שולחן ערוך אורח חיים תעא ב

וקודם שעה עשירית מותר לאכול מצה עשירה:

הגה: אבל מצה שיוצאין בה בלילה אסורים לאכול כל יום ארבעה עשר (ר"ן פרק אלו עוברין בשם הרמב"ם והמגיד פרק ו').

וקטן שאינו יודע מה שמספרים בלילה מיציאת מצרים מותר להאכילו (תרומת הדשן סימן ז').

ויש נוהגין שלא לאכול חזרת בערב פסח כדי לאכול מרור לתיאבון (תולדות אדם וחוה נתיב ה' חלק ג'). וכן ביום ראשון של פסח כדי לאכלו בליל שני לתיאבון. וכן נוהגין קצת למעט באכילת מצה ביום ראשון מהאי טעמא (כל בו).

ויש מחמירין עוד שלא לאכול פירות כדי לאכול החרוסת לתיאבון ואין לחוש למנהג ההוא. ויש מחמירין שלא לפרר או לשבור המצות בערב פסח שלא לבוא לאכול מהם (מהרי"ו) ואין לחוש גם לזה.

מצה שנאפה כתקנה ואחר כך נתפררה ונילושה ביין ושמן אינה נקראת מצה עשירה ואסורה לאכלה בערב פסח (מהרי"ו):

מפרשים

מגן אברהם

עריכה

(ה) מצה עשירה: פי' שנילושה במי פירות לבד אבל נילוש' במי פירו' עם מים יוצאין בה בשעת הדחק וראיי' ממנחות וא"כ אסור לאוכלה בע"פ (מהר"ל בס' גבורות ה' וב"ח) ובגמרא דף ל"ח פריך אהא דאמרי' חלות תוד' ורקיקי נזיר יוצאין בהן והיא מצה עשיר' הוא ומשני רביעית היא ומתחלק' לעשרי' חלות גדולו' שנעשו מז' עשרונים ואין כאן עושר ע"כ משמע דאם יש שמן הרבה אף על פי שמעור' עם המים ה"ל מצה עשירה ואפי' בשעת הדחק אין יוצאין בה דאל"כ מאי פריך דלמא מתני' מיירי בדיעבד יוצא בהן אלא אפי' בדיעבד לא יצא וכ"מ דהא בסי' קס"ח פסק דאין מברכין בהמ"ז על דבר שנילוש במי פירות ובסוף סי' קפ"ח אית' דחייב לאכול בי"ט כזית פת שחייבין עליו בהמ"ז וא"כ מאי רבותא דליל ראשון של פסח אלא כמ"ש הר"ן פ"ב דסוכ' דביום מות' לאכול מצה עשירה והיינו ע"כ שיש בה מעט שמן דביש בה שמן הרבה א"מ ב"ה א"כ בליל' אפי' יש בה מעט שמן אין יוצאין בה אא"כ הוא מעט דמעט כמו גבי תודה כמש"ל ועוד דמי פירות לבד אין מחמיצי' וא"כ ל"ל ללחם עוני פשיט' דאין יוצאין בהם כמ"ש סי' תנ"ג אלא ודאי אפי' עם מים אין יוצאין משום מצה עשיר' ועיין ב"י סי' תס"ב בשם המ"מ:

(ו) מצה שיוצאין בה: נ"ל דמצה כפולה ונפוחה אין לאכלה בע"פ כל היום דשמא מצה היא עיין סוף סי' תס"א ומשמע דביום י"ג מותרין לאכול מצה:

(ז) מותר להאכילו: אף על גב דאסור להאכיל לקטן בידים דבר איסור כמ"ש סי' שמ"ג מ"מ דבר שאינו אלא ביטול מ"ע מותר להאכילו בידים כמ"ש סי' רס"ט, אבל קטן היודע אסור להאכילו דלא שייך לו' בעבור זה מאחר שכבר מילא כריסו ממנו (ת"ה) ואין חילוק בין קטן לקטנה:

(ח) ונילושה ביין ושמן: אפילו נאפי' אח"כ שנית אבל מפוררת ונתבשלה מותר לאכול ומברך (במ"מ) דהוי מעש' קדירה ונימוח (מהרי"ל) עמ"ש סי' קס"ח ס"י ותס"א ס"ד:

באר היטב

עריכה

(ד) עשירה: ואם נילושה במי פירות עם מים ג"כ הוי מצה עשירה ואין יוצאין בה ח"י ומ"א ע"ש. וע"ל סי' תס"ב ס"ק ג'.

(ה) יום י"ד: אבל בליל י"ד מותר ר"ן והב"ח והח"י וא"ז. ובשכנה"ג כתב דרבים נוהגים שלא לאכול מר"ח ע"ש. וכתב המ"א דמצה כפולה ונפוחה אין לאכלו בער"פ כל היום דשמא מצה היא עססי' תס"א.

(ו) וקטן: והוא הדין קטנה. מ"א.

(ז) לתיאבון: ואין למנהג זה טעם. ע"ת.

(ח) ונילושה: אבל מפוררת ונתבשלה מותר לאכול ומברך במ"מ דהוי מעשה קדירה ונימוח. מהרי"ל עמ"א ובח"י.

משנה ברורה

עריכה

(ט) וקודם שעה עשירית וכו' - אכן אם יודע שימשך סעודתו בתוך שעה עשירית לא יתחיל לאכול אפילו קודם ט':

(י) מצה עשירה - היינו שנילושה במי פירות ולהכי מותר לאכול כיון שאין יוצאין בזה ידי מצה בלילה כמבואר בסימן תס"ב ועיין שם במשנה ברורה דאפילו לש במים ועירב בה קצת מי פירות נמי אין יוצאין בה משום מצה כל שטעם מי פירות נרגש בה וא"כ לענין ע"פ מותר באכילה דהוי ג"כ מצה עשירה ועיין שם בס"ד בהג"ה דבמדינות אלו אין נוהגין ללוש במי פירות:

(יא) אסורים לאכול - מדרבנן כדי שיהיה היכר לאכילתה בערב (רמב"ם):

(יב) כל יום י"ד - היינו מעמוד השחר ויש נוהגים שלא לאכול מצה מראש חודש. וכתבו האחרונים דמצה נפוחה או כפולה אף שמחמירין בה לחשבה כחמץ כמבואר בסימן תס"א מכל מקום אסור לאכילה מעמוד השחר ואילך דבכלל מצה היא מעיקר הדין:

(יג) שאינו יודע - אבל אם יש בו דעת להבין אין להאכילו מצה דדרשינן והגדת לבנך וכו' בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך ואם מילא הבן כבר כריסו במצה לא שייך לומר בעבור זה שאינו חידוש לקטן. ואין חילוק בין קטן לקטנה:

(יד) מותר להאכילו - כל היום:

(טו) מרור לתיאבון - ואין למנהג זה טעם [אחרונים]:

(טז) וכן נוהגין וכו' ביום ראשון - ומן המנחה ולמעלה מן הדין צריך ליזהר בכל יו"ט ראשון מפני שהוא עיו"ט שני כמו שכ' המ"א בסימן תקכ"ט סק"א:

(יז) ואין לחוש גם לזה - כיון שאינו רגיל באכילת מצה כל השנה:

(יח) ונילושה וכו' - דבלא נילושה פשיטא דאסור שיוצאין בפרורין בלילה ידי חובת מצה וכמו שכתבנו בסימן תס"א ס"ד במשנה ברורה:

(יט) ביין ושמן וכו' - בין שנאפית אח"כ שנית בין שלא נאפית ורוצה לאכול כמו שהיא:

(כ) אינה נקראת וכו' - דלא נתבטלה ממנה שם מצה ע"י זה ומ"מ לצאת בה ידי מצה בלילה אין כדאי לפי מה שנתבאר לעיל בסימן קס"ח במשנה ברורה ס"ק נ"ט עיי"ש וגם לחוש ליש מי שאומר דגם זה בכלל מצה עשירה וכ"ז בשלא בשלה אבל אם בשלה וכמו שנוהגין במדינותינו לעשות כדורים ממצה שקורין (קניידלעך) או מצה מבושלת בכלי ראשון מותר לאוכלה קודם שעה עשירית דזה בודאי לא מיקרי מצה וכדמבואר בסימן תס"א:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}