שולחן ערוך אורח חיים רצט ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

סעיף זה בטור

טכשמפסיק להבדלה אינו צריך לברך 'בורא פרי הגפן' על כוס של הבדלה יויש אומרים שצריך:

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

(ד) כשמפסיק להבדיל כו'. דאין הבדלה הפסק והוא דעת הרא"ש והטור בסי' רע"א אבל הי"א שצריך הוא מהרי"ק שמביא ב"י דס"ל כיון דחשיכה ודאי היה צריך להפסיק והוה סילוק ולפמ"ש בס"א דהמנהג פשוט כסבר' ראשונה א"כ אפי' בודאי חשיכה אין חיוב להפסיק בשביל הבדלה ממילא כשמפסיק להבדיל א"צ לברך דלא חשיב הפסק וכ"כ בת"ה סימן קנ"ד ורמ"א מביאו בסמוך לענין מבדיל מבע"י וליכ' למימ' דכיון דאבדיל שווי' חול ואתסר להו למשתי דכיון דמנפשיה קבל עליה הך תעניות ל"ש למימר דע"כ חל עליו כדאמרי' גבי ט"ב כו' עכ"ל ה"נ גבי הבדלה כאן במקו' שאין חיוב עליו לא הוה סילוק:
 

מגן אברהם

(ו) וי"א שצריך:    הוא דעת מהרי"ק שורש צ"ו וצ"ע דהא סתם בסי' ער"א דגבי קידוש א"צ לברך, וכתב הב"ח דש"ה כיון שעדיין לא ברכו ב"ה הברכה שבירך מתחלה על היין פוטר את כל היין אבל מהרי"ק מיירי שלא היו מסובין אלא לשתיה ואם כן מיד שצריך להפסיק לקידוש או להבדלה הוי גמר למה ששתה וצריך לברך בפה"ג עכ"ל, וצ"ע א"כ למה כתב מהרי"ק דלהרי"ף וסמ"ג מפסיקין בודאי חשיכה הלא לשתיה לכ"ע מפסיקין אף בספק חשיכה ועוד שכתב שם בהדיא שהיה באמצע סעודה וע"ש דאיתא בהדי' שמיירי לאכילה ומ"ש הרב"י שהיו מסובין לשתיה מיירי בשתיה שלאחר הסעודה קודם ב"ה ולענין הלכה פסק הב"ח דאפי' היו עסוקין בשתיה א"צ לברך ול"נ כפשוטו דסובר דכוס של הבדלה גרע טפי שאין שייך לסעודה וכמ"ש ס"ח וסי' קע"ד ס"ד ולכן צריך לברך ולדידי' כשמבדיל על שכר באמצע הסעודה נמי צריך לברך דברכת המוציא אין פוטרתו כי היכי דב"ה אין פוטרתו מברכ' אחרונה כמ"ש ס"ח ולכן יש ליזהר שלא להבדיל באמצע הסעודה גם יש מחלוקת אם יברך אחר כך המוציא כמ"ש סימן ער"א ס"ד:
 

באר היטב

(ד) הבדלה:    וכן דעת הט"ז וב"ח. ומ"א כתב דיש לזהר שלא להבדיל באמצע הסעודה. גם יש מחלוקת אם יברך אח"כ המוציא כמ"ש סי' רע"ו ס"ו.
 

משנה ברורה

(ט) כשמפסיק להבדיל – היינו אפילו אם היה קבוע מתחלה לשתיה לבד דמחוייב להפסיק אפ"ה א"צ לברך עתה בפה"ג שנפטר בברכת בפה"ג שבירך על שתיה הראשונה ואצ"ל אם קאי באמצע אכילתו שא"צ מן הדין להפסיק ורוצה עתה להבדיל על היין שא"צ לברך עליו בפה"ג אם כבר בירך בפה"ג על היין שבתוך הסעודה או שלפני הסעודה וכן אם מבדיל על השכר בתוך הסעודה א"צ לברך שהכל אפילו אם לא בירך כלל שהכל מתחלה שברכת המוציא פוטרת אותה:

