באר היטב על אורח חיים רצח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים רצח |

סעיף א[עריכה]


(א) אחריו:    להורות שיום זה קדוש משאר י"ט שנאסר להבעיר אור.

סעיף ב[עריכה]


(ב) על אבוקה:    ודוקא של שעוה ספר הכונות ולא יקח עץ ששמו קי"ן בל"א להבדלה מפני שריחו רע ספר חסידים ועי' בכנה"ג.


(ג) אבוקה:    ובנר של שעוה אם קלועים ב' יחד חשובים אבוקה אבל כל אחד בפ"ע לא חשיב אבוקה. מ"א.

סעיף ג[עריכה]


(ד) בכפות:    ב"י בשם ש"ל כתב כך הוא המנהג תחלה מכניס אצבעותיו לתוך ידו ומחשיך תחתיהן ואח"כ פושטן ונמצא אור במקום חשך ומברך שכך נאות מהאור עכ"ל. ובכונות כתב להחזיר אחורי האצבעות מקום הצפרנים כנגד האור ולא יראה אגודל חוצה ולא כי"מ להחזיר פנימיות האצבעות לכפותם וזה כמ"ש רמ"א ונ"ל דמש"ה נוהגין לכפות האצבעות לתוך היד כמ"ש רמ"א ואח"כ פושטין אותן ורואין מאחוריהן לצאת ידי שניהם. מ"א.

סעיף ה[עריכה]


(ה) שלא שבת:    ואפי' בדיעבד לא יצא. מ"א.


(ו) לחיה ולחולה:    אם אין בהם סכנה דוקא ע"י עכו"ם ואם יש בו סכנה אפי' ע"י ישראל (ובספר אליהו רבה פסק דאם אין בו סכנה אף שהודלק ע"י עכו"ם אסור ע"ש שהביא ראיה לזה וכן משמע מלבוש ואם הדליק כותי ממדורה שלו לחיה או לחולה מברכין עליו דלא גזרו אלא כשהוא במ"ש ביד כותי וכ"מ בתוס' ברכות דלא כשו"ת מ"ע).


(ז) ע"א:    דוקא כשהשלהבת קשורה בגחלת של ע"א אבל אם ישראל הדליק נר מנר של ע"א שרי דשלהבת אין בו ממש יש"ש סוף ביצה ועי' יו"ד ריש סי' קמ"ב.

סעיף ו[עריכה]


(ח) מברכין:    דעל תוספת דהתירא הוא מברך.


(ט) אין מברכין:    בגמ' פרכינן אי אתוספת דהתירא קא מברך א"ה נכרי מנכרי נמי ומשני אין ה"נ אלא גזירה משום נכרי ראשון ועמוד ראשון. פי' שיבא לברך על של נכרי שהדליק מבע"י ובאותו אור עצמו שלא נתוסף משחשיכה כגון סמוך לחשכה מיד ועי' ט"ז ובדיעבד יצא בזה כיון דאינו אלא גזירה מ"א. (הט"ז תמה על מ"ש המגיד דבמסיבה אסור משום ע"א אמאי נימא דמברך אתוספת היתר של ישראל כו' ומסיק להקל שלא במסיבה ולהחמיר במסיבה ותימא נפלאה על המחבר שכמותו שלא כתב המגיד לאסור משום ע"א אלא בכותי שהדליק מישראל שאסור במסיבה דעכשיו הוא במסיבת כותי כמ"ש הלבוש. אבל בישראל שהדליק אפי' מגוי ע"א ממש שרי והוא ברור. ע"ש בספר אליהו רבה).


(י) אין מברכין:    הטעם בשם הרמב"ן שבשבת מותר מכח תוספת היתר דה"ל כאור היוצא מעצים ואבנים אבל ביו"כ אין מברכין אלא על אור ששבת ממש או על אור שהודלק ממנו עכ"ל.

סעיף ז[עריכה]


(יא) אור:    ויכול להשתמש לאורו כמ"ש ס"ד.

סעיף ח[עריכה]


(יב) מברכין עליו:    לפי שגם תחלת בריית האור היה במ"ש ע"י אדה"ר שהקיש אבנים זה בזה ואין שייך ביו"כ.

סעיף יא[עריכה]


(יג) שאוכל:    פי' בבית הסמוך לבה"כ כמ"ש סי' (רצ"ט) [רס"ט] וצ"ל דהחלונות פתוחים לבה"כ. מ"א.

סעיף יב[עריכה]


(יד) של מתים:    וה"ה נר של חתנים מ"א ובבאר היטב אשר לפני יש שם עירבוב ע"ש.

סעיף יג[עריכה]


(טו) אינו מברך:    דדוקא על הנר אינו מברך אבל שאר הבדלה אומר. מ"א.

סעיף טו[עריכה]


(טז) לאורה:    ואספקלריא של זכוכית מקרי שפיר רואה השלהבת ומשתמש לאורה עיין מ"א. כתב מט"מ ראיתי המדקדקים שמדליקין נרות במקום אופל דעי"ז זכה שאול למלוכה. וכתב צדה לדרך יש לכל אדם במ"ש להדליק נר יותר משאר לילות החול.