קרוב שהיה לו להתאבל והוא קרוב למות ומתיירא שימות וצרך למנות עוד ל' להסתפר מותר בכה"ג להסתפר ביום ל"ג וביותר יעשה התרה. רו"ח או' ב'.

(כא) מי שקפץ ונסתפר בל"ג אין עונשין אותו אעפ"י שהוא מהנוהגים להסתפר בל"ד. נאמן שמואל סי' יו"ד. וכ"כ הפר"ח דמי שנהג להסתפר בל"ג אין מוחין בידו אפי' הוא במקום דמסתפרין בל"ד יעו"ש. זכ"ל או' ע' ועיין לקמן או' כ"ט.

(כב) מי שנהג לגלח ביום ל"ד כמו שנוהגין בני ספרד ואח"כ נהגל לגלח ביום ל"ג כמנהג אשכנז אין כאן משום לא תתגודדו. נאמן שמואל שם. י"א בהגב"י. בי"ע או' ה'.

(כג) שם. אלא א"כ חל יום ל"ג ע"ש וכו' ואם יהיה איזה מניעה שלא יוכל לצאת ביום ו' להסתפר שרי ליה להסתפר בליל ששי. ב"ד סי' ר"פ זכ"ל שם.




▲ חזור לראש