(י) וי"א שצריך – ס"ל דכוס של הבדלה הוא ענין בפ"ע ואין שייך לסעודה והעיקר כדעה א' ומ"מ טוב ליזהר לכתחלה שלא להבדיל בסעודה לא על השכר ולא על היין אם כבר בירך מתחלה על היין ואם הוא מוכרח להפסיק ולהבדיל כגון שהיה עוסק מתחלה בשתיה לבד לא יברך דהעיקר כדעה א':
 

ביאור הלכה

(*) כשמפסיק להבדיל:    והיינו כשלא אמרו בואו ונבדיל וכשאמרו תליא זה בפלוגתת הט"ז ומ"א לעיל בסימן רע"א ס"ה דלהט"ז שם יהיה צריך לברך בפה"ג על הכוס של הבדלה ולהמ"א שם אין צריך [תו"ש] ואף דשם מיירי לענין קידוש דצריך מדינא להפסיק וזהו טעמו של הט"ז וכמבואר שם בדבריו גם כאן כונת התו"ש כשהיו עוסקים מתחלה בשתיה לבד דצריך מדינא להפסיק וכנ"ל אבל כשהיו עוסקים באכילה אף כשאמרו בואו ונבדיל א"צ לברך גם להט"ז ועיין לקמיה:.

(*) א"צ לברך וכו':    וגם ברכת המוציא א"צ לברך לכו"ע כשחוזר לגמור סעודתו אחר הבדלה אחרי דמדינא לא היה צריך להפסיק באמצע הסעודה להבדיל כן מוכח לעיל ברע"א ס"ד ע"ש ומה שכתב המגן אברהם בסוף סק"ו דיש מחלוקת אם מברך אח"כ המוציא הוא תמוה מאד וכבר תמהו עליו האחרונים בזה:.

(*) וי"א שצריך:    הנה בב"י וכן בב"ח ומ"א דחקו עצמן ליישב טעם הי"א דבקידוש קי"ל ברע"א ס"ד דא"צ לחזור ולברך בפה"ג והמ"א אסיק דטעם הי"א הוא כמו שכתבתי במ"ב ובבאור הגר"א כתב דהי"א לא החמיר לחזור ולברך בפה"ג רק כשאמרו מתחלה בואו ונבדיל והי"א הזה אזיל לשיטתו בס"ב דס"ל שם בבואו ונבדיל דצריך להפסיק [דשם הוא דעת מהרי"ק לפי דבריו וכן בזה] וממילא לדידן דס"ל שם כדעה קמייתא א"צ לחזור ולברך אף כשאמרו בואו ונבדיל [והנה כ"ז כשהוא באמצע סעודה אבל כשהיו עוסקין מתחלה בשתיה לבד ואמרו בואו ונבדיל נראה דלכו"ע צריך לחזור ולברך דלא מצינו שיפלוג עליו דעה הראשונה בזה והנה משמע מזה דהגר"א סובר כדעת הט"ז ברע"א ס"ד לענין ברכת בפה"ג על כוס של קידוש כשאמרו בואו ונקדש ועיין מה שכתבנו לעיל בשם התו"ש] וא"כ ממילא לפ"ז אין להחמיר לדבריו מה שכתב המגן אברהם שיש ליזהר שלא להבדיל באמצע סעודה וגם שארי אחרונים הקשו על המגן אברהם בזה דהמהרי"ק לא כתב זה אלא לשיטתו בס"א דס"ל דבודאי חשכה צריך להפסיק וכמבואר בדבריו [וכ"כ המחה"ש] וא"כ ממילא לדידן דהמנהג כסברא ראשונה בס"א דאין מפסיקין וכמו שכתב המגן אברהם בשם רבינו בחיי בודאי אין צריך לברך בפה"ג על הכוס. היוצא מכ"ז דהמבדיל באמצע הסעודה פשוט וברור דא"צ לברך ברכת בפה"ג על הכוס אם בירך מתחלה על היין ומ"מ הואיל ונפיק מפומיה דהמ"א וגם כמה אחרונים העתיקו דבריו לכן כתבתי במ"ב דטוב לכתחלה ליזהר בזה שלא להבדיל באמצע הסעודה:.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש