באר היטב על אורח חיים רצט
סעיף א
[עריכה](א) משתחשך: אפי' בספק חשיכה מ"א וב"ח וט"ז כתב דשרי להתחיל הסעודה בספק חשיכה אבל בודאי חשיכה יש למחות בידו ע"ש. ואם התפלל ערבית מבעוד יום אסור לאכול עד שיבדיל. מ"א.
(ב) אין צריך להפסיק: ואם התפלל תוך הסעודה אסור לאכול עד שיבדיל. וכתב בשלחן ארבע שאם מפסיק נראה כמגרש המלך ובהגהת י"נ כתב שמהרש"א הפסיק בסעודות נשואין והלך לבה"כ ואח"כ חזר לסעודה ואפשר דס"ל כדעת הי"א ועיין מ"א ועי' סי' רל"ה ס"ב.
סעיף ב
[עריכה](ג) שותים: וקשה הא אסור לשתות מכח חיוב הבדלה כיון שלא אכלו רק שותים וצ"ל דמיירי כאן שאכלו תחלה ואח"כ שתו ועי' ט"ז ומ"א.
סעיף ג
[עריכה](ד) הבדלה: וכן דעת הט"ז וב"ח. ומ"א כתב דיש לזהר שלא להבדיל באמצע הסעודה. גם יש מחלוקת אם יברך אח"כ המוציא כמ"ש סי' רע"ו ס"ו.
סעיף ד
[עריכה](ה) על הכוס: ומותר לשתות מכוס של בה"מ. ואם אינו נוהג בכל השנה לברך על הכוס דס"ל כמ"ד דאין טעון כוס גם עתה אסור לשתות ממנו. מ"א.
סעיף ו
[עריכה](ו) מאחרים: ובסי' תקנ"א ס"י משמע דמותר ליתן לאחרים לשתות וכ"כ בשל"ה.
(ז) בשבת: מבע"י אחר שהתפלל מעריב עי' סוף סי' רל"ג. ומותר לאכול אח"כ וה"ה בחול מותר לאכול אחר מעריב מבע"י עיין מ"א.
סעיף ז
[עריכה](ח) שלחנו: נראה פשוט דבאותו חדר שרגילין להתפלל במ"ש ואח"כ מבדילין באותו חדר חשיב על שלחנו. דהא בדעתם לשתות אח"כ בסעודה שיאכלו אח"ז. ט"ז.
(ט) תחילה: זה קאי אם הבדיל קודם נטילה אע"פ שהוא על שלחנו אינו שייך למה שישתה אח"כ תוך המזון מש"ה צריך לברך תוך הסעודה ע"כ חייב לברך ברכה אחרונה קודם הסעודה. ולהלכה ודאי ספק ברכה להקל. ט"ז ע"ש.
סעיף ח
[עריכה](י) של הבדלה: ול"ד לקידוש שא"צ לברך ברכה אחרונה דבה"מ פטרתו הבדלה שאני שאינו צורך סעודה. טור עיין מ"א.
סעיף י
[עריכה](יא) המבדיל: ומ"מ אסור לאכול עד שיבדיל על הכוס אבודרהם ר"ן. ובי"ט שחל במ"ש אומר המבדיל בין קודש לקודש. מהרי"ו מ"א.
(יב) בתפלה: כיון דתפלת ערבית רשות אלא דקבלו עלייהו בחובה והנשים לא קבלו עלייהו בחובה ואם לא יודעת לומר המבדיל אסורה במלאכה עד שתשמע מפי אחר.
(יג) הנר: בתשובת גינת ורדים כלל ג' סי' כ"ה מתיר לשתות טיטו"ן קודם הבדלה דלאו מלאכה הוא ועי' בפרח שושן כלל ג' סימן ב'.
(יד) ברכו: היינו בנשים כיון שאין מבדילות בתפלה וגם אין בקיאות לומר המבדיל נוהגין להדליק אחר ברכו אבל אנשים אסורים עד אחר שהבדילו בתפלה וכן המנהג פשוט. ובזוהר במדבר מחמיר שלא להדליק עד אחר סדר קדושה. אבל טלטול הנר שרי אחר שהבדיל בתפילה ויש לדרוש ברבים שילמדו בנותיהם שיאמרו המבדיל מפני שעושין מלאכות גמורות שמבעירין עצים ואש ומחממין מים מ"א ע"ש. מהרי"ל היה מקפל הטלית שלו בכל מ"ש כדי להתעסק במצות בהתחלת ימי החול. ויש לומר ק"ל פעמים אליהו הנביא קודם ההבדלה ואין לומר שום פסוקים ולא פרשת וישלח ולא פיטום הקטורת כנודע מהאר"י ז"ל רק אם יש לו דרך ליסע יאמר פרשת וישלח. כתב הרשב"א בתשובה מה ראו חז"ל שקבעו לברך על האור במ"ש מטעם שהיה תחלת ברייתו יותר משאר בריות זה ביום פלוני וזה ביום פלוני תשובה לפי שנאסר בשבת ובמ"ש חוזר להתירו כאלו נתחדש ומשום כך מברכין עליו בי"כ מפני שביום נאסר ועתה נעשה היתר.