שולחן ערוך אורח חיים רצט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

סעיף זה בטור

כשהיה אוכל וחשכה שאמרנו שאינו צריך להפסיק גומר סעודתו יאומברך ברכת המזון יבעל הכוס ואחר כך מבדיל עליו יגואם יש לו שני כוסות ידמברך ברכת המזון על אחד ומבדיל על אחד:

מפרשים

 

מגן אברהם

(ז) ומברך ב"ה:    ומותר לשתות מכוס של ב"ה וכ"מ סי' ער"א בב"י בשם הר"י מטראני וע"ש דלר"י מותר לשתות ע"ש ובהבדלה כ"ע מודו ונ"ל דמי שאינו נזהר בכל השנה לברך על כוס דס"ל כמ"ד דאין טעון כוס גם עתה אסור לשתות ממנו:
 

באר היטב

(ה) על הכוס:    ומותר לשתות מכוס של בה"מ. ואם אינו נוהג בכל השנה לברך על הכוס דס"ל כמ"ד דאין טעון כוס גם עתה אסור לשתות ממנו. מ"א.
 

משנה ברורה

(יא) ומברך וכו' – היינו למ"ד בהמ"ז טעונה כוס ועיין סימן קפ"ב ס"א:

(יב) על הכוס – ואינו טועמו עד אחר הבדלה כדי שלא יפגמנו:

(יג) ואם יש לו שני כוסות וכו' – הטעם דאין אומרים שתי קדושות על כוס אחד ורישא דאין לו כ"א אחד שאני:

(יד) מברך בהמ"ז – ומותר לשתות מהכוס אף שהוא קודם הבדלה דכוס של בהמ"ז שייך לסעודה. וכ"ז למי שנזהר תמיד לברך על כוס אבל למי שמברך לפעמים בלא כוס לפי שסומך על הפוסקים שס"ל דאין בהמ"ז טעונה כוס אסור לו לשתות עתה מהכוס של בהמ"ז קודם הבדלה [מ"א וש"א] וכתב הח"א דזה דוקא אם הוא כבר ודאי חשיכה אבל אם הוא ספק חשיכה נראה דיכול לשתות מכוס של בהמ"ז אף מי שאינו נזהר תמיד לברך על הכוס:
 

ביאור הלכה

(*) מברך בהמ"ז על אחד:    ושותהו כמש"כ במ"ב ומתפלל ואח"כ מבדיל על האחר אבל ברישא שאין לו אלא כוס אחד ואינו יכול לשתות ממנו עד אחר הבדלה משמע מב"ח וא"ז דיבדיל מיד קודם התפלה והטעם כדי שלא יתאחר שתיית הכוס הרבה מעת שבירך עליו בהמ"ז אבל אין העולם נוהגין כן אלא מתפללין ואח"כ מבדילין וכן משמע קצת בדה"ח:.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש