שולחן ערוך אורח חיים רנט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן רנט | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·

כמה דיני הטמנה וטלטולם
ובו שבעה סעיפים:
אבגדהוז

סעיף א[עריכה]

מוכין (פירוש: כל דבר רך קרוי מוכין, כגון צמר גפן ותלישי צמר רך של בהמה וגרירת בגדים בלוים) שטמן בהם דרך מקרה, אסור לטלטלן, אלא מנער הכיסוי והן נופלות. וכגון שמקצתן מגולה, שאין זה טלטול אלא מצדו. ואם יחדן לכך, מותר לטלטלן. אבל אם טמן בגיזי צמר, אפילו לא יחדן לכך מותר לטלטלן. והני מילי סתם גיזין שאין עומדין לסחורה, אבל אם נתנם לאוצר לסחורה, צריכין יחוד, ואם טמן בהם בלא יחוד, מנער הכיסוי והן נופלות, דהיינו לומר שנוטל כיסוי הקדירה שיש תורת כלי עליה, ואע"פ שהם עליה לא איכפת לן, דלא נעשית בסיס להן:

סעיף ב[עריכה]

הנותנים אבנים ולבנים סביב הקדירה, צריך שייחדם לכך לעולם, שהרי כל זמן שלא יחדן אינם חשובים לו ומשליכן, הילכך אסור לטלטלן אם לא שיצניעם ומיחדן לכך:

סעיף ג[עריכה]

הטומן בקופה מלאה גיזי צמר שאסור לטלטל, והוציא הקדירה, כל זמן שלא נתקלקלה הגומא יכול להחזירה. ואם נתקלקלה, לא יחזירנה. ואפילו לכתחילה יכול להוציא על דעת להחזירה אם לא תתקלקל, ולא חיישינן שמא יחזירנה אף אם תתקלקל. ויש אומרים שאפילו טמן בדבר שמותר לטלטל, אם נתקלקל הגומא לא יחזיר, מפני שתצטרך הקדירה לעשות לעצמה מקום כשמחזירה ונמצא כמי שטומן בשבת:

סעיף ד[עריכה]

טמן בדבר שאינו ניטל, וכיסה פיה בדבר הניטל, מגלה הכיסוי ואוחז בקדירה ומוציאה:

סעיף ה[עריכה]

טמן וכיסה בדבר שאינו ניטל, אם מקצת הקדירה מגולה, נוטל ומחזיר, ואם לאו אינו נוטל:

סעיף ו[עריכה]

יום טוב שחל להיות בערב שבת, יש מי שאוסר להטמין באבנים, משום דהוי כמו בנין, ויש מתירים:

סעיף ז[עריכה]

תנור שמניחים בו החמין, וסותמין פיו בדף ושורקין (פירוש: מחליקין) אותו בטיט, מותר לסתור אותה סתימה כדי להוציא החמין ולחזור ולסותמו. ואם יש בו גחלים לוחשות, מותר על ידי אינו יהודי:

הגה: ויש מחמירין שלא לסתור סתימת התנור הטוח בטיט על ידי ישראל אם אפשר לעשות על ידי אינו יהודי. וכן אם אפשר לעשותו על ידי ישראל קטן, לא יעשה ישראל גדול. ואם אי אפשר, יעשה גדול על ידי שינוי קצת והכי נהוג (תרומת הדשן סימן שה ואגור). ונראה לי הא דמותר לחזור לסתום התנור, היינו ביום, דכבר כל הקדירות מבושלות כל צרכן, אבל בלילה סמוך להטמנתו, דיש לספק שמא הקדירות עדיין אינן מבושלות כל צרכן, אסור לסתום התנור, דגורם בישול כמו שנתבאר סימן רנז סעיף ד. ואפילו על ידי אינו יהודי אסור, כמו שנתבאר לעיל סוף סימן רנג. (ושאר דיני חזרה בשבת עיין להלן סימן שיח